מחבר:דב בריש וידנפלד/מכתבים/חלק א
מכתב של הגאון מטשעבין לרבי יונה שטנצל חלק ראשון 
מכתב אודות עירוב בערב שבת הרב דוב בעריש וידנפלד לרבי יונה שטנצל צד שני - מכתבו של הגאון מטשעבין הגאון רבי דוב בעריש ויידענפעלד זצ"ל ששלח לרב יונה שטנצל זצ"ל ששימש כחבר הנהלת הרבנות של תל אביב, ואחראי על מחלקת השבת ומייסד לימוד משנה והלכה יומית בארץ ישראל. השאלה התמקדה האם חייבים לבצע בדיקת עירובין בערבי שבתות או ניתן להסתפק בימי חמישי.
-
- דוב בעריש ויידענפעלד
- אב"ד דק"ק טשעבין ור"מ דישיבת "כוכב מיעקב"
- כעת עיה"ק ירושלים תובב"א
- רחוב אבן שפרוט 19 (רחבי'
- ב"ה, ירושלים יום ה' כ"ו אלול תש"ז לפ"ק
- שוכט"ס וכוח"ט לכבוד ידידי הרב הגאון חו"נ וכו'
- כש"ת יונה שטנצל שליט"א בק' תל-אביב
- רב בשכונת ברזלי ת"א
- אחדש"ה
- בדבר השאלה שהציע כ"ת לפני ביום אתמול, בנוגע לתיקון עירובין בק'[הילתו] שמוקפת בצוה"פ ובתיקון לחיים, וכ"ת העמיד משגיח ע"ז שבכל עת קודם ש"ק יבקר כל המקומות אם לא נתקלקלו, אולם להיות שרבו המבואות המתוקנים, וא"א להמשגיח לבקר כל המקומות בעש"ק, ע"כ מבקר בהרבה מקומות ביום ה', וסומך ע"ז מבלי שיבדוק אותם עוה"פ בעש"ק. ולהיות שכ"פ מזדמן שאחר ש"ק נמצאים הלחיים מקולקלים לרגלי מרבית אנשים כ"י העוברים שמה, ע"כ נפשו בשאלתו אולי יש חיוב לבדוק העירובין בעש"ק דוקא ולא לסמוך על הבדיקה של יום ה'.
- והנה בעיקר הדבר אין לי להוסיף על מה שאמרתי לכ"ת בע"פ, אולם למלאות רצונו לא אמנע מלבא בכתובים עם ביאור קצת יותר. הנה לכאורה י"ל כיון דשכיח הוא ומיעוט המצוי הוא שהם מתקלקלים, ע"כ לא מוקמינן אחזקה והוי כחזקה העשוי להשתנות, כמבואר ביו"ד סי' ר"א סעי' ס"ה לענין מקוה שדרכה להתמעט, ובמג"א סי' ח' לענין ציצית משום דעשוין לפסוק. אמנם באמת נראה דהכא שפיר מוקמינן אחזקה, דהנה מלבד שהערו על המג"א די"ל דאין ראיה ממקוה דהתם שאני משום דדרכה בכך להתמעט, משא"כ בציצית הוא רק מיעוט המצוי, מה גם דהתם שאני דאיכא חזקת טמא נגדה, וע"כ שפיר י"ל דהכא כיון דמיעוט המתקלקל הוא בא ע"י מעשה שמנתק, שפיר מוקמינן אחזקה ולא חיישינן כמו דרובא דתלוי במעשה לא חשיב רוב, מכש"כ במיעוט התלוי במעשה בודאי לא חיישינן. ואע"ג דגם החזקה דעירוב בא ע"י מעשה, כבר נתבאר במג"א שם אות י"א במה שכתב על הב"ח: ולא ידענא וכו' עי"ש דכיון דכבר נתחזק לעינינו ש"ד, ועיין בש"ס סוכה דף כ"ג בפלוגתא דר"מ ור"י אי חיישינן שמא תברח עיי"ש. וראי' מפורשת לזה משו"ע או"ח סי' שס"ה סעי' ז' בהגה"ה שם בשם תה"ד בספק אם נסתר בשבת או בערב שבת אזלינן לקולא, ונהי דהתם איירי בעיר המוקפת
- חומה היינו משום דבאינה מוקפת ל"מ מה שנסתר בשבת, אבל נתבאר משם עכ"פ דמוקמינן אחזקה גם בכה"ג ואחמרינן שלא נסתר מע"ש. ואף דהתם אתרע החזקה שהרי נסתר לעינינו בשבת - עי' בט"ז יו"ד סי' שצ"ג - א"כ מכש"כ בנידון דידן כשלא נודע לנו בשבת אם נתקלקל בודאי מוקמינן אחזקתי', ועי' בפמ"ג שם במש"ז אות ט' ועי"ש.
- אמנם מהיות טוב בודאי נכון לברר סמוך לש"ק כמו שקי"ל דמקום דאיכא לברורי מבררינן ולא סמכינן אחזקה והכ"נ החיוב לברר יותר. ואע"ג דגם אם יברר ויבדוק סמוך לש"ק מוכרחין אנו ג"כ לסמוך אחזקה, דהא גם אם יתקלקל בש"ק יהי' אסור לטלטל כמבואר בשו"ע שם דבעיר שאינה מוקפת חומה גם בנתקלקל אסור, מ"מ החזקה אלים יותר אם בדק וראה סמוך לש"ק, כמבואר בשו"ת חכם צבי כדמוכח בש"ס עירובין דף ל"ה ובתוספתא מובא בתוס' שם דמודים חכמים לר' מאיר ברואהו חי מבערב, ומוכח דרק בראהו מבערב סמוך ללידת הספק אזי החזקה אלים יותר. גם מאז ראיתי בספרן של גדולים שהחמירו בכה"ג היכן שיש אפשרות שיתברר אח"כ שנעשה איסור למפרע כמו דמצינו בשומרת יום דבעילתן תלוי' דשמא תראה ותסתר. אולם מש"ס יבמות ד' ס"ז דבכולן זכרים יאכלו בתרומה משום ס"ס נראה היכי דמצד הדין שרי ל"ח שמא יתברר ותלד זכר וימצא דבאיסורא קאכלי עי"ש.
- והנני בזה ידידו דושה"ט ומברכו בכוח"ט וכט"ס
- דוב בעריש ויידענפעלד
- וכאשר הראה הרב יונה שטנצל זצ"ל את המכתב למרן הגאון בעל החזון איש זצוק"ל העיר מרן החזו"א בכתב יד קדשו על שולי המכתב בזה הלשון:
- הנידון, שלא נזדמן אף פעם אחת כשבודקים את העירובין ביום ה' ועש"ק שימצאו שהצו"ה כולן קיימות, באופן שאי אפשר להתיר בשבת שלא נבדק על סמך שבדקו לפני שבת העבר שהדבר ברור בלב שכבר אין מחיצות העיר קיימות, וזה יותר מרוב תינוקות מטפחין. ואין הדבר ידוע אימתי מתקלקל, ובכל פעם שמוצאין מקולקל הספק אם נתקלקל אחר השבת או קדם השבת, דהסיבות שמתקלקלות בהן הן מצויות בכל יום, ותיכף אחרי התיקון, זהו הנידון.