מחבר:דוד פרישמן/תרגום/משירי א. פּושקין/מצבת זכרון

מַצֶּבֶת זִכָּרוֹן

אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין

 
Exegi monumentum.
מַצֵּבָה לִי כוֹנַנְתִּי, לֹא מַעֲשֶׂה בַיָּדַיִם;
הָרְחוֹב אֵלֶיהָ תֶהֱמֶה מֵאָדָם רָב בָּהּ יֵלֶךְ;
וְגֻלַּת כֹּתַרְתָּהּ תָּרוּם אַף-תִּגְבַּהּ שִׁבְעָתַיִם
מִמַּצֶּבֶת אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַמֶּלֶךְ.
 
לֹא! כָּלָה פֹה לֹא אָמוּת: בְּקֶרֶב כִּנּוֹרִי רוּחַ
יַאֲרִיךְ מֵעֲפָרִי יָמִים וְלֹא יֵדַע חֲלוֹף וָקָרֶץ,
וּשְׁמִי יְהִי לִתְהִלָּה כָּל-עוֹד לֹא יִהְיֶה שָׁכוּחַ
הַמְשׁוֹרֵר הָאַחֲרוֹן מֵאָרֵץ.
 
וְאוֹתִי בְרוּסְיָה הַגְּדוֹלָה כָּל-אִישׁ בָּהּ יֵדַע וְיֵרֶא,
וְכָל-לָשׁוֹן שֶׁבָּהּ תִּשָּׁמַע לִי הִיא תִשָּׁבֵעַ:
גַּם סְלַוִּי גֵא וּפִינִי, וְטוּנְגּוּזִי זֶה עָם פֶּרֶא,
וְקַלְמִיקִי, לַצִּיָּה זֶה רֵעַ.
 
וְלָזֹאת יֶאֱהָבֵנִי עַמִּי אַהֲבָה לֹא-מֻגְבֶּלֶת,
כִּי תָמִיד מַחֲשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת בְּנִבְלִי בוֹ עוֹרַרְתִּי,
כִּי תָמִיד בְּמֶתֶק-שִׁירִי הָיִיתִי לוֹ תוֹעֶלֶת,
וְחֶסֶד לַכּוֹשְׁלִים שׁוֹרַרְתִּי.
 
לִפְקֻדַּת אֵל, בַּת-שִׁירָה, הַטִּי אֹזֶן קַשֶּׁבֶת!
הַחֲרָפוֹת אַל-תִּירָאִי, גַּם-זֵר לָךְ אַל-תִּשְׁאָלִי;
וּתְהִלָּה שִׁמְעִי וְתָהֳלָה, וְתָמִיד בְּנֶפֶשׁ נִשְׂגֶּבֶת,
וְעִם פְּתָאִים אַל-נָא תִתְפַּתָּלִי.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.