מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק ה

פרק העריכה

אמנם שהגלגלים חיים משכילים, רצוני לומר: משיגים – זה אמת נכון גם כן מצד התורה, ושאינם גשמים מתים כאש וכארץ, כמו שחשבו הסכלים. אבל הם, כמו שאמרו הפילוסופים, בעלי חיים, עובדים את אדוניהם, ישבחוהו ויהללוהו שבח גדול ומהללים עצומים. אמר: "השמים מספרים כבוד אל" וגו' (תהלים יט, ב). ומה רחוק מציור האמת מי שיחשוב שזה לשון הענין. וזה, כי לשון הגדה וסיפור – לא יפילום העברים יחד אלא על בעל שכל. והמופת המובאר על היותו מתאר ענייניהם בעצמם, רצוני לומר: עניין הגלגלים, לא עניין בחינת האנשים בהם – אמרו: "אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם" (תהלים יט, ד). הנה כבר ביאר ופירש שהוא מתאר עצמם, שהם משבחים השם יתברך ומגידים נפלאותיו בלא דברי שפה ולשון. והוא האמת, כי אשר ישבח בדברים – אמנם יספר מה שצייר, ועצם הציור הוא השבח האמיתי. אמנם ההגיה בו הוא להבין האחרים, או להראות על עצמו שהשיג; כבר אמר: "אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה" (תהלים ד, ה), כמו שביארנו. וזהו ראיה תוריה, לא יכחישנה רק סכל או מתעקש.

אמנם דעת החכמים בזה, איני רואה אותו צריך לבאור ולא לראיה. התבונן סידורם בברכת הירח, ומה שנכפל בתפילות ותורף המדרשות, באמרו: "וצבא השמים לך משתחוים" (נחמיה ט, ו), ובאמרו: "ברן יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלוהים" (איוב לח, ז), וזה בדבריהם הרבה. ובבראשית רבה אמרו באמרו יתעלה שמו, "והארץ היתה תוהו ובוהו" (בראשית א, ב), אמרו: "תוהא ובוהא", רצונו לומר: תאבל ותצעק על רוע חלקה. רצה לומר: הארץ אמרה, "אני והן נבראנו כאחת", רצונו לומר: הארץ והשמים, "העליונים חיים והתחתונים מתים". הנה כבר גילו גם כן בהיות השמים גשמים חיים, לא גשמים מתים כיסודות.

הנה כבר התבאר לך, כי אשר אמרו אריסט"ו גם כן בהיות הגלגל משיג מצייר, מסכים לדברי נביאינו וחכמי תורתנו, והם החכמים ז"ל. ודע, כי כל הפילוסופים מסכימים על היות הנהגת זה העולם התחתון נשלמת בכוחות השופעות עליו מן הגלגל, כמו שזכרנו, ושהגלגלים משיגים למה שינהיגוהו יודעים בו. וזה גם כן נכתב בתורה, ונאמר: "אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים", רוצה לומר, שהוא שמם אמצעיים להנהגת הברואים, לא שייעבדו. ואמר בפרוש: "ולמשול ביום ובלילה ולהבדיל" וגו'. ועניין הממשלה, השלטון בהנהגה. והוא עניין מוסף על עניין האור והחושך, אשר הוא עילת ההויה וההפסד הקרובה; כי עניין האור והחושך הוא הנאמר עליו, "ולהבדיל בין האור ובין החושך". ומן השקר שיהיה המנהיג דבר אחד לא ידע הדבר ההוא אשר ינהיגהו, כשתיוודע אמיתת ההנהגה על מה זה תפול. והנה נרחיב בזה העניין מאמר אחר: