ביאור:מועד קטן בשיטת הרמות/סוגיית השקיה בשביעית

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


תנן: 'משקין בית השלחין במועד ובשביעית', בשלמא מועד משום טירחא הוא, ובמקום פסידא שרו רבנן, אלא שביעית, בין למאן דאמר משום זורע ובין למאן דאמר משום חורש, זריעה וחרישה בשביעית מי שרי?
א. אמר אביי: בשביעית בזמן הזה ורבי היא,

דתניא: רבי אומר (דברים טו) 'וזה דבר השמטה שמוט' בשתי שמיטות הכתוב מדבר, אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים, בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים, ובזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים.

ב. רבא אמר: אפילו תימא רבנן, אבות אסר רחמנא תולדות לא אסר רחמנא,

דכתיב (ויקרא כה) ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שדך לא תזרע וגו', מכדי זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה, למאי הלכתא כתבינהו רחמנא? למימרא דאהני תולדות מיחייב אאחרנייתא לא מיחייב.
ולא?! והתניא:
א. 'שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור', אין לי אלא זירוע וזימור,
1. מנין לניכוש ולעידור ולכיסוח, ת"ל שדך לא כרמך לא, לא כל מלאכה שבשדך ולא כל מלאכה שבכרמך,
2. מנין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסגין באילן, ת"ל שדך לא כרמך לא, לא כל מלאכה שבשדך ולא כל מלאכה שבכרמך,
3. מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מאבקין ואין מעשנין באילן,
ת"ל שדך לא כרמך לא, כל מלאכה שבשדך לא וכל מלאכה שבכרמך לא.
ב. יכול לא יקשקש תחת הזיתים, ולא יעדר תחת הגפנים, ולא ימלא נקעים מים, ולא יעשה עוגיות לגפנים?
ת"ל שדך לא תזרע, זריעה בכלל היתה ולמה יצתה, להקיש אליה לומר לך - מה זריעה מיוחדת עבודה שבשדה ושבכרם אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם.
מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.