מחבר:חיים נחמן ביאליק/שירים מן העזבון/אחים לצרה

 
   ז
לַקְּדוֹשִׁים
 
לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה
וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם
               (תהלים ט"ז, ג)
 
 
 אַחִים לַצָּרָה וּלְמַשָּׂא קְשִׁי-עֻלְּכֶם,
אֶת-סִבְלוֹת חַיֵּיכֶם נְשָׂאתֶם נִפְרָדִים,
אַךְ הִנֵּה פָּרַץ הַמַּשְׁחִית בִּגְבוּלְכֶם –
וַתְּאֻסְּפוּ אֶל בּוֹר וַהֲיִיתֶם לַאֲחָדִים.
 
אִם זָקֵן אִם נַעַר, אִם אִשָּׁה אִם גָּבֶר,
שִׁכְבוּ עַתָּה בֶטַח, אַחִים לַקָּבֶר!
פֹּה תֶּחְדְּלוּ רֹגֶז, שֹד לֹא יְחִתְּכֶם,
עָרִיץ וְחוֹמֵס לֹא יוֹסִיף הַחֲרִידְכֶם.
 
הַחַיִּים עֲדֶנָּה – הֵם יֹאחֲזוּ שָׂעַר,
יִרְאוּ אַחֲרִיתְכֶם וְיִלְמְדוּ בִינָה:
כִּי אוֹי לָעָם, נִדָּף כַּמּוֹץ בְּיוֹם סָעַר,
וַאֲבוֹי לְאֻמָּה, כִּי נִשְׁבְּרָה יְמִינָהּ.
 
וַאֲנַחְנוּ הַחַיִּים, פְּלֵיטֵי מַטְבֵּחַ,
הָעֵדִים לְאֵימַת חַיֵּיכֶם וּמוֹתְכֶם,
אֶת-עָצְמַת מַכְאוֹבֵינוּ מַה-נְּשׂוֹחֵחַ? –
פִּינוּ בַּעֲפַרְכֶם וְנִדֹּם כְּמוֹתְכֶם.
 
וּבְכַסּוֹת הָאָרֶץ הַטְּמֵאָה עַל דִּמְכֶם,
דָּם נָקִי וְקָדוֹשׁ, דְּמֵי הַכִּפּוּרִים,
נַחֲרֹת בִּדְמִי לְבָבֵנוּ אֶת-שִׁמְכֶם
בִּמְגִלַּת הַתַּעֲנִית וּבְסֵפֶר הַיִּסּוּרִים.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.