מועד לכל חי סימן לא
<< · מועד לכל חי · סימן לא · >>
סימן לא
עריכהדין הוא אד"ר וימי הפורים,
לעשות אותם בשמחה ובשירים
א אשרי אדם שיושב בתענית שני ימים במשמרת ראש חודש אדר כמו שכתב החמדת ימים פ"א מפורים אות ד', ולהזהר בהפרשת מעות לצדקה כסדר שכתב בספר מעשה הצדקה דף קכ"ה, ולומר נוסח התפילה הכתובה שם בדף קל"ב ע"ב אות נ"ט, קחנה משם, ועיין עוד שם לחודש אדר, ועיין בחמדת ימים פ"א מפורים אות ו', נוסח תפילה ליום התענית של משמרת ערב ראש חודש אדר, יעויין שם.
ב בערב שבת שקלים יפריש כ"ו פרוטות לצדקה כמנין שם הוי"ה ברוך הוא, ובראש חודש אדר יפריש י"ג פרוטות כמנין אח"ד והם נגד שלשה פעמים אח"ד נגד שלשה תרומות שהיו תורמין, וינצל מל"ט קללות ויזכה לט"ל של תחיה, (מעשה הצדקה דף קכ"ט אות מ"ה).
ג החודש הזה שבטו בנימין, ומאן דאמר יוסף הנה נכון דהוא מזל דגים, ועיין עמודי שמים דף ק"נ ע"ב ודף קנ"ה לאדר שני יעויין שם, ולק"ש דף ל"ה ע"א, וגם מה טוב לפי זה דהחודש הזה הוא בחינת יסוד כמידתו של יוסף, עיין מעשה הצדקה, ואם כן צריך להזהר בימים אלה ביותר שלא יהיה פוגם בבריתו, ומה גם דהרבה יין עושה, חס ושלום מעותד להכשל, ושומר נפשו ירחק הרחק כמטחוי והמקום יהיה בעזרו, וכתב הריטב"א דהגם דאין מזל לישראל, הנה באב ואדר נגזר דיש מזל כל אחד לפי זמנו הגורם לו, והובאו דבריו בספר מלאכת הקודש סדר בשלח, יעויין שם.
ד לא יקיז יום ג' וט"ו וי"ז וי"ח וכ"ד למוהרח"ו, ולדרך ישרה ט"ו ט"ז י"ח כ"ו, ולהרמב"ם יום כ', ולחוקי חיים יום י', ובספר הזכירה דף מ"ט ע"ב כתב, יום כ' אדר לא יקיז, ולא ילך קטן יחידי, ולא יוציא ילד לשוק בלי כיסוי, יעויין שם, ועיין אור חדש דף נ"א ע"ב נוסחאות רבות בימים של הקזה בכל החדשים, וגם על הימים שלא יתן הדיין שבועה, עיין שם, עוד כתב בספר הזכירה דף מ"ח סוף ע"א, דיום ח' אדר לא ישבע, יעויין שם, והוא בספר מועד דוד, והובאו דבריו בקמח סולת.
ה להיות דהחדש הזה סוף וקץ לכל השנה, הנה אביא אליך ראה זה חדש דאמר אלי חכם בני אברהם הי"ו והוא, דשאול שאל דבשמות החדשים מי"ב חדשי השנה תמצא בהם אותיות הא"ב חוץ מששה אותיות דאין בהם, דהיינו ג' ה' ע' פ' ץ' ק', ולא על חינם נשמטו אותיות הללו מחדשי השנה, ואמר דרך רמז דהוא תוכחות מוסר, והוא דהחי יתן אל לבו דלא ידע האדם את עתו, ומי הוא זה דקאי בניסן וידע בברור דיחיה ויגיע עד אדר, ולזה אותיות פג"ע קצ"ה חסר מהחדשים כדי לרמוז דלא יש ילוד אשה שיאמר דהוא יפגע בקצה השנה דהוא סתום מבני אדם, האל ברחמיו יזכנו לאורך ימים ושנות חיים אמן כן יהי רצון, זה תוכן דבריו הי"ו.
ו הנולד בחדש אדר אין כשפים שולטים בו כמו שכתב רבינו אפרים סדר בשלח, הובאו דבריו בספר דבש לפי מערכת כ' אות ט"ז, ודרוש שמואל ערך פורים, ומלאכת הקודש סדר בשלח ד"ה בחר לנו אנשים, יעויין שם, ואם כן הנולד בחודש הזה, הוא מן הראוי דיתאמץ בעבודת ה' ובתורתו וירבה בצדקה כפי יכולתו, דאית ליה מעליותא מהחודש הזה מה שלא יש לשאר בני אדם, ואיך יעבור חס וחלילה על פי ה' בימים האלה ובזמן הזה דהקדוש ברוך הוא עבד ליה ניסא דנולד בזה הזמן, דאעיקרא הקדוש ברוך הוא גוזר על הטיפה שיהיה בר קיימא והכל מאתו יתברך, ועיין לק"ש דף ל"ה ע"א.
ז אשריו ואשרי חלקו של הגביר ממחנה לויה בכור קרייה רחמנא, דזכה וזיכה את הרבים לקבוע לימוד ז' באדר בתענית בכנופיא כל התלמידי חכמים שבעירנו יע"א ה' צבאות יגן עליהם, וגם כמה בעלי בתים מיראי ה' וחושבי שמו ה' עליהם יחיו אמן, והוא נחשב כמו כפור קטן, ונתפשט המנהג בין באדר ראשון ובין באדר שני, ונאספו שמה כל הא'דרים ואפילו כשחל בערב שבת, ועיין לרב אחא משבחא הרב נח"ל נר"ו בחלק ב' דף קמ"ג ע"ב, ובספר ברך את אברהם הנדפס מחדש להבן יקיר לי הי"ו בסדר תרומה, יעויין שם, ועיין השומר אמת סימן ל"ד אות ט"ו.
ח אפילו שחל בערב שבת נוהגים לומר עננו אך לא סליחות, ועיין לעיל לענין עשרה בטבת כשחל בערב שבת מה שרשמתי שם בעזר משדי.
ט יארציי"ט דקורין יום הפקודה ויש קורין יום הנחלה, יעשה הלימוד באדר ראשון אם נפטר בשנה פשוטה, כן העלה בספר שלחן גבוה, ועיין להרב סרו"י בספר צ"ב, ובנח"ל חלק ב' דף קמ"ג כצ"ל, והאמת דכפי דברי מוהרי"ל סימן ל"א, ותרומת הדשן סימן רצ"ה, ומוהר"י מינץ סימן ט"ז, ומוהר"י מברונה סימן קכ"ה, ומור"ם סימן תקס"ח, ובדרכי משה, וגם ביורה דעה סימן ת"ב, ומוהר"ש הלוי סימן ט"ז והביאו בכנסת הגדולה, וי"א, הוא דיעשהו בראשון, ומרן בית יוסף ביורה דעה סימן ר"כ כתב, דרוב הפוסקים הוא באדר ראשון דהלכה כר"י, והראיות שהביא הרב מ"א דחאם בספר נהר שלום וספר ישועות יעקב וכתבו דהעיקר הוא באדר ראשון, והטעם שכתב מוהר"י מברונה דאקדומי פורענותא לא מקדמינן, וגם הטעם שהביא המחצית השקל דריע מזליה, אין בהם כדי שביעה לעניות דעתי דבא לעשות עילוי לאביו ולאמו, ואם כן לעניות דעתי דהבא לשאול יאמרו לו עשה ואל תאחר באדר ראשון, אלא דמהיות טוב אם יש יכולת וסיפק בידו לעשות גם בשני מה טוב ותבוא עליו ברכה כחומרת מור"ם, ולקיים סברת הרב קרבן העדה שהביא המחזיק ברכה, והתשובה אחרת של מהר"י מברונה, והרב שפתי כהן בסימן ת"ב, ואם לא אפשר ליה לקיים שתיהם, הלכה וה"ן מורין דיעשה היארציי"ט בראשון.
יוד הירא את דבר ה' יזהר דכמו שלומד בשבעה באדר הלימוד הנסדר בסוף ספר "קריאי מועד" ו"שכיות החמדה" לכבוד משה רבינו עליו השלום, ככה יעשה בראש חודש אב בפטירת אהרן אחיו הגדול זיע"א כמו שהובא בספר "מועדי ה'", והקורא בו מזכה את הרבים אם ילמוד זה הלימוד בכנופיא, ואין ספק דתרדנה עיניהם דמעות הרבה ויתכפרו עונותיהם, ומי יתן והיה דמי ששמו אהרן ישתדל בזה לאסוף יחידי סגולה ביום ההוא ואשריו לו.
יא יזהרו להכין הרחיים לחיטי דפסחא מתחילת חודש אדר ואל תאחרו, כדי שלא יבואו בדוחק ויצטרכו לטחון בכניסת השבת וסמוך ליציאתו, ועיין אוהל יוסף סימן ד', ושלחן גבוה כאשר יעויין שם, ושבח לה' יתברך בעירנו אזמיר יע"א לא אירע ולא יארע להקל בזה, וזכות השבת תהא למגן שלא יבואו לידי מידה זו.
יב עמדתי בתשובה אם יש למנוע עצמו מלדרוש ברבים שמא יתגאה, והיכא שהוא מרביץ תורה דמוכרח איזה שבת תבחר ותקרב, אם יש הפרש בין פסח ועצרת ותשובה לשבת זכור, ועיין שם משפטי התנאים למי שבא לדרוש, ועיין נמי בהקדמתי לקונטרס כף החיים בסייעתא דשמיא, ועוד כתבתי בזה בספרי זוטא ראה חיים חלק א' סדר ויקהל.
יג בספר לב דוד פרק כ"ט הוכיח במישור על המחליפים בגדיהם כגוים ביום הזה כאשר יעויין שם, וכמה החמירו בפורים דלא הותר לא ילבש גבר שמלת אשה, ולא יהיה כלי גבר על אשה, ופרצופים וכלאים בהם, כרם שלמה ק"ק בתשובות סימן נ"ז, ואורה ושמחה דף ל' ע"ב, וגם בשמחת חתן וכלה אסר בספר יראים, ועיין בריש ספר מעשה רב, ובברכי יוסף, ועיין נוהג כצאן יוסף, ועיין בקונטרס תוכחת חיים סדר בראשית מאמר י', וחקקי לב חלק א' סימן מ"ג, ורוח חיים יורה דעה סימן קפ"ב, יעויין שם, ואסור ללמוד מסכת שכורים, דב"ש סימן קנ"ג, ובית עובד דף קפ"ט ריש ע"ב, ובספר ברית מטה משה דף ג', ובספר ככר לאדן דף ק"ח ע"ב, ובספרי הקטן רוח חיים סימן תרצ"ו, ואורה ושמחה דף ל"א ע"א, וחמדת ימים פ"ו מפורים אות ל"ט, ובס' עוללות אפרים דף ס"ה ע"ב.
יד המנהג שכתב החמדת ימים בפרק א' מפורים אות כ"א דגובין מחצית השקל זכר למקדש ונותנין המעות לעמלי תורה, כאשר יעויין שם, כמו כן נתפשט המנהג פה עיר לנו אזמיר יע"א מידי שנה בשנה משנכנס אדר, הגבאים מחזירים וגובין מכל היחידים יחד עשיר ואביון איש כמתנת ידו, ומחלק אותם החותם הראשון שבעיר לכל התלמידי חכמים הנצרכים ולצנועים בעלי כבוד, ואלמנות, ומהרה יבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן, ועיין מה שכתבתי בזה בספרי הקטן רוח חיים סימן תרצ"ד בסייעתא דשמיא.
טו כתב הרב חמדת ימים בהלכות פורים פ"א אות ל"ח וזה לשונו, ועל כל אלה קבעוה חובה לקרות פרשת זכור בצבור למען דעת כל עמי הארץ ליראה את ה' הנכבד, והואיל הלוך אחרי ש"ב מעבירות שבידם להתיש כח שרו של עמלק ונפל עזור וישוב אל הארץ כשהיה, ומה מאד יתאונן אדם חי גבר על חטאיו לאמר, אוי לי איככה אוכל וראיתי צרי ואויבי לי, שרשם בעמלק, מתגברים והולכים בעון פשעי וחטאתי, והמר שדי לי מאד על חורבן בית מנוחתו זה כמה ימים ושנים ושמו המחולל בגוים, ואשר אין כסאו שלם ואין שמו שלם כל עוד שזרעו של עמלק קיים, ובשלי הסער הגדול הזה באשר יתוסף כח ואומץ בשר שלו הוא ס"מ ושטן הוא יצר הרע בעונותי הרבים ועצומים, ואויה לי על הבנים שגלו מעל שלחן אביהם, וכל האזרח בישראל ישבו בצו"קות ומבוכות, ומידי יום ביום עברו רעות ותלאות על ראשינו ואין דורש ואין מבקש לדעת על מה עשה ה' ככה לעם סגולתו אשר בחר לו לנחלה, איך הם הולכים מדחי אל דחי, היו הלוך וחסור מיום ליום, ואין לך יום שאין קללתו מרובה מחברו, ויראי ה' וחושבי שמו נתונים נתונים המה למרמס רגל השור והחמור, וגם ערב רב עלה איתם, דור דור מההוא זרעא בישא דעמלק לנתוש ולנתוץ תמכין דאורייתא יאבד כל זכר למו, עכ"ל, נמצא עיקר מגמת פניו של עמלק הוא שלא להיות תמכין דאורייתא, שהרי אמרו בזוהר הקדוש סדר וישלח דף קע"א ע"א, דעל ידי זה שלא יש מחזיקים ביד לומדי תורה מתגבר עשו נחש ירכן, וכשלא יש מחזיקים התורה משתכחת, ולכן יען על ידי עסק התורה מתיש כח של עשו ועמלק ושר שלהם ס"מ וכו', אם כן זוהי סיבה להיות הם מבקשים לנתוץ ולהרוס תמכין דאורייתא, וזהו כונת מה שאמרו ז"ל בסדר בשלח, ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, שרפו ידיהם מן התורה, דהכונה שרפו ידיהם שלא היו מחזיקים ביד לומדי תורה, וידיהם קאי לעוסקים בתורה דלא היו מחזיקים בידם.
והנה אשכחן במאמרי רבותינו זכרונם לברכה, שאמרו על סיבת ביאת עמלק, דממנו נקח מוסר כדי להזהר מאותם העונות, ובפרט בעת שאנו קורין הפרשה ליתן בלבבנו על מה בא עמלק ולשוב אל ה' שלא נחטא עוד, ואזכיר קצתם פה, א. ריש תורה כדאמרן דבעון ביטול תורה בא עמלק כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה ורש"י על פסוק ברפידים. ב. בעון חילול שבת כדאיתא בגמרא ובמדרש, ויותר מבואר בזוהר חדש דף נ"ט, ובחמדת ימים פ"א דפורים אות מ"ג. ג. על עון המשקלות כמו שכתבו התוספות פרק קמא דקידושין, והוא במדרש תנחומא סדר תצא, ובחמדת ימים פרק א' דפורים אות מ"א, מ"ב. ד. בעון שניסו את ה' כדכתיב ועל נסותם את ה', כדאיתא במכילתא סדר בשלח. ה. שלא היה בהם יראת שמים כדכתיב ולא ירא אלקים כמו שכתוב במכילתא סדר בשלח. ו. שלא היה בהם מי שישים על לבו לאמר נירא נא את ה' אלוקינו האל המושיע, כדאיתא במדרש שם. ז. דהיה חוטא ומחטיא את הרבים כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, אשר קרך בדרך שהוקיר את הקדירה לגבי אחרים, ועל זה אמרו הכשר שבטבחים שותפו של עמלק, (כן כתב הרב מגן גבורים בשיטה לסוף מסכת קידושין דף קצ"ו ע"ב), והקדוש ברוך הוא שמר עברתו נצח, [ועל כן ראוי] שיהא האדם תמיד זוכה ומזכה לאחרים ולא יגרום שיחטאו אחרים בשבילו, כיוצא בדבר אמרתי בעניותי שילמוד מזה הענין של עמלק שיהיה מן הנרדפים ולא מן הרודפים, דהרי עמלק היה תחילה שרדף אחר ישראל כדכתיב ראשית גוים עמלק, וכתב רש"י סדר האזינו על הפסוק מראש פרעות אויב וזה לשונו, מפשע תחילה פרצות האויב, כי כשהקדוש ברוך הוא נפרע מהאומות פוקד עליהם עונם ועונות אבותיהם מראשית פרצה בישראל, עד כאן, ובעבור כן הוא שהקדוש ברוך הוא ציוה מלחמה לה' בעמלק מדור דור, ואם כן מזה ראוי לנו לקחת מוסר השכל שלא לרדוף אחר שום אדם בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית, ויהיה לזכרון בין עינינו מילתא כדנא בהגיע תור פרק היה קורא פרשה זו מדי שנה בשנה, והנה בשבת זו לא יעלה קטן בפרשת זכור, ועיין ערך השולחן סימן תרפ"ה, ובספרי הקטן ספר חיים מה שכתבתי שם בסייעתא דשמיא.
טז מי יתן והיה שילמדו במדרשים בשבת זכור סדר הלימוד שהובא בחמדת ימים פרק א' מפורים אות מ"ח - נ"א מתורה נביאים וכתובים, וזוהר הקדוש, וסדר התפילה שסידר שם אחר הלימוד, ואפילו מי שאין לו מדרש קבוע יהיה מקבץ מיראי ה' החרדים אל דברו, וילמוד זה הלימוד בכנופיא כל כנסיה שהיא לשם שמים, וככה יעשה ביום צום אסתר ללמוד הלימוד שהובא שם פ"ב מפורים אות כ"ז, כ"ח, ונוסח התפילה דסידר שם, ואשריו לו מי שנוהג כך דמקבץ תלמידי חכמים נצרכים, הלומד עמהם ומשלם להם שכר טוב בעמלם.
טוב ראה ראיתי להרב המקובל כמהר"א מיראנדה ז"ל בידו המלאה בספר יד נאמן דף ל"ח ע"ג וזה לשונו, כונת וסוד סדר מצות מחצית השקל בשעת הפרשתו, נמצא בגנזי החכם הנאמן זקן שקנה חכמה כבוד שמו בישראל דוד שירירו ז"ל מכתב יד שקבל מאחד קדוש וזה לשונו, ביום צום אסתר אחר המנחה יפריש הצדקה ברישא בעד השכינה, ואחר כך בעד ציון, ואחר כך בעד בית המקדש, ואחר כך האולם, ואחר כך המפתן, ואחר כך בעד עזרת ישראל, ואחר כך בעד עזרת נשים, ועל חוב ישראל ולכל משפחתו ולכל חוב עצמו ואשתו, ויאמר אני בצדק דמארי עיינין ומצדיקי הרבים, עלי ועל עדת ישראל הוא עושה חסד לאלפים בגזרת אלהינו מרחם הרחמים, עשה עמנו צדקה ממעון החביב מרשימו דיקרא בתפארת באצילות הוי"ה, שבחים אנו נותנים לאלהינו בקדושה בגזרת צדקה לאמנה, וגזרת עלינו שיהא חביב לבעלה, אני עושה צדקה להושיע ירושלים קריה נאמנה, לפדיון חובותינו יהיה תמורה, מארי דאצילות צלותין ובעותין אנו מבקשים ממך, מטורח כתר מצחצוחי מצחצח ומנהיר לכל העולם, תכתיר עלי האי כתרא בהאי שעתא, רשימו דדיוקנא הנקרא בול הזיוה, היא הנפרעת מן הגוים העושים צדקה כמו שאמר הכתוב וחסד לאומים חטאת, ואנא ה' אלהינו אין אנו כן, אלא אני מתכוין לרומם קרן של ישראל סבא המדבר עלי בצדקה, את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך, ציון יקירין בפז חפץ מהולל משובחים, אני העושה צדקה בעד ציון היונק מחביב זיו נהורין, צלותין ובעותין בעד ציון הצועקים, אני הצועק עליה ציון במשפט תפדה וגו', עד כאן, וכשפורט בעד ציון ימעט מקצבה שפרט בעד השכינה, וכן כל אחד ואחד מהם הולך וממעט, עד כאן לשון הכתב אות באות תיבה בתיבה כאשר העתקתי.
אמר אמ"ן, לבד שהדברים עתיקים שלא נמצא בשום ספר מהמקובלים רמז מהסדר הזה, עוד באו בנוסחא דברים מעלומי עין, וזחלתי ואירא לשלוח בו יד, נא הושיענו אלהי ישענו כי אבדה חכמת חכמינו ונסתרה בינת נבונינו, והוא יעזרנו על דבר כבוד שמו עד יבוא מורה צדק שיבוא במהרה אמן, ואם תרצה אתה המעיין שאחוה דעתי אומר אני לפניך כי טוב הדבר לעשותו על ידי איש נבון דבר, דכא ושפל רוח, ודי בזה, זה תוכן דבריו, ועיין בספר מעשה הצדקה אות מ', ומה טוב אם השליח ציבור יאמר התפילה הסדורה בחמדת ימים פ"א מפורים אות כ' לאומרה קודם קריאת פרשת שקלים, ותמיהני איך לא הדפיסוה במחזורים, וכן נוסח התפילה קודם קריאת פרשת זכור דהובא שם פ"א מפורים אות נ"ב, כמו שהדפיסו שאר תפילות מראש חודש וכדומה, אלא דלהרב הגדול חיד"א ז"ל לא ישרו בעיניו תפילות אלו כנודע, אך מאן דנחית לומר, מה ראו לקרב אלו יותר מאלו.
(א"ה: מה שציין כאן הרב המחבר כי לא ישרו תפילות אלו בעיני הרב חיד"א זיע"א, ודאי אין כוונתו משום המפקפקים במקורם, שהרי החיד"א בעצמו דיבר בקדשו בשבח הספר "חמדת ימים" (בספרו עין זוכר מערכה ג' אות א' ד"ה ומאי דמייתי) וכתב, "כי הנה נודע שספר חמדת ימים עלה בקב"ץ אמרי יושר מהמפרשים והפוסקים", ועוד שהרי החיד"א ייסד כמה תפלות על פי הנוסחאות שתיקן הרב חמדת ימים, צא וראה בתפלה לחבטת ערבה שסידר החיד"א בספרו "כף אחת" אות י"ז וציין בראשה כי היא תפלה קדמונית עם תקוני לשון מעטים, והמשווה נוסחתה יבחין כי כוונתו ברורה לנוסח שייסד החמדת ימים בפ"ו מסוכות אות נ"ב וחתם בראשה את הלשון "ואנכי תקנתי נוסח תפלה", וכן בתפלות שייסד החיד"א לימי העומר בספרו "כף אחת", והמה שאובות מנוסחי הוידויים שבקונטרס ראשון שבסוף ספר חמדת ימים, וכן פסוקי ההקפות לשמחת תורה שסידר החיד"א, מקורן ממה שסידר החמדת ימים בפ"ה מסוכות אות י"ב - י"ח לומר בעת הקפות הלולב.
ואמנם קרוב מאוד שכוונת המחבר משום חלקי הסוד שבתפלות החמדת ימים, שעל אף שהרב חמדת ימים בעצמו הזהיר במקומות רבים בראשי תפלותיו כי הנוסחאות שייסד על דרך הסוד אין לאומרם כי אם הבאים בסוד ה', מ"מ בחרו המדפיסים לזכות בהם את הרבים, ועל כן לא היתה דעתו של החיד"א נוחה בזה, וכפי הנראה ממה שכתב בספרו "שמחת הרגל" (קודם קידוש ליל הסדר) אודות התפילות והפסוקים המסודרים על דרך הסוד לומר בליל הסדר, (ומקורן בספר חמדת ימים), שמן הראוי היה להימנע מלהדפיסם כי רבים הם אלו שלא באו בסוד ה', מלבד מה שנסדרו לפי ספר כוונות ישן, עיין שם, וכמו כן תמצא להגאון חיד"א בספרו שם הגדולים בקונטרס אחרון לאות ק' בערך קבלה, שם דיבר אדוני הארץ קשות, אודות ספרי הקבלה שהתחילו להדפיס בימיו וכתב שם בזה הלשון, "וכאשר ישתכל המשתכל בדברים אלו, יקרע סגור לבבו איך הותרה הרצועה להדפיס ספרי קבלה ואין מקיץ ואין יודע, ואש תוקד בקרבי על ענינים אלו ואביזרייהו", עי"ש).
חי מוהרח"ו זיע"א היה רגיל לטבול בערב פורים כמו ערב הרגל, (חמדת ימים פ"ג מפורים אות ו', ז'), ושם תמצא נוסח התפילה לטבילה, יעויין שם, (אורה ושמחה דף ח' ע"ב), וילבש בגדי יום טוב כמו שכתב מוהרי"ל, (והוא בסימן תרצ"ד, וחמדת ימים פ"ג מפורים אות ב', ט' כמו שיעויין שם), ויהיה מבערב ולא כאותן שנוהגין ללבוש בבוקר יום פורים, וזה מנהג הרע ישנו נמי בליל שבת, (עיין בקונטרס כף החיים), והכא הוא יותר קשה לפי הטעם, הגם דמדרגת שבת אין למעלה הימנה, והוא דאי הלבישה היא זכר ותלבש אסתר מלכות, ומרדכי יצא בלבוש מלכות, איך יתכן לקרוא פסוקים הללו במגילה בלבוש חול, (ועיין עוד שם דף ח' ע"ב ודף ט' ע"א, ועיין חמדת ימים פ"ג מפורים אות ג').
יט מי יתן והיה לשורר אמת ואמונה דיש בו ששה לשונות גאולה, לעומת ששה מישראל שנלחמו בעמלק, כמו שכתב בחמדת ימים פ"ג מפורים אות ל"ב, (אורה ושמחה).
ך קודם תפילת שמונה עשרה מכריז השליח ציבור על הנסים, (אורה ושמחה דף י"א ע"א, ועיין כף החיים גבי יעלה ויבוא).
אך ביום שושן פורים, יזהר נמי במשלוח מנות ומתנות לאביונים, ויאמר במקום תפילה לדוד, למנצח על שושן, (אורה ושמחה דף נ"ד ע"א, ועוד שם בסוף הספר), וסוד י"ד וט"ו הם דוד ושלמה, ולכך כרכים המוקפים חומה נגד שלמה שלא היה מלחמה בימיו, (שכחת לקט מערכת י').
בך כשחל פורים קטן בערב שבת, הגם דאין דרכו לאכול בשר בערב שבת, הן כהיום הזה ליכול וליחדי, אך לא ימלא כריסו בשביל סעודת שבת, וכן נמי כשחל ראש חודש בערב שבת, (ועיין בקונטרס כף החיים).
כג מי שחטא בחילול שבת בשבת זכור ולמחרתו הוא פורים, מותר להלקותו ויעשה תשובה, וכגון דא הותר מלקות בפורים, (כן העליתי בספרי זוטא נשמת כל חי חלק אורח חיים סימן ל"א, יעויין שם בסייעתא דשמיא).
כד בפורים יש למנוע הזיווג, משפט כתוב סימן תצ"ד, ואעיקרא בליל שני חוששני משום בני שכורה, ובליל ראשון יזיק לו מחמת התענית כשאין התענית נדחה.
כה המזמור דלולא ה' שהיה לנו אזי חיים בלעונו דראוי לומר בפורים, עיין יוסף תהלות סימן קכ"ד, לך נא ראה מה שכתב שם, ועיין בספר אורה ושמחה דף ל"ד ע"ב, ועל מזמור אילת השחר שהוא על אסתר, יש בו גם כן רמז דרמוז ה'צילה מ'חרב נ'פשי ראשי תיבות המן כמו שכתב הרד"א, ועמודיה שבעה, יעויין שם, ומזמור שגיון לדוד, נוהגין לומר גם כן בחזרת הספר תורה כמו שהביא שם, ושם כתב הרמז של מזמור זה גם כן, יעויין שם, ובהגהות עלי חק דף ל"א סוף ע"א.
כו שותפין יחד על שלחן אחד מקיימין ביחד משלוח מנות דבתר המקבל אזלינן, אהלי יהודה נאג'אר בליקוטיו דף קכ"ה ע"ג.
זך פרוטה אחת לשני עניים אי יוצא ידי חובה, עיין בספר כבוד יום טוב דף י"ט ע"ב, וספק זה לפי זמן הקודם, אבל עתה הלואי שתי פרוטות לאחד אי יוצא ידי חובה, ובמתנות לאביון אחד עיין ערך השולחן, ובהפרש בין מנות למתנות, עיין מה שכתב רב אחא משבחא הרב מעשה אברהם נר"ו דף קנ"ג ע"ד, ועיין מחזיק ברכה משם ספר זרע יעקב דצריך שיעור שלשה ביצים אוכל למתנה לאביון, ועיין בית עובד דף קפ"ו ע"ב.
כט אני מצטער על כמה בעלי בתים דהולכים לעסקיהם ביום פורים וחוזרים לבתיהם סמוך לחשיכה, ויושבים על השלחן כמעט שעבר שתים עשרה שעות מהיום, והם לא ידעו דלא יצאו ידי חובת סעודת פורים, דצריך שיהיה רוב האכילה ביום דוקא, והירא את דבר ה' לפחות יעשה המוציא בשעת אחד עשר ורביע, ומה גם במקום דיש טיפול הרבה ה' עליהם יחיו אמן, דיאריכו בשלחן מקערה לקערה עד שיסדרו אכילתם לקטנים ולגדולים.
ל העושה מלאכה בפורים אינו רואה סימן ברכה, (ועיין אורה ושמחה מה שכתב בזה, וערך השולחן, וגור אריה), ומי שעשה מלאכה בפורים במזיד, כל הריוח יותן לעניים, ואם התרו בו בית דין ולא השגיח מנדין אותו, כן העליתי בספרי הקטן רוח חיים סימן תרצ"ז, ועיין שם למלאכת הנשים דלא טוב עושות להתחיל מיום ט"ו, יעויין שם, וכסא אליהו.
לא כל מלאכת מצוה ולצורך פורים מותר, וכל זה ביום שקורין המגילה, ולכתוב חידושי תורה הרי זה משובח וכמו שכתב בספר אורה ושמחה דף ל' ע"ב, ובנין אסור אפילו על ידי גוי, בית דוד, וברכי יוסף, ובית עובד דף קפ"ח ע"א, ועיין מה שכתב הרב אהל יצחק סימן כ', וערך השולחן, והגאון הגדול הרב מרן זקני בספר חקרי לב חלק ב' ליורה דעה בשיורי אורח חיים סימן כ', התיר לבנות חנות בי"ד ובט"ו ועשה מעשה, עיין שם בטעמים נכונים, ועיין מה שכתבתי בספרי הקטן רוח חיים סימן תרצ"ו דבנין בית הכנסת ודבר מצוה מותר, עיין שם בסייעתא דשמיא.
לב אבילות הוא כמו שבת בדברים שבצנעא דוקא ועולה ואינו מפסיק, בית דוד, וברכי יוסף, ונגיד ומצוה דף ס"ז ע"א, וערך השולחן, ואפילו אבילות יום ראשון, זרע אמת חלק א' סימן פ"ב, והגאון מרן זקני בחקרי לב חלק ב' ליורה דעה בשיירי אורח חיים סימן י"ט, ואורה ושמחה דף ל"א ע"א, וגור אריה, וכסא אליהו, וחידושי משבצות זהב, ולענין הבראה עיין בית דוד, וזה תלוי במנהג, והרחבתי הדיבור בזה בספרי זוטא רוח חיים סימן תרצ"ו, בין לענין אבלות יום ראשון בישיבה על גבי קרקע ובין בענין הבראה, וכן כשחל י"ד בערב שבת והוא יום ראשון לאבלות, עיין שם הכל, באר היטב, ועיין מטה אהרן חלק א' דף כ"ד סוף ע"א, וחנות שמוכר דברים לצורך פורים ושותפו אבל, פותח ומוכר אפילו יום ראשון לאבילות, משחא דרבותא סוף הספר.
גל אונן אסור בבשר ויין וקריאת המגילה אם יש שהות אחרי כן, עיין ושב הכהן סימן צ"ה וצ"ו, ועולת שבת, ובית יהודה אורח חיים סימן ה', ובית עובד דף קפ"ח ע"ב, ואורה ושמחה דף ל"א ע"א.
לד אסור להודיע אבילות בפורים, פנים מאירות חלק א' סימן צ"ט, ועיין בקונטרס רוח חיים סימן תרצ"ו.
לה פדיון הבן עושין בפורים, ועיין ערך השולחן, ומחצית השקל.
לו דורשי רשומות רמזו לגשמים ביום פורים בפסוק, פל"ג אלהים מלא מים, כשיהיו גשמים ביום ל"ג לעומר, ואני אומר דצריך לסיים הפסוק תכין דגנם על דרך דגנם ותירושם רבו, והיינו דבפורים אם יהיו גשמים רע הוא לעניים ולאומללים, וראוי להתפלל שלא יהיו גשמים בפורים, וגם לנותנים צדקה הוא סימן טוב שלא יהיו בגדר לעבד שבא למזוג כוס לרבו כענין ישיבת סוכה, ומעשה ה' כי נורא, דבכמה שנים נתקדרו שמים בעבים, ובעתים שמסובבים העניים זרחה החמה וששים בבואם ושמחים בצאתם, וכלפי זה ראוי להתפלל דירדו גשמים בשבתות ובמוצאי שבתות באותן העתים דיוצאים הבחורים לטייל אצל כל פינה בשוקים וברחובות דאין טוב יוצא מהליכתם לעתות כאל, ומחוץ לעיר רע יותר דלא יבצר מחילול שבת ואיסור הסתכלות בעריות ונבלות הפה וליצנות, והאדם האוהב את בנו לא יניח אותו לצאת בשבת ומוצאי שבת וכן בשאר לילות אנה ואנה, ויקשור אותו כמו שקושרין הכלב רע, ואחרי זה יראה בעיניו מה שמרויח בזה דלא יכשל זרעו בשום מכשול ועון כלל לעולם ועד.
לז לגלח בפורים אפילו כשחל י"ד בערב שבת, בין על ידי גוי בין על ידי ישראל, העיד על המנהג אבונא מרנא הגאון מרן זקני זיע"א בספר חקרי לב אורח חיים סוף סימן פ"ח, וכן מנהג קושטא, כמו שכתב בספר ידיו של משה אורח חיים סימן ו', ועיין ראש משביר סימן ל"א, ובספר ירך אברהם סימן כ"ב, ופרי האדמה חלק א' דף מ"ד ע"ד, ועיין מה שכתבתי בספרי זוטא רוח חיים סימן תרצ"ו, ובספר עיקרי הד"ט סימן ל"ו אות ל"ה.
חל תענית חלום בפורים הוה ליה כערב יום הכפורים וכעצרת, ועיין מחצית השקל הלכות יום הכפורים סימן תר"ד, ובחמדת ימים, והיכא דנדר להתענות, עיין גור אריה, וכשהיה פורים קטן חל הנדר, מ"ז בספרו בסוף הספר יעויין שם.
טל פנים חדשות אי חשיב פורים לענין שבע ברכות בחופה, עיין בית עובד דף רי"ג ע"ב, ובספר שלחן גבוה סימן תרצ"ו, ובספרי הקטן רוח חיים באורח חיים סימן תרצ"ו, ובחלק אבן העזר סימן ס"ב העליתי דחשיב פנים חדשות, עיין שם בעזר משדי.
מ לישא אשה בפורים, עיין מה שכתבתי בספרי הקטן חקקי לב חלק א' סימן כ' בעזר משדי, ועיין מה שכתב עמיתנו בתורה הרב מעשה אברהם נר"ו דף ס' ע"ג וד', ובמה שכתב בספר מטה אהרן מערכת נ', ואורה ושמחה דף ל"א ריש ע"א, ואדני פז, וכסא אליהו, ומשנה כסף דף קס"ב ע"א, ובספר בית אהרן מערכת פ'.
מא מה שנהגו לומר השכבה להמן בפורים, הנה הרב אורה ושמחה גער בזה לאסור איסר, ואני בעוניי בספרי הקטן רוח חיים סימן תרצ"ו למדתי זכות על מנהג זה, יעויין שם בסייעתא דשמיא.
בם אסור למלאות פיו שחוק אפילו בימי הפורים ביתר שאת, הרב רבי חייא רבה בספרו הנחמד צפיחית בדבש סימן מ' יעויין שם, ואוי ואבוי הממלא שחוק פיו ולשונו רינה עם הנשים ומסתכל בהן כדי ליהנות מיופיין, גם בחור גם בתולה, ויותר רע ומר אם יקרב אליה בדרך היתול, דלא ינקה כל הנוגע בה ויד ליד לא ינקה, ועיין מה שכתב בספר מורה באצבע תוכחות מוסר על זה, פוק חזי, ובספרו לב דוד פרק כ"ט יעויין שם.
גם. פורים של יחיד סעודת רשות היא ואין צריך התרה, ואין הבנים חייבים בדבר אף על פי שנהגו כן בחייו, אהל יוסף בסוף הספר אות קמ"ה יעויין שם, ובספרי הקטן לב חיים עמדתי על תשובת מוהר"מ אלשקר ז"ל סימן מ"ט לענין פורים יחיד אם לא יאמר תחנונים, ואי חל על בניו, יעויין שם מה שכתבתי בחמלת ה' עלי.
מד ליל י"ד נכון שלא לאכול בשר כי אם מאכלי גבינה ודגים מכמה סיבות, ואפילו כשהתענית נדחה, טוב דבליל השישי לא יאכל בשר, וכן במוצאי שבת שהוא ליל י"ד, ועיין מה שכתבתי בזה בספרי הקטן רוח חיים סימן תרצ"ה, ושם הבאתי על המנהג לאכול ביצים משום דהיה מבקש המן לקעקע ביצתן של ישראל, ואי נמי דהוא לשון ביעא דבעו רחמים ואפרקינן, ועיין בקונטרס חיים לראש לענין אכילת ביצים בליל פסח, גם מה שעושין מעיסה צורת המן ואוכלים הקטנים מהם נמצא כתוב בספר, עיין להלן אות צ"א.
מה כשחל י"ד בערב שבת, היותר נכון לעשות הסעודה בשחרית אחר התפילה, ואף דהגבאים והעניים מבלבלים אותם, על כל פנים שיהיה קודם חצות כדי שיאכל בשר וישתה יין ויהיה לו הרווחת זמן לאכול סעודת שבת, כן העליתי בספרי זוטא רוח חיים סימן תרצ"ה, וכן מצאתי בהגהות נוהג כצאן יוסף, וגור אריה הלוי, וע"ב, וכסא אליהו, ושם הבאתי גם כן דלא מבעיא בכל שנה דהסעודה היא לעת ערב, דיזהר להדליק שתי נרות קודם התחלת הסעודה זכר למרדכי ואסתר ליהודים היתה אורה, אלא אפילו כשחל בערב שבת דהסעודה היא בזמן דזרח השמש ושרגא בטיהרא מאי מהניא, אפילו הכי ידליק שתי נרות ויניחם נגד השלחן וזה דרך ישכון אור, ועוד כתבתי שם, דקודם שיושב בסעודה יקח הדסים ויברך עליהם כמו בשבת, ועיין שם טועמי"ה חיים, ועיין מה שכתב חכם בני הי"ו בספר והוכיח אברהם בפרק של פורים יעויין שם, ועיין נוהג כצאן יוסף אות י"ד דהכריח דהסעודה בכל השנים טוב בשחרית, וסימן וישבות המן ממחרת, והיא כנגד אותה סעודה, ועיין אורה ושמחה דף ל"א ע"ב, ואפילו כשיעשנה סמוך לערב בין מנחה למעריב לא ימלא בטנו קודם ערבית, וסימן לדבר והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאד, ובפסוק זה רמזו נמי מה שאמרו פתחיה זה מרדכי, דאותיות פתח לחצאין ואותיות י"ה בכפל והם אותיות מרדכי, זה תוכן דבריו, ועיין בספר נוהג כצאן יוסף, ומתת אלהים בחידושיו לשקלים.
מו טוב לגבר כי ישא בחיקו ספר נגיד ומצוה, ויראה בו כדי לכוין בקריאת המגילה, ובכונת משלוח מנות ומתנות לאביונים ובכונת האכילה והשתיה, הכל מסודר שם סוד פשוט ולנבון נקל, עיין שם דף ס"ו ודף ס"ז.
מז אם רוצה לקום מהשלחן קודם ברכת המזון ולהתפלל ערבית רשאי, ובתנאי דישאר בשלחן אדם, נוהג כצאן יוסף אות ט"ו, ועיין בקונטרס כף החיים מה שכתבתי שם לענין סעודה שלישית יעויין שם, ובספר פתח הדביר לרב ספרא רבא ויקירא אור החיים נר"ו דף קפ"ב ע"א, ועיין שם לענין נטילת ידים, ועיין ע"ב.
מח בעיר הקודש ירושלים ת"ו, כשקורין המגילה בליל השישי שחל י"ד אין אומרין ואתה קדוש, ברכי יוסף, וכתב שם דכשקורין שלא בזמנה, אם אמר על הנסים לא הפסיד, והקורא בי"א ובי"ב מגילה בברכה, ובא לו גם בזמנה מברך גם כן בזמנה,(ברכי יוסף שם.
מט מה טוב שיכוין בברכות כסדר שהובא בחמדת ימים פ"ג מפורים אות מ"ו, והתפילה שהובא שם אות מ"ד, מ"ה, קודם קריאת המגילה, קחנה משם.
ן יכוין בברכת שהחיינו על משלוח מנות ומתנות לאביונים וסעודת פורים, ע"ב, ואשל, ועיין בברכי יוסף, דאם אין לו מגילה דלא יברך אפילו שהחיינו, יעויין שם, ואפילו יחיד יכול לברך אחריה, ברכי יוסף, ועיניך תראינה מה שכתב בספר תפילה לדוד דף פ"ה ע"א בענין שהחיינו כשאין לו מגילה, יעויין שם, ועוד שם לענין יחיד אי מברך לאחריה יעויין שם, וכשיש עשרה דוקא, ועוד שם בדף פ"ו ע"א, ועיין אות ק"ח, ועיין אשל, ועיין בחמדת ימים פ"ה מפורים אות כ"ט, ופרק ו' אות כ"ו, ול"ה, נוסח תפילה למתנות לאביונים ומשלוח מנות, ותפילה לסעודת פורים, יעויין שם.
נא מעות פורים לפחות שלשה מטבעות ממטבע הקטנה שבאותו מקום, וכל המוסיף מוסיפין לו, ובהגהות מנהגים כתב דאפילו אשה מעוברת תתן מעות פורים בעד העובר, וסימן לדבר זה יתנו כל העובר, נוהג כצאן יוסף דף נ"ב ע"א, ועיין לקמן אות צ"ד, ועיין חידושי משבצות זהב סימן תרצ"ד דהצריך עיון לשיעורא, יעויין שם.
בן מה שאמרו משנכנס אדר מרבין בשמחה, ומאן דאית ליה דינא עם אומה אחרת, הנה בשנה מעוברת מתחיל מאדר שני, בית עובד דף קע"ז ע"ב.
גן המנהג לענוש עונש חמור מי שלא בא לעיר בשבת זכור לשמוע הפרשה וישב בכפר בלתי שום אונס, ועיין נוהג כצאן יוסף דף נ"א ע"ד, ועיין כנסת יחזקאל סימן י"ט למקרא מגילה, יעויין שם.
דן מי יתן והיה דכמו שעושים כל דלת העם תענית של צום אסתר ככה יעשו בשבעה עשר בתמוז, ועיין ערך השולחן, וכתב בספר שכחת לקט אשר בסוף ספר ילקוט ראובני מערכת י', כי התענית שלא ישטינו על שתיית היין, ולהורות דהשתיה אינו להשלים תאות היצר הרע אלא לעבודת קונו, יעויין שם.
הן כשהתענית נדחה וחל מילה בו ביום, יהיה הסעודה ליל הששי, ואפילו בדגים וגבינה ואין צריך בשר, ועיין טורי זהב, וערך לחם, ועמודי שמים, ומטה יהודה, ומור וקציעה, ובית עובד דף קע"ז סוף ע"ב, ושם הביא בחתן תוך חופתו יעשה התענית כמו שכתב בברכי יוסף, ואפילו נדחה לא ימנע מלעשותו אפילו דביום השישי יוצא מהחופה משום אל תפרוש מן הציבור, ועיין נוהג כצאן יוסף דף נ"א ע"ד, וערך השולחן.
נו בתענית זה יש מי שנוהג לילה ויום, ויש מי שנוהג שלשה ימים רצופים, ויש מי שנוהג שני וחמישי ושני אחר פורים והכל לפי כחו של אדם, עיין כנסת הגדולה, ומגן אברהם, ואני בעוניי כתבתי בזה בספרי הקטן רוח חיים סימן תרפ"ו בעזר אלהים חיים, ועיין חמדת ימים פ"ב מפורים אות ו', ועטרת זקנים, וכסא אליהו שם.
זן משעלה עמוד השחר אין לו תקנה לקרות בעד הלילה, ואין לו תשלומין אם נאנס ולא קרא בלילה, בעל הלכות גדולות במגילה, וברכי יוסף משם מוהר"י מולכו, ובית עובד, ועיין ערך השולחן, ומשבצות זהב, ובאשל.
חן קבורת תלמיד חכם אפילו שהוא בעיר קודם למקרא מגילה, דרכי משה בשם אליהו זוטא, ומגן אברהם, ואי ליכא שהות מקרא מגילה קודם, הרדב"ז החדשות סימן רנ"א, וחו"י סימן ט' י' י"א, ועטרת זקנים, ועמודי שמים, ומחזיק ברכה, וזרע אמת חלק א' סימן נ"ח, ובית עובד דף קע"ט ע"א, ועיין מה שכתב בזה בספר חיים וחסד מוסאפ'ייא ז"ל סימן ט"ו על דברי מוהריט"ץ סימן רפ"ז, יעויין שם, וערך השולחן, ובספר נוה שלום, וכסא אליהו, ויש"י, ומשבצות זהב ובאשל שם.
נט אם המילה בבית הכנסת, מה טוב למול קודם קריאת המגילה, ואומרים וששון אחר שנעשית המצוה, ועיין בית עובד דף קע"ט ע"א, ועמודי שמים, ובנוהג כצאן יוסף אות י' כתב, דיהיה התינוק בכלל היהודים, יעויין שם, וערך השולחן, וע"ב.
ס ידוע דיום פורים הוא אחד מן חמש השכמות דרמוזין בשם אברה"ם כידוע, וצריך לקום באשמורת וללמוד תהלים, נוהג כצאן יוסף דף נ"ב ע"ג, ועיין דבש לפי מערכת ה', ואורה ושמחה דף כ"ז סוף ע"א, ושם הביא מקרא, לבקרים אצמית כל רשעי ארץ, יעויין שם, ועיין בחמדת ימים פרק ה' אות ג' ד', סדר הלימוד לאשמורת י"ד וט"ו, יעויין שם, ובבית הלוי, ובענין תיקון כרת ליל ט"ו, מה טוב דבאשמורת יקבעו הלימוד כמו שהובא שם, ולענין כשחל ליל ט"ו בשבת, עיין בספר צפיחית בדבש, ובקונטרס כף החיים, יעויין שם.
סא מגילה דלא עשו בה שרטוט לא יקח החזן דאינו מוציא ידי חובה, וכן אם לא היה עיבוד לשמה, ועיין חמדת ימים פ"ג מפורים אות ל"ז, מ"א, וערך השולחן, ואשל מפרי, ובספרי הקטן רוח חיים סימן תרצ"א הבאתי סברת רבים מהראשונים שצריכה עיבוד לשמה, עיין שם מה שכתבתי שם בס"ד, וכן אם כתבה קטן, אבל אם כתבה אשה כשרה, בית עובד דף קע"ט ע"ב, ועיין שם לענין חסרות ויתרות, וחציה קלף וחציה גויל אין קפידא, ערך השולחן, וכתובה למפרע וקוראה כסדר, עיין להגאון מרן זקני זיע"א בספר חקרי לב אורח חיים סימן קל"ג, ובחלק ג' ליורה דעה דף קפ"א ע"ג, ובית עובד שם דף ק"פ ריש ע"ג, ועיין עוד שם בחקרי לב סימן קל"ד דף רס"ו ע"א לענין כתב אשורית ולשון אשורית, יעויין שם, ובמה שכתב עליו בספר בית עובד דף קפ"ג סוף ע"א, ואשל מפרי.
סב התפירה בחוטי גידין ולא בפשתן, ואם אינו מוצא בדיעבד כשרה, עיין הרדב"ז החדשות סימן תרס"ה, ומטה יהודה.
סג עשרת בני המן דאינן כתובים בסדר נאה, מהיות טוב יגררנה ויתקננה, הרב צפיחית בדבש סימן ל"ח.
סד שלא מדעת חבירו לא יקח המגילה לקרות בה, ולא יסמוך על כי ניחא ליה לאיניש, עיין בית עובד, ובספרי הקטן גנזי חיים מערכת נ').
סה מגילה שכתבה מין, או כתבו בה בשבת, עיין בספרי הקטן רוח חיים סימן תרצ"א מה שכתבתי שם, וערך השולחן.
סו מגילה אינה צריכה מטפחת, (ערך השולחן סימן תרצ"א, יעויין שם).
סז קטן שהגיע לחינוך דוקא הוא דמוציא אחרים ידי חובה, (סמא דחיי סימן ט"ז, ודלא כעיקרי הד"ט, ועיין בית עובד דף קפ"ב ע"א, ועיין תו"ר למוהרמ"ק בחידושיו למגילה בסוף הספר, יעויין שם, וערך השולחן, ואשל מפרי).
סח לא יביאו קטנים ביותר לבית הכנסת שמבלבלים דעת השומעים, (מגן אברהם).
סט כשאומר החזן בלילה ההוא נדדה שנת המלך, תיבת המלך ינגן בקול רם, (והטעם מפורש בספר נוהג כצאן יוסף דף נ"ב ע"ג).
ע מי שאין ידו משגת לקנות צרכי סעודת פורים, וליתן לרץ שיביא לו מגילה כי עומד בכפר, הי מנייהו עדיף, עיין להרב מוהר"ח מוסאפיי"א ז"ל בספר חיים וחסד סימן י"ד, דברי הרב ודברי התלמיד דסעודה קודמת, ויקרא בחומש, או ישתכר במלאכה לצורך סעודה וישלח הרץ, יעויין שם, ולטלטל המגילה בשבת, עיין פרי חדש, (ועיקרי הד"ט, וערך השלחן, ואשל מפרי, ומשחא דרבותא, ובקונטרס חיים לראש גבי ערב פורים שחל להיות בשבת, יעויין שם).
עא אם לא ברך בלילה שהחיינו יברך ביום, (נהר שלום סימן תרצ"ה, יעויין שם, ועיין אורה ושמחה דף טו"ב ע"א, וערך השולחן, ואשל), ובקהלה קדושה תלמוד תורה יכוננה בצדק, נוהגין לומר ברכת שהחיינו גם ביום ואין לשנות המנהג, והשלשה ברכות אם לא ברך לפניה וכן לאחריה יצא ידי חובה, (ש"ע), ואשה אפילו יודעת לא תקרא בעצמה אלא תשמע מאחרים, (מחזיק ברכה), וכתב שם דאפילו הברכה יאמר האיש המוציא אותה ידי חובה, (יעויין שם, ובערך השולחן, ועיין מה שכתב בזה בחמדת ימים, ובספר תפילה לדוד דף פ"ה ע"ב, ואורה ושמחה דף כ"ה ע"ב, ואשל מפרי), וכשאומר בברכה אתה ה' יכוין דהוא סופי תיבות נורא' תהלות' עושה', (אורה ושמחה דף י"ד ע"ב), וזה הוא אברכה את ה' בכל עת.
עב יזהר האדם לקרות לבני ביתו המגילה אחר שיטעום ולא יקל בזה, וכן לאידך גיסא לא יסמוך על אותה קריאה אלא צריך שיקראנה בציבור, (עיין מגן אברהם, ובית עובד דף קפ"ד ע"ב).
עג אם נשתתק הקורא יתחיל השני ממקום שפסק, ואין צריך לברך כיון שהיה שם בשעת ההתחלה, (שבות יעקב חלק א' סימן מ"ב, ודגול מרבבה, ותפילה לדוד דף פ"ה ריש ע"ב, ובספר אהלי יצחק בסוף הספר דף קע"ג ע"ב, ובספר משחא דרבותא).
עד אם נזכר באמצע הקריאה שלא ברך, יברך במקום שנזכר כל עוד שלא גמר הקריאה, (נהר שלום סימן תרצ"ה).
עה אבל לא יקרא מגילה בציבור, (עיקרי הד"ט סימן ל' אות כ"ז), ומנגן יכול להיות אחר שבעה, (ערך השולחן, וכסא אליהו).
עו גם הקהל צריכין לעמוד כשהשליח ציבור מברך הברכות, (בית עובד דף קפ"ד ע"ב, ונעלם מיניה דברי הכנסת הגדולה דאין המנהג כן, וכן כתב בתפילה לדוד דף פ"ו ע"א, ובספר אורה ושמחה דף י"ד ע"א וב').
עז אפילו דקשה לו התענית לא יטעום אם לא יקראו המגילה, (עיין מגן אברהם, ועיין תפילה לדוד דף פ"ה ע"ב).
עח אם חל במוצאי שבת אומר ויהי נועם עד ואתה קדוש, וקורא המגילה ואחר כך אומר ואתה קדוש, וכן אם חל במוצאי שבת יברך השליח ציבור תחילה בורא מאורי האש, וצריך שיתן דעתו על זה שלא ישכח, ואם נזכר באמצע הקריאה במקום שנזכר יברך, (עיין ערך השולחן, וגור אריה, ועיקרי הד"ט, וחידושי משבצות זהב, ועיין מה שכתבתי בזה בספרי הקטן רוח חיים סימן תרצ"ג בסייעתא דשמיא, ועיין בקונטרס כף החיים מה שרשמתי שם), אלא שראיתי להרב בית יהודה דף ק"ז ע"ד, והובאו דבריו בערך השולחן שכתב, דלא יברך ברכת בורא מאורי האש באמצע הקריאה דהוא הפסק, ועיין נודע ביהודה חלק א' סימן נ"א לברכת הלבנה, ומינה נשמע קל וחומר דלא טוב עושין לשתות יין ליל ט"ו באמצע הקריאה דהוא הפסק, ובר מן דין הוא איסור ודרך שטות העושה כן, (ועיין בספרי הקטן רוח חיים סימן תרצ"ג), ויש מקומות שנהגו להבדיל קודם, וסימנך הק"ם [הבדלה קודם מגילה], ובחנוכה הסימן חק"ה [חנוכה קודם הבדלה], (אורה ושמחה דף כ"ד ע"ב, ועיין כסא אליהו, וחידושי משבצות זהב).
עט אם טעו וקראו הפרשיות והמגילה באדר ראשון צריכין לחזור ולקרות אותן באדר שני, בדק הבית, ודרכי משה, ובית חדש, וגור אריה, ופשוט דהוא בברכה, בית עובד דף קפ"ב ע"א, ואשל מפרי, ואם טעו והוציאו ספר תורה בט"ו, במקום שלא נהגו להוציא כמו עירנו אזמיר יע"א, עיין בזה בתשובות שהארכתי בעזר משדי.
ף בן עיר שנמצא שם בעיר הקודש ירושלים קורא בט"ו, ברכי יוסף, וכן בן עיר שלא היתה לו מגילה בי"ד קורא בט"ו בלא ברכה, בית יוסף, וש"ל, דלא כט"ז, הרב הנזכר שם, וערך השולחן, וחידושי משבצות זהב, ומנהג קדום בעיר הקודש חברון ת"ו לקרות בי"ד ובט"ו, חיים שאל חלק ב' סימן ל"ח אות ל"ד, ובאורה ושמחה בסוף הספר לעיר הקודש טבריא ת"ו, אלא דביום ט"ו אין קורין בברכה, וכן מנהגינו, וכן בצפת תכונן לעד, ועיין פאת השלחן דף י"א ע"ב מנהגי הארצות האלה, יעויין שם.
פא בענין הכפרים הסמוכים והנראים לכרכים ועיירות, ביארתי משפטן בתשובה שהשבתי לנכדי חתן בני הי"ו, הלא הוא החכם השלם והכולל עצום ורב נזר ישראל ספרא נהר משה שפיר נר"ו, במאי דשרטט וכתב אלי על כפר בורו'ן אב'אד יע"א, עיין שם מה שכתבתי בעזר משדי.
פב משלוח מנות צריך מידי דמיכל בעת ההיא, ותרנגולין חיין וכן מן הכבשים או מן העזים אינו יוצא ידי חובה, אך בשר חי וכן דגים יוצא ידי חובה, ויותר טוב בשר מבושלת מהשלחן, ועיין הלק"ט חלק ב' סימן קס"ג, ובפרי חדש, ולמוהרי"ל בהלכות פורים, ומשחא דרבותא, ובית עובד, ואורה ושמחה דף כ"ט ע"ב, וגור אריה דף קפ"ז ע"א, ופאשטי"ל חשיב שתי מנות ושיהיה גם משקה, ע"ב, וחידושי משבצות זהב, מים ראשונים סימן י"ח, ועיין עיקרי הד"ט, ועיין עדות ביעקב סימן צ"ב לדג וביצה שעליו, ופת דפניו טוחות בביצה, יעויין שם, ועכשיו נהגו במיני מתיקה, ועיין שם בספר אורה ושמחה, וערך השולחן.
פג שלח תרנגולת ונמצאת טריפה לא יצא ידי חובה, וכן אם נגנבו או נאבדו צריך לשלוח אחרים תחתיהם, עיין י"א, ומשאת משה, ובית עובד שם הביא ראיה מההיא דבכורות, וכבר קדם וזכה בראייתו הרב סבא יקירא מוהר"י אמאדו זצוק"ל בספרו אהלי יהודה סדר תשא דף נ"ד ע"ד, ועיין מה שעלה ונסתפק שם כששלח לחולה דחזי ליה, יעויין שם, ובכסא אליהו.
פד אם לא רצה לקבלם, מחלוקת מורנו הרב מהר"ש בן עזרא עם חבירו הטוב הרב אגורה באהלך כיעו״ש, וערך השולחן, וכסא אליהו, ובמתנה על מנת להחזיר דנסתפק המשבצות זהב בפריו, עיין עיקרי הד"ט.
פה בן עיר עם בן כרך, הדבר תלוי ביומו של המקבל ביום שמחת לבו דיאכלם, אהל יוסף סימן ט"ו, ואהל יצחק סימן כ"א, וחידושי משבצות זהב, ועיין יד אהרן לענין מתנות לאביונים, ולענין קריאת המגילה, בן עיר אינו מוציא בן כרך אבל בן כרך מוציא לבן עיר, בית עובד דף קפ"ב ע"ב.
פו מתנות לאביונים לקטן מהני, אך משלוח מנות, איש לרעהו כתיב ואינו יוצא ידי חובה, עיין אגורה באהלך דף כ', ועיקרי הד"ט, ובית עובד, וכסא אליהו, ובעני המתפרנס מן הצדקה, פטר הפרי חדש, ועיין כסא אליהו.
פז בן ט"ו מותר להיות ממנין העולים ביום י"ד אבל להיפך לא, עיין שבות יעקב חלק א' סימן מ', ובית עובד דף קפ"ו ע"א, ושם הביא מקראי קודש דיאמרו הציבור אחר קריאת ספר תורה, ואם בבית הכנסת שלו אינן נוהגין לאומרם, יזהר הוא לאומרם בינו לבין עצמו.
פח ארבעה פסוקים דחוזרים הם ארבע התחלות, אורה ושמחה דף ק' ע"א, ינענע המגילה באומרו את אגרת הפורים, ובתיבת ויקר ינשק התפילין, ועיין באר היטב, ואורה ושמחה דף כ' ע"ב, ועמודי שמים.
פט יזהר דכשקורא ופושט שלא יהא נגרר בארץ משום בזיון כתבי הקודש, שיירי כנסת הגדולה, ופרי חדש, ועיין ב"ד סימן תפ"ה, ואורה ושמחה דף י"ט ע"א, ולענין אי פושט תחילה ואחר כך קורא או קורא ופושט, על זה אספתי באומרי"ם בספרי זוטא רוח חיים סימן תר"ץ, והעליתי דהשליח ציבור אשר הוא בתיבה יפשוט תחילה אבל היחידים לא יעשו כן, יעויין שם בסייעתא דשמיא, וכן כתב להדיא באורה ושמחה דף י"ט סוף ע"א, ועיין אשל מפרי.
ץ צריך לגעור במי שמרים קולו בקריאת המגילה, כי שמא יש בידו מגילה שאינה כשרה והשומע ישמע ממנו ולא משליח ציבור, ואינו יוצא ידי חובה, ועיין מגן אברהם, ומטה משה.
צא כדי שישמעו עמים ירגזון בכל דור ודור שלא יקומו על ישראל, לכך כותבין שם המן על הפטיש ומכין, וסמך לזה והיה' אם' בן' הכות הרשע סופי תיבות המ"ן, ובעת דמכין ישתוק השליח ציבור כדי שלא יפסידו השומעים, עיין מור"ם, ומגן אברהם, ומחזיק ברכה, ודנא פשרה, ונוהג כצאן יוסף אות ו', יעויין שם, ואורה ושמחה דף כ' ע"ב ודף ל"ד ע"א, וחמדת ימים פ"ג מפורים אות ע"ז, ועמק ברכה כתב, דגוערין במי שמכה שלא במפלתו, יעויין שם, ועמודי שמים, ועיין בספרי הקטן רוח חיים סימן תרצ"ו מה שכתבתי רמזים בזה דמכין להמן יעויין שם, יאמר ארורה זרש וושתי, וצריך ג' פעמים, ועיין השומר אמת סימן ל"ד אות ט"ז, כן כתב בברכי יוסף משם מר זקינו ז"ל.
צב לא יגלול השליח ציבור אם לא יברך תחילה ברכת הרב, חמדת ימים פרק ג' מפורים אות ע"ח, והובאו דבריו בספרי הקטן רוח חיים סימן תר"ץ, יעויין שם, אך בספר תפילה לדוד דף פ"ו ע"א הביא דלא יברך אם לא יגלול, ולא יברך בעוד שהוא גולל משום דאסור מלאכה בשעת הברכה, כסא אליהו.
צג הזהירו דקודם שיתחיל הסעודה שילמוד תורה על סמך ליהודים היתה אורה זו תורה, עמק ברכה, וכבר בא חכם אחד ותיקן תורה נביאים וכתובים, משנה וגמרא, וזוהר הקדוש, ומדרש, שבעה אלה עיני ה', והוא בספר אורה ושמחה מדף ל"ד ע"א עד דף מ"ב יעויין שם, ואשרי שיאחז את ספר התורה הזה בפורים לילו ויומו, ומלבד דקורא ופושט כל דיני פורים וגם סדר הלימוד הנו ניצב שם, עוד הן בה ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, שלא יהיו נכשלים לשורר שירי נכרים מלשונות הגוים לאומותם בארש"ותם דגורם רעה רבה ומה גם על היין, והנה שם בספר הזה תמצא כמה שירים ותשבחות לכמה גוונים, דאם ישורר מה שסידר הרב הגדול מוהרד"ף זיע"א, וכל מה שכתוב בספר התורה הזה די לו והותר ואין לו צורך לשורר שירות אחרות, ואשרי אדם דיוכל לעצור בעצמו שלא יבוא בפיו מהשירים דמביאים טומאה לאדם רחמנא ליצלן, ושומר נפשו ירחק מהם.
והנה כשקורא מסכת מגילה, נראה לעניות דעתי דיכוין בכל ארבעה פרקים אות אחד משם הוי"ה ברוך הוא, ואות אחת משם אדנות, דהיינו פרק ראשון, י' א', פרק שני, ה' ד', פרק שלישי, ו' ה', פרק רביעי, ה' י', ליחד שם הוי"ה ואדנות, ועיין בחמדת ימים פרק ו' דראש השנה אות פ"ט יעויין שם, עוד תשוב ותראה בחמדת ימים פרק ו' מפורים אות י"ג, י"ד, סדר הלימוד ליום פורים, ושם פ"ו אות ל"ב לימוד לסעודת פורים יעויין שם, קחנו משם.
צד הטעם שנהגו להרבות צדקה בפורים וכדכתיב ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, עיין מה שכתבתי בנדפס בספר נפש חיים בסייעתא דשמיא, ועתה אומר הטעם לפי מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה במגילת אסתר על פסוק ישנו עם אחד, כי המן הטיל עין הרע במועדים של ישראל, אמר הקדוש ברוך הוא, רשע אתה מטיל עין הרע במועדי ישראל, הנני מוסיף עוד מועד ויום טוב אחר, שהוא ימי הפורים לעשות אותם ימי משתה ושמחה, יעויין שם, וכן כתבו המפרשים ז"ל כי המן הוא קנאי וכל קנאי הוא בעל עין הרע, דמהאי טעמא הקדים ה' שקלים לשקלי המן כדברי הרב חמדת ימים בהלכות פורים פרק קמא אות י"ג יעויין שם, ואם כן כדי להציל עצמינו מעין הרע, התיקון והסגולה לזה הוא על ידי עשיית הצדקה וכמו שכתב הרב מוהר"י אברבנאל ז"ל כי על ידי מצות הצדקה בזכותה ינצלו מעין הרע בדרך השגחה מהיזק זה שהוא טבעי, עיין בספרו נחלת אבות פרק שני על מתניתין עין הרע ויצר הרע כו', יעויין שם, וכן כתב הרב נחל קדומים סדר ויחי אות ט' שכתב טעם לזה, כי אותיות קודם עין הם כסף יעויין שם, וכן כתב הרב ראשית חכמה שער הענוה.
עוד נראה לתת טעם על הרבות צדקה בפורים יותר מכל המועדות, יען גזרת המן לא נתבטלה כי אם לפי שעה, וביום פקדו משם והלאה רבו הגזירות והשמדות וההריגות והגרושין במלכות יון, עד שמטעם זה לא נזכר שם הוי"ה ברוך הוא במגילה כי אין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הפורענות, ושם כתובה גזירת מלך מלכו של עולם שאין להשיב כו', וכתב החמדת ימים בהלכות פורים פרק ב' אות ד', דמהאי טעמא הוא מה שהתקינו להתענות בצום אסתר, דלפיכך קבלו עליהם דברי הצומות וזעקתם לפני ימי הפורים בכל דור ודור לצום ולבכות לצרה, ונבקשה מאלקינו על זאת בל יפקוד עלינו גזירה ושמד בהיותינו בארץ שביינו, ואל שדי יאמר לצרותינו די, וכשם שהצילנו מיד המן הרשע כן בחמלתו יפלטנו מיד מבקשי רעתינו כו', יעויין שם.
גם אמרו רבותינו זכרונם לברכה והמפרשים, במה שאמר הכתוב ויפדו העם את יונתן ולא מת, כי כיון שהסכימו בית דין של מטה למיתה, הגם כי התירו אותו משום כי עשה ישועה, על כל פנים הסכימו בית דין של מעלה בגזירת בית דין של מטה, ולכן כדי להצילו מבית דין של מעלה פדו אותו ונתנו משקלו זהב להקדש עניים כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, אם כן כמו כן אנחנו עם בני ישראל, כדי להציל מגזירת בית דין של מעלה לפדיון נפשינו, כי הגם כי נתבטלה הגזירה למטה, משום לבטל גזירת בית דין של מעלה צריכים אנחנו לתת צדקה לעניים, כי ידוע מכמה כתובים ומאמרי רבותינו זכרונם לברכה כי גדול כחה של צדקה לבטל כל גזירות קשות ורעות, וכבר אמרו כי יש קבלה כי כדי שיעור עשרת אלפים ככר כסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך כו', שיעור זה נותנים כל ישראל בכללות לצדקה לעניים בכל שנה ושנה ליום פורים, ולפי מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי היה המן נותנם לצדקה לעניים כדי לאבד ישראל, נהפוך הוא שאנחנו עושים צדקה וחסד לקיים נפשות ישראל לשמור את מצוות ה', ולא לאבד שום נברא חלילה, והוא ממש פדיון נפשות עם בני ישראל.
ובזה יש לתת טעם לפי מה שכתב הרב הלבוש באורח חיים סימן תרפ"ו סעיף ב' וזה לשונו, ונוהגים ליתן מעות פורים בעד כל אחד ואחד אפילו בעד הילדים, זכר לשקלים שישמיעו עליהם באדר ולא לשם כפרה שאותם באו בנדבה לקרבן תמיד כו', וכתב הרב אליהו זוטא ס"ק ב' ליתן בעד המעוברת בעד הולד יעויין שם, דלעניות דעתי נראה לומר דצריך ליתן בעד כל אנשי ביתו, אנשים ונשים וטף שהוא לפדיון נפשם, ולכן אם היא מעוברת צריך ליתן בעד הולד גם אם יהיה זכר או נקבה, ובזה מסלק הגזירה רעה שהיתה בשמים ממעל כי כן כח הצדקה להפך מדת הדין למדת הרחמים כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק השקיפה ממעון קדשך כו', יעויין שם, ובזה יש לפרש כונת הפסוק במגילת אסתר סימן ט', כימים אשר נחו בהם כו', ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, וקבלו היהודים כו', כי המן בן המדתא כו', ובבואה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה כו', והרי הוא כמבואר, עוד נראה לומר טעם להרבות צדקה בפורים, כי בחודש הזה הוא מזל דגים, וכתב הרב שבט מוסר דיש ללמוד לעשות צדקה וגמילות חסדים מן הדגים שעושים צדקה וחסד אלו עם אלו כו', יעויין שם, וכמה הזהיר בספר אורה ושמחה דף כ"ט ע"א שלא יתחבא ביום פורים בעת נתינת הצדקה, יעויין שם.
צו [אות צה חסרה במקור] אם נוהג להפריש מעשר לא יתן מעות פורים ממעות מעשר, של"ה הקדוש, אלא דאם לא יספיק מה שנתן מכיסו לפי כחו אזי יחלק גם ממעשר, נוהג כצאן יוסף אות י"ג, ואורה ושמחה דף כ"ט ע"א, ובספר עמק ברכה דף קי"ג ע"א.
צז במודר הנאה מחבירו ואין לו אחר לקיים משלוח מנות, התיקון הוא דיחזיר לו מה ששלח אליו לא פחות ולא יותר, וכשהוא מכל העיר יטלו ממנו בעל כרחו, ועדיין הדבר ספק, עוגת אליהו סימן ל"א, ועוד שם נסתפק, במי ששלח מנות על ידי שליח והלך לו ושוב לא ראה לא השליח ולא המנות, מסיק דצריך לשלוח עוד הפעם, עיין שם.
צח מי שנדר לתת לעני ב' פרוטות וביום פורים דחיקא ליה שעתא לתת בכפלים, ורצה לפטור עצמו באותן שתי פרוטות אי יוצא ידי חובה, עיין בזה בספר אהלי יצחק בסוף הספר דתרי אשלי רברבי עמדו בזה והעלו דאינו יוצא ידי חובה, ועיין בספר ברך את אברהם לחכם בני נר"ו בסדר תצא דרוש ג' יעויין שם.
צט כתב מורנו הרב מדרש תלפיות דף קס"ה ע"ב וזה לשונו, פורים רמז ליין המשומר, ולכן חייב אדם לבסומי בפוריא רמז כי השמחה העתידה יהיה כשמחת היין כדברי הנביא, וכיון שרומז על העתיד שאז לא יגיע שום נזק לשום בריה כדכתיב לא ישא גוי אל גוי חרב כו', לכן החובל בחבירו בסעודת פורים פטור כמו שכתב בעל המפה ז"ל, ונמצא שנחשב כאילו לא הזיק על שם העתיד שאין כו' וק"ל, עכ"ל, ועיין אורה ושמחה דף ל"ב ע"א, ובמה שכתב חכם בני אברהם אוהבי נר"ו בספר והוכיח אברהם בפרק של פורים, יעויין שם.
ק כתב בספר אורחות יושר פרק י"ט וזה לשונו, ומי שלא הכין סעודת פורים דהיינו שהוא סמוך על שלחן אחרים כגון על שלחן אביו, או חתן על שלחן חמיו, או אורח שנתארח אצל בעל הבית, ספוקי מספקא לן אם חייב במשלוח מנות, ונראה דבנקל יכול לצאת ידי ספק שיקח איזה דבר מן השוק, כגון שיקח פת אחד מן הפלטר עם חתיכה אחת של חלב או חמאה, או חתיכה של בשר או יין ושכר ויתן לחבירו או לאיזה עני הידוע אצלו לקיים מצות ומשלוח מנות, וכן עשיתי אני כמה שנים שהייתי סמוך על שלחן מר חמי ז"ל, וכן בעירנו זו שעושין שני ימים מפני הספק, טוב לעשות ביום שני כן לצאת ידי ספק, וכן יזהר לקיים מצות מתנות לאביונים בשני ימים מספק.
ומדאגה אני מדבר, במה שראיתי בכמה בעלי בתים שמרבים בהוצאה במשלוח מנות איש לרעהו במיני מתיקה רוקח מרקחת מעשה רוקח, ומרבין ליתן שכר לשליח המביא אותן, וכן מתקנין מאכלים הרבה מינים ממינים שונים כסעודת שלמה המלך בשעתו, ובמתנות לאביונים שהיא מצוה רבה מצמצמים את עצמם אף על פי שהוא דבר מועט, וכתב רבינו משה בפרק שני מהלכות מגילה וזה לשונו, מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעהו, שאין לך שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים כו', עד כאן, והירא את דבר ה' יפריש מממונו לצדקה המובחר ממה שהפריש להוצאת פורים, זה תוכן דבריו, ודבר פי חכם חן.
קא בשנים מקרא ואחד תרגום של ערב שבת זכור, וכן בשאר דהיינו שקלים ופרה והחודש, וכן כשחל ראש חודש בשבת, לא יקרא ההפטרה מספר שני דקורין בשבת בבית הכנסת אלא ההפטרה השייכא לסדרא, נוהג כצאן יוסף דף ל"א ע"א, וזה נמי שייך לתלתא דפורענותא, ועיין בבאר היטב סימן רפ"ה מה שכתב, ודו"ק, ועיין בהשמטה לספר חיים סימן כ"ה אות ל"ט, ולפי זה צריך לומר לא שייך.
קב ערב שבת פרה יטבול במקוה המים על כל פנים, אפילו דבשאר ערבי שבתות אין לו פנאי לטבול, הנה בשבת זו יעשה זכר למקדש, ואם הוכרח לקיים מצות עונה יטבול בשבת בבוקר בבוקר אם אפשר לו, ואם לאו לפחות יעשה טבילת ידים, כי פרשה זו ראויה לקרותה טהר גברא טהר יומא, וכתב במעשה הצדקה דף קכ"ח ע"ב אות מ"א וזה לשונו, והיתה לכם לחוקת עולם, שענין פרה נוהגת לעולם ועד בין בדיבור בין במעשה, הדיבור הוא לקרות פרשת פרה בציבור והיא מצות עשה לקצת פוסקים, והמעשה שלם יהיה על ידי מצות הצדקה בערב שבת זו להפריש איש איש כפי יכולתו לצדקה יתר על שאר הימים, ואין דבר המטהר את האדם מן הקליפות שהם אבי אבות הטומאה דרגא דמותא כמו מעשה הצדקה, כי אין עבירה מכבה מצות הצדקה כמו שאין מכבה את התורה, ועל ידי זה הוא זוכה לפתוח את שער החמשים של חמשים שערי בינה שבא משם הגאולה, עכ"ל.
קג אין לקרות המגילה אלא משעת צאת הכוכבים, פרי חדש סימן תרפ"ז ותרצ"ב, וחמדת ימים פ"ג מפורים אות כ"ט, ובסוף ספר חיים וחסד בתקנותיו כתב בתקון כ"ב וזה לשונו, מנהגם היה ליל פורים להתפלל כל אחד בחצירו ובביתו ולמצוא מנין, ודוחקין עצמן לאסף נערים וקטנים, ומדליקין נר קטן לקרוא המגילה ועומד קטן להיות שליח ציבור ולקרוא המגילה באין מבין חיתוך התיבות, ובקהילות לא ימצא מנין, יושבין בחשך ומדליקין נר קטן לקרוא המגילה, ועוברין על עיקר התקנה של כנסת הגדולה, משפחה ומשפחה להביא משפחות כהונה ולויה שמבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, וסמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה, ויש מהגדולים שכתבו שבעיר שיש בתי כנסיות רבות, שיתאספו כולם בבית הכנסת אחד ויקראו כולם יחד משום פרסומי ניסא, וגזרתי לפחות שלא יתפללו ליל פורים ויומו יחידי בית הכנסת בבתים וחצרות כמנהגם, וכולן יבואו לבית הכנסת וידליקו נרות ויאמרו פזמונים עד שעה ורביע אחר שקיעת החמה שהוא לילה ודאי ואז יתפללו ערבית ויקראו המגילה, ולא יעשו כמנהגן להתפלל ערבית אחר שקיעת החמה ולקרוא המגילה ביום, דהוו ברכות לבטלה ואינן יוצאין ידי חובת קריאת המגילה, וקבלו עליהם ויושבים בתעניתם עד שיהיה שעת קריאת המגילה וקורין אותה בפרסום גדול ובנרות מרובות כליל יום טוב, ולובשים בגדי יום טוב קודם בואם לבית הכנסת, אשרי העם שככה לו, עכ"ל. ועיין בספר אורה ושמחה דף טו"ב ע"א וב', ובספר עמודי שמים דף קנ"א ע"ב.
קד טוב שיעמדו שני אנשים אצל השליח ציבור מימין ומשמאל כשיקרא המגילה, ואפילו שליח ציבור קבוע יטול רשות קודם שיתחיל, אורה ושמחה דף כ"ה.
קה ראוי היה ליפול על פניהם בפורים לומר מזמור אליך ה' כמו שכתב רבינו האי, אלא דאין המנהג כן כמו שכתבתי בספרי הקטן רוח חיים סימן תרצ"ד, ובעבור זה אנכי תקנתי נוסח תפילה לאומרה ביום פורים בעת הוצאת ספר תורה, ואני נוהג לאומרה בבית מדרשי בית הלל יכוננה בצדק בכל יום פורים, והעתקתי אותה בקונטרס ימצא חיים, ותראנה משם, עוד שא נא עיניך וראה מה שהשבתי בספרי הקטן עמודי חיים לשואלי דבר, הרב השלם הדיין המצויין כמהר"ר שמואל חכים נר"ו בן המלך שלמה זיע"א, על פרשת ויבוא עמלק דמתחילין כל הפסוקים בוי"ו, עיין שם דברים טובים אשר חנני ה'.
קו על הנסים אם אמרו שלא בזמנו אין מחזירין אותו, ואם לא אמרו בזמנו אין מחזירין אותו, ולדידן דוקא בסעודת פורים דנמשכה עד ליל ט"ו אומרין על הנסים, אך ביום ט"ו אין אומרים על הנסים, ועיין מה שכתב בזה הרב ערך השולחן, וכסא אליהו, ואהלי יצחק בסוף הספר דף קע"ג ע"ב וג', ועיין אורה ושמחה דף י"א ע"א, וכתב שם דכל זה באמצע, ואם רוצה לחזור אחר שסיים תפלתו למקום על הנסים הרשות בידו, ובברכת המזון איתיה בתקנתא בהרחמן, עיין שם דף כ"ו ע"ב, ועיין עוד שם דף נ"ג ע"ב לסעודת פורים דנמשכה עד הלילה, יעויין שם, ועיין עמק ברכה, ועיין חידושי משבצות זהב.
קז בימים ההם ובזמן הזה בנוסח על הנסים, אך בברכת שעשה נסים בזמן הזה בלתי וי"ו תחילה, אורה ושמחה דף י"ב ע"ב, ודף ט"ז ע"ב, ושם מסיק דיאמר גם בפורים נסים ונפלאות, ועיין לעיל בחודש כסליו גבי חנוכה.
קח ברכה שלאחריה דוקא בציבור, וביחיד לא יזכיר השם, ובנוסח הברכה לא יאמר האל הרב דכבר אמר אלהינו, אורה ושמחה דף כ"א ע"ב ודף כ"ב ע"א, ועיין חידושי משבצות זהב, ואליהו רבה, ושם כמה פירושים בברכה זו, יעויין שם, ושם כתבתי בדף כ"ג ע"ב דאין חיוב לומר שלש פעמים ארור ברוך אלא בפעם אחת סגי, יעויין שם, ובערך השולחן מסיק דגם היחיד מברך לאחריה, ועיין עיקרי הד"ט, ואליהו רבה, וחידושי משבצות זהב, ועיין משחא דרבותא דף יר"א ע"ב אי עשר נשים מצטרפות לברך להן אחריה, ועיין ערך השולחן מה שכתב בזה, ואשל, ועיין לעיל אות נ'.
קט יזהר להפסיק בין פסוק לפסוק כשקורא את המגילה, אורה ושמחה דף י"ח ע"א, ובחמדת ימים פ"ג מפורים אות נ"ה, ישלח דברו על הקורין את המגילה בחפזון, יעויין שם.
קי יזהר הרבה שלא יהיה מחלוקת בביתו כלל לא בליל פורים ולא ביום פורים, ויסבול הרבה ויעביר על מידותיו יתר משאר ימות השנה. אורה ושמחה דף כ"ה ע"א.
קיא לבני הכפרים, אחד מבני העיר קורא להם, ואם הוא בעשרה עיין תו"ר למוהרמ"ק בסוף הספר בחידושיו למגילה, ולהרב כסא אליהו סימן תרפ"ח ותר"ץ, וכתב שם דצריכים לקרותה בלילה וביום יכול מראש חדש, ואם נמצא במדבר או בספינה קורא בי"ד, יעויין שם, ועיין חידושי משבצות זהב בפריו סימן תרפ"ז, ובאשל סימן תרפ"ח.
יקב אמרו רבותינו זכרונם לברכה, כל המועדות בטלים חוץ מפורים, עיין ביאור מאמר זה בספרי הקטן נפש חיים מה שכתבתי שם בסייעתא דשמיא, ובספר עמודי שמים יעויין שם, וליה עינינו הראנו גאולת עולם, ותבנה בית המקדש במהרה בימינו בארצות החיים
תמו ונשלמו חדשי השנה. שבח לאל בקול רינה.