מחבר:דוד פרישמן/תרגום/משירי א. פּושקין/תקופת תשרי

תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי

אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין

...כְּבָר רוּחוֹת הַחֹרֶף בִּרְגָזָה נָשָׁבוּ,
כְּבָר קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֶת-בּוֹאָן עָזָבוּ,
וּמִדַּת הַיּוֹם אַךְ מָעָטָה, קָטָנָה.
הַיְּעָרוֹת נִרְדָּמוּ וּשְׁנָתָם נָתָנָה
אֶת-אוֹתוֹת קוֹל-נַחֲרָם בִּשְׂעָרָה נִדְכָּאָה;
הַשָּׂדוֹת מִסָּבִיב עֲרָפֶל עָטָפוּ;
וּמַחֲנוֹת בַּרְבֻּרִים כְּבָר עָפוּ, חָלָפוּ
מִמֶּנּוּ דָרוֹמָה: אַךְ קָרְבָה וּבָאָה
הָעֵת אֵין בָּהּ חֵפֶץ, הָעֵת הַמְקֻלֶּלֶת –
מַרְחֶשְׁוָן זֶה עוֹמֵד מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת.
 
מִקֹּר בָּעֲלָטָה כְבָר יֵצֵא הַשֶּׁמֶשׁ,
מִשָּׂדֶה כְבָר שָׁבַת קוֹל עוֹבֵד וַיֶּרֶף;
שָׁם אַחֲרֵי הַזְּאֵבָה הָרְעֵבָה מֵאֶמֶשׁ
הַזְּאֵב הִנֵּה יוֹצֵא לְבַקֵּשׁ לוֹ טֶרֶף.
הַסּוּס עוֹד בַּדֶּרֶךְ עֵת אוֹתוֹ יָרִיחַ
יַשְׁמִיעַ קוֹל-נַחֲרוֹ – הַהֵלֶךְ יָגִיחַ
אֶל-אַחַד הֶהָרִים וּבְרֶגֶל נֶחְפֶּזֶת;
בַּבֹּקֶר הָרוֹעֶה אֵין יָדוֹ אוֹחֶזֶת
שׁוֹט שׁוֹטֵף לְהָעִיז הַפָּרוֹת מֵרֶפֶת,
וּמוֹעֵד צָהֳרַיִם עֵת אֵלָיו יַגִּיעַ
לֹא אוֹתָן בַּחֲלִילוֹ הַבַּיְתָה יַסִּיעַ.
הַנַּעֲרָה בַסֻּכָּה קוֹל-שִׁירִים מַטֶּפֶת,
אַף-טָוָה, וַהֲמֻלַּת הַלַּפִּיד – זֶה רֵעַ
לְלֵילוֹת הַחֹרֶף – בַּקּוֹל תִּשָּׁמֵעַ.
 
וּכְבָר עַל-הַשָּׂדוֹת יִתְגָּעֵשׁ הַקֶּרַח
וּכְשִׂמְלַת-הַכֶּסֶף כְּבָר אוֹתוֹ יַעֲטֹפוּ...
(הֵן חִכּוּ הַקּוֹרְאִים לַחֲרוּז פֹּה – הַפֶּרַח:
וִיהִי-נָא, לִקְחוּהוּ חִישׁ-מַהֵר וַחֲטֹפוּ!)
גַּם-חָלְקוּ הַנְּהָרוֹת עֵת כְּפוֹר הִתְלַבָּשׁוּ
מֵרִצְפוֹת הֵיכָלִים שֶׁחָלְקוּ, חֻדָּשׁוּ.
וּנְעָרִים עֵינֵיהֶם גִּיל-רַנֵּן יָפִיקוּ
בַּסַּנְדָּל הַמְסֻמָּר עַל-קֶרַח יַחֲלִיקוּ;
וּכְיָרֵא וְנִזְהָר לַפֶּלֶג יַגִּיעַ
גַּם-אַוָּז כְּבַד-בָּשָׂר וַאֲדֻם-הָרַגְלַיִם,
וּבְלִבּוֹ יִתְפָּאֵר כִּי-יָשׁוּט בַּמַּיִם,
אַךְ יִכְשַׁל וְיִפּוֹל; בִּבְרַק אוֹר-רָקִיעַ
הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן מִתְחוֹלֵל, פּוֹרֵחַ,
וּכְפִתִּים לְרֹחַב הַחוֹף יִשְׁתַּטֵּחַ.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.