מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק ח

פרק חעריכה

מן הדעות הקדומים, המתפשטים אצל הפילוסופים ורוב האנשים, שלתנועות הגלגלים קולות נוראים ועצומים מאד, והיתה ראייתם על זה אמרם, שהגרמים הקטנים אשר אתנו, כשיתנועעו תנועה ממהרת, ישמע להם קעקוע עצום וצלול מרעיד; כל שכן גרמי השמש והירח והכוכבים, על מה שהם עליו מן הגודל והמהירות. וסיעת פיטאגורו"ס כולה תאמין שיש להם קולות ערבים, נערכים עם גודלם כערך ניגוני המוסיק"א. ויש להם לתת עילה להיותנו בלתי שומעים הקולות ההם העצומים והנוראים. וזה הדעת מפורסם באומתנו גם כן. הלא תראה החכמים יתארו גודל קול השמש בעת מרוצתה כל יום בגלגל, וכן ראוי לכולם. אמנם אריסט"ו ימאן זה, ויבאר שאין קול להם, ואתה תמצא זה בספר השמים והעולם ומשם תבין זה. ולא תרחיק היות דעת אריסט"ו חולק על דעת החכמים בזה, כי זה הדעת, רוצה לומר: היות להם קולות, אמנם הוא נמשך אחר האמנת גלגל קבוע ומזלות חוזרים. וכבר ידעת הכרעתם דעת אומות העולם על דעתם בענייני התכונה האלו, והוא אמרם בפרוש: "ונצחו חכמי אומות העולם חכמי ישראל". וזה אמת, כי העניינים העיוניים אמנם דיבר בהם כל מי שדיבר כפי שהביא אליו העיון, ולזה יאמן מה [נ"א: מי] שהתאמת מופתו: