מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ג/פרק ז

פרק זעריכה

מכלל מה שצריך לחקור עליו - קשרו השגת ה'מרכבה' בשנה ובחודש וביום וקשרו במקום - שזה מה שצריך לבקש לו ענין ולא יחשב שהוא דבר אין ענין בו:

וממה שצריך להסתכל בו - והוא מפתח הכל - אמרו "נפתחו השמים". וזה נמצא מאד בדברי הנביאים - רצוני לומר זכרון השאלת הפתיחה ופתיחת השערים גם כן "פתחו שערים" "ודלתי שמים פתח" "ושאו פתחי עולם" פתחו לי שערי צדק" - ומזה הרבה:

וממה שצריך שתתעורר עליו - היות זה הסיפור כולו ואף על פי שהיה 'במראה הנבואה' בלא ספק כמו שאמר "ותהי עליו שם יד יי" אבל עם כל זה נשתנה הלשון על חלקי הסיפור ההוא שינוי גדול מאד והוא כי כאשר זכר ה'חיות' אמר "דמות ארבע חיות" ולא אמר 'ארבע חיות' לבד; וכן אמר "ודמות על ראשי החיה רקיע" וכן אמר "כמראה אבן ספיר דמות כסא" וכן אמר "דמות כמראה אדם" - כל אלה אמר בהם 'דמות'. אמנם ב'אופנים' לא אמר 'דמות אופן' ולא 'דמות אופנים' בשום פנים אבל הגדה מוחלטת בתואר נמצא כפי מה שהם עליו. ולא יטעך אמרו "דמות אחד לארבעתן" - שאינו בזה הסידור ולא כפי הענין הרמוז אליו. ובה בהשגה האחרונה וחיזק זה הענין ובארו וזכר ה'רקיע' סתם כאשר התחיל לזכרו בפרט ואמר "ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרובים כאבן ספיר כמראה "דמות כסא נראה עליהם" - אמר הנה 'רקיע' סתם ולא אמר 'דמות רקיע' כמו שהיה כאשר חובר ל'ראשי דמות החיות'. אמנם ה'כסא' אמר 'דמות כסא נראה עליהם' - להורות על הקדמת השגת ה'רקיע' תחילה ואחר כן 'נראה לו עליו דמות כסא'. והבן זה:

וממה שצריך שתתעורר עליו - ספרו בהשגה הראשונה שה'חיות' בעלות כנפים ו'ידי אדם' יחד ובהשגה הזאת השנית אשר באר בה שה'חיות' הם 'כרובים' השיג תחילה כנפיהבם לבד ואחר כך חודשו להם 'ידי' אדם' בהשגתו - אמר "וירא לכרובים תבנית יד אדם תחת כנפיהם" - אמרו 'תבנית' כאמרו 'דמות'. וסידרם 'תחת כנפיהם'. והבן זה והסתכל איך באר באמרו "אופנים לעומתם" - ואף על פי שלא תארם בצורה:

אמר גם כן "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנוגע סביב הוא מראה דמות כבוד יי" - חומר ה'קשת' המתואר ואמיתתו ומהותו ידועים וזה נפלא בדמיון ובהמשלה מאד והוא בלא ספק בכח נבואה. והבינהו:

וממה שצריך שתתעורר עליו - חלקו 'דמות אדם שעל הכסא' והעליון שבו 'כעין חשמל' והתחתון 'כמראה אש'. וזאת מילת 'חשמל' בארו שהיא מורכבת משני ענינים "חש מל" - כלומר המהירות המורה עליו 'חש' וההפסק המורה עליו 'מל' - הכוונה התחבר שני ענינים חלוקים בבחינת שני צדדים עליון ותחתון על דרך הדימוי. וכבר העירונו הערה שנית ואמרו שהוא נגזר מן הדיבור והשתיקה - אמרו "פעמים חשות פעמים ממללות" - גזרו השתיקה מן "החשיתי מעולם" - הערה על שני הענינים בדיבור בלי קול. ואין ספק שאמרם 'פעמים חשות פעמים ממללות' אמנם הוא על דבר נברא. וראה איך בארו לנו שזה 'דמות אדם שעל הכסא' החלוק אינו משל עליו - יתעלה מכל הרכבה - אבל משל על דבר נברא. וכן אמר הנביא "הוא מראה דמות כבוד יי" - ו'כבוד יי' אינו 'יי' כמו שבארנו פעמים רבות. וכל מה שהמשיל באלו ההשגות כולם אמנם הוא 'כבוד יי' - רצוני לומר ה'מרכבה' לא ה'רוכב' - כי לא ימשילוהו יתעלה. והבן זה:

הנה נתתי לך גם כן בזה הפרק מ'ראשי הפרקים' מה שאם תשלים ה'ראשים' ההם יבוא לך מהם כלל מועיל בזה הענין. וכשתסתכל כל מה שאמרנוהו בפרקי זה המאמר עד זה הפרק יתבאר לך מזה הענין רובו או כולו מלבד חלקים מועטים וכפל דברים שנעלם ענינם ואולי עם ההסתכלות המופלג יגלה זה ולא יעלם ממנו דבר:

ולא תקוה ולא תוחיל לשמוע ממני אחר זה הפרק אפילו דבר אחד בזה הענין לא בבאור ולא ברמיזה. כי כבר נאמר בו כל מה שאפשר לאמרו וגם לחצתי מאד ודחקתי:

ואתחיל בענינים אחרים מכלל הענינים שאני מקוה לבאר אותם בזה המאמר: