מועד לכל חי סימן כד

<< · מועד לכל חי · סימן כד · >>

סימן כד

לדין יש תשובה,

יום הושענא רבא

במדבר בערבה

א כתב הרב המאיר עיני הגולה בספר מורה באצבע סימן ט' אות רצ"ה וזה לשונו, בימי החג לא יסיר מוראת שמים מעליו, וחס וחלילה לשמוח שמחה שאינה של מצוה, ויזכור כל אשר טרח בעשרת ימי תשובה, ועוד כי יום הושענא רבא לקראתו ועדיין הוא בספק, עכ"ד, ובכף אחת סימן כ"ד, ובספר אור הישר אות ז' כתב, דיטבול קודם ליל הושענא רבא כדי שיהא נקי כל הלילה לתורה ולתפילה, יעויין שם, ובנוהג כצאן יוסף דף פ"א ע"ב כתב דהטבילה באשמורת, יעויין שם, ובשיירי כנסת הגדולה ושלחן גבוה כתבו דיותר טוב מבערב כאשר יעויין שם, ואשרי מי שיאחז בספר מועדי ה' לקרות בו בזאת הלילה, וכן בליל שביעי של פסח, וגם בליל חג השבועות.

ב כתב הרב הגדול חיד"א זיע"א בספר לב דוד פרק ל"ב וזה לשונו, והנה הרב בספר טור ברקת שם הבריק ברקאי אזהרה שמענו לעסוק כל הלילה בתורה ושלא להפסיק בדברים בטלים שיחת דקלים מאליהם ומעלים עשן כי אז יעשן אף כו', ואם ילמוד כל הלילה כדחזי וכנימוס ינצל מכרת כמו שאמרו זכרונם לברכה, והאריך הרב בזה עיין שם באורך, ואשר נגע יראת אלהים בלבו יראה ורעד יבוא בו, ובאימה רבה בקרבו ישים אור בו כיקוד אש מאימת הדין וימהר לשוב אל ה', ואת העוס"ק אשר עס"ק בתורה תהיינה חוברות יראה ואהבה בהכנעה וגילה ורעדה, וכל הלילה יתן דומי לו, ובכללות יכוין כי הכל לעשות נחת רוח ליוצרו דוקא לתקן שורש הלימוד במקום עליון, וגמירי הבא ליטהר מסייעין אותו, והכל הולך אחר החיתום להתפלל תפילתו בזמנה ובכונה שלימה, ולהיות עינא פקיחא שלא יתנמנם בקריאת שמע ובעמידה ויצא שכרו בהפסדו, ואחר תפילה יתן חלק ביום הנורא הזה לעסוק בתורה כי יום קדוש הוא לאדונינו, ואחר אשר ינוח לישן מעט יתגבר כארי ללמוד ולעשות צדקה כפי כוחו וישום ארחותיו ככל אשר תשיג ידו, עכ"ל.

ויוסף עוד דוד על זה והוא במה שכתב בספר שמחת הרגל דף מ"ט סוף ע"ב וזה לשונו, ואם בעל נפש אתה תמעט באכילה ושתיה וכל הלילה אז תקרא ביראה ושמחה רבה, ולא יפסיק בדברים בטלים דדינא קיימא, ולא יתן מקום למקטרג חס וחלילה, וגם ביום לא יתגרה בשינה כל כך, וילמוד בתורה ויעשה צדקה שהם שני עמודים אשר כל בית ישראל נכון עליהם בגלות החל הזה, וכתבו גורי האר"י זצ"ל, כי מאד צריך לדקדק במעשיו ביום הזה, ובכן השתונן והתבונן ביום זה של הושענא רבא לילו כיומו, הכון לקראת אלהיך ישראל לעובדו בלב שלם בתורה ובמצוות בדקדוק עצום, עכ"ד, ואוי ואבוי על מי ששוחק קארטי"ן (קלפים) וכיוצא ביום הזה דאין קץ לעונשו יתר על שאר הימים רחמנא ליצלן, יבוא הכתוב השלישי בספר כף אחת סימן כ"ד וזה לשונו, אור הושענא רבא ישתדל מאד ללמוד כל הלילה התיקון הנהוג והכל הולך אחר החיתום והוא גמר דין האדם, ובשמיני עצרת מסירת הפתקין, אי לזאת ליל הושענא רבא והיום, ל"ו בכח יגבר איש לעבוד את בוראו ולשוב בתשובה כדת מה לעשות וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים, עכ"ד, ודבריו נאמנים ונחמדים.

ג כתב הרב חמדת ימים ביום הכפורים פרק ד' אות ל"ב וזה לשונו, כל האדרא רבה מפרש סוד שם ההוי"ה ברוך הוא זולת שם י"ה, כי הם נכללים במה שביאר בעליון מהם, אך באדרא זוטא שם כל ארבע אותיות השם, וזה אור גדול לעין הקורא שיכוין ליחד ארבע אותיות השם ברוך הוא כשלומד בה ובפרט בלילה הזאת, עד כאן, ואשרי אדם שיקיים שויתי ה' לנגדי תמיד.

ד מדליקין נר של שעוה משיורי נרות יום הכפורים, הואיל ואיתעביד ביה מצוה חדא, וגם כי נקרא כיפור קטן, (עיין נוהג כצאן יוסף דף פ"א ע"א).

ה הסליחות של התהלים יותר טוב לחלקם בחמשה בסיום כל ספר וספר, ובסוף ספר חמישי יאמר הפיוטים לז' כורתי ברית, בזכות אהרן, זכות נשמר, זכות פנחס, זכות סגן, וגם ברחמנא אדכר לן יאמר אחר קיימיה דאהרן, זכותיה דיוסף, קיימיה דפנחס, קיימיה דדוד, צלותיה דשלמה, ויוסיף לומר אות ו' ולא תתפרע, ובאות ז' זיוך וזכוון, ואות ח' חשוב עלן, ובאלקינו שבשמים יוסיף כמו כן ואל תבישנו, ונקרא, זכרנו, זכינו, חמול עלינו, ובעשה למען אחר כיהן יאמר זך קינא, זכות אסיר, נעים זמירותיך, מלך בנה, ואחר דעני לאהרן יאמר דעני ליוסף, דעני לפנחס, דעני לדוד ולשלמה, וביום בהקפה הששית יאמר זכות נשמר, וזכות פנחס, וכן בשאר כנזכר לעיל לטובים השנים דשקולים הם ויבואו שניהם, ותמיהני על המדפיסים קריאי מועד ומחזור שלש רגלים, איך לא יהבי דעתייהו לסדרם בגורן נכון, ומי שרוצה שלא לטעות ירשום בספרו קריאי מועד ובמחזור שלש רגלים כנזכר לעיל, ואפילו שאינו שליח ציבור כדי שיהיו מורגלים בפיו, אמר עם הספר, (ועיין בספר עמודי שמים דף כ' ע"ב).

ויו מת לו מת בתוך החג התירו רבני ירושלים ת"ו לקרוא סדר תיקון ליל הושענא רבא, (קונטרס אחרון בספר מחזיק ברכה, והובאו דבריו בספר שלמי יחיד דף קפ"ח ריש ע"ד, ובספר מזבח אדמה, וקמח סולת, ומלאכת שלמה סי' ו').

ז לענין לצאת לאור הלבנה, עיין מה שכתבתי בספרי הקטן רוח חיים סימן תרס"ד, ובמה שהשבתי על דברי הרב זקן אהרן סימן ר"ו, יעויין שם בסייעתא דשמיא, (ועיין מה שכתב בספר נוהג כצאן יוסף דף פ"א ריש ע"ב), ומה שנמנעין לצאת בשוק בלילה הזאת אין טעם לזה כמו שכתב בספר שולחן גבוה, ומכל מקום כשחל במוצאי שבת לא יצא ליקח בשר ושאר דברים ויתעכב הרבה, אלא יהיה רץ כצבי ויחזור לבית המדרש ולא יתאחר מפני ביטול בית המדרש, ועיין נגיד ומצוה דף פ"א ע"ב לענין הצלם בליל הושענא רבא.

ח אם יש לו סוחרים גוים שרגילים לבוא לבקר בחג הסוכות, יסיר מסוה הבושה מעל פניו ויאמר להם באופן שלא יבואו לביתו בליל הושענא רבא ויומו, כי לא יבצר על הרוב דבאים הם ונשיהם וטפם ועושין ריקודין ונגינות שותי שכר והזמן גורם שלא תהיה כזאת בבית ישראל, והיה בה' בטחונו לרחקם מעליו בעצם היום הזה, ויחשוב דהוא כמו שבת ויום טוב דלא אפשר לעשות, כן יתנהג בליל הושענא רבא ויומו, ואיתיה בתקנתא בשאר ימי חול המועד, והבא ליטהר מסייעין אותו מן השמים וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים, (ועיין מה שכתב הבן יקיר לי מגן אברהם נר"ו בספר והוכיח אברהם פרק כ"ד יעויין שם).

ט אם חלם בתחילת הלילה שלא במתכוין לא יאכל עד חצי היום, ואסור להתענות בהושענא רבא, (ועיין אשל אברהם בפריו סימן תקס"ד).

יוד מנהג נכון ללמוד ליל הושענא רבא בהלכות תשובה להרמב"ם, (שלחן גבוה סימן תרס"ד).

יא בהושענא רבא לא יטול הערבה [אלא] אחר קדיש תתקבל, ואם נטלה עם הלולב הוא עובר על בל תוסיף, (זכור לאברהם חלק ג', והרשב"ש סימן ו', ושל"ה, ובנגיד ומצוה דף פ"ב ע"א).

יב אפילו בהושענא רבא אם אין לולב ואתרוג אין מקיפין אפילו פעם אחת כמו שבת, ואין מוציאין ספר תורה. (גורי האר"י זיע"א, ברכי יוסף).

יג אפילו הערבה של הושענא רבא אין לזלזל בה. (טור ברקת, וסדר היום, ברכי יוסף סימן תרס"ד).

יד גוי שקצץ ערבה בשבת להושענא רבא שהוא חל יום ראשון, עיין בתשובות הרשב"א חלק ה' סימן רי"א, (ועיין לעיל בסימן כ"ג, ועיין למרן ומור"ם בסימן תרס"ד, ולהמרדכי ריש פרק שלישי דסוכה, ובספר שער המלך הלכות לולב דף צ"ז ע"ד, ועיין של"ה, ובשלחן גבוה).

טו הרמ"ע בתשובה סימן כ"ה כתב משם גדול אחד, דהיה לוקח ערבה גדולה שיהיה בה טו"ב בדים כמנין שם הוי"ה במספר קטן, יעויין שם, והחמשה בדים צריך לקושרן יחד, וקודם הקשירה יראם לתלמיד חכם אם הם כשרות ולא יסמוך על שמש בית הכנסת, (ועיין ברכי יוסף סימן תרס"ד).

טז מתירין אגודו של לולב עד חציו, והוא בין הקפה להקפה, וסמך לדבר כפת תמרים חסר וי"ו, רמז דכל ששה ימים הוא קשור וביום השביעי מתירין האגודות, (מרדכי פרק שלישי דסוכה, ועיין ברוקח, ומוהרי"ל, ודבר משה חלק א' סימן נ"ג, ועין עוד שם סימן מ"ג, ובית דוד סימן תס"א, ובספר נוהג כצאן יוסף דף פ"א ע"ב), ובספר משבצות זהב סימן תרס"ד כתב דאעיקרא זהו כדי לנענע הלולב יפה ולכוין להסיר טללים רעים, (ועיין שולחן גבוה).

טוב כתב בעשרה מאמרות, (דף מ"ד ע"ג והובאו דבריו בילקוט ראובני סדר בראשית דף י"ח ע"א), על הפסוק ויקרא ה' אלהים את האדם ויאמר לו איכ"ה, דרמז לו א' בתשרי ראש השנה, י' דהוא י' לחודש יום הכפורים, מתחילת ראש השנה עד נעילה מאתיים ארבעים ושלש שעות, וביום כ' אחריו מיד הושענא רבא, חותם הדין זה יום ה' שהיה הושענא רבא בבריאת עולם, עכ"ל, (ועיין נוהג כצאן יוסף דף פ"א ריש ע"ב).

חי סגולה להנצל מלסטים הוא דמערבה של הושענא רבא יעשה תיבות כל"י זיי"ן, והיינו כשמסבבין עם הספר תורה סביב הבימה ואומרים הושענא, פעם ראשון כשמגיע לאות כ' יתלוש עלה אחד מהושענא שלו, ופעם שניה כשיגיע לאות ל', ופעם שלישית לאות י', ופעם רביעית לאות ז', וכן לכל שבעת הקפות ינהוג כן, ואחר כך תצרפם יחד ונעשה כל"י זיי"ן, וישים העלין כמין שד"י, וידבק העלין מנר שעוה דיום הכפורים ויתפור בבגדו עם שם צמרכ"ד וישא אצלו, עוד אופן, יקח אצלו הושענא שלו בדרך, או שידע בבירור באיזה מקום מוטמן בביתו, וכשיזכור בשעת סכנה יועיל. (כן כתב ש"א ספר זכירה דף ע' ע"א).

יט בענין מספר חבטת הערבה, ואם היא על הקרקע בלבד או על הכלים נמי, עיין מה שכתבתי בספרי הקטן רוח חיים סימן תרס"ד בסייעתא דשמיא, ושם תמצא סעד וסמך למנהג להשים הלולב והערבה על גבי הפתח לשמירה, יעויין שם.

ך חמשה בדים נגד חמשה חומשי תורה ובכל אחד לפחות שלש עלין, בין הכל חמשה עשר נגד חמשה עשר שיר המעלות, ונגד חמשה עשר תיבות שבברכת כהנים, (נוהג כצאן יוסף דף פ"א ע"א).

אך. מנהג מהרי"ל ליקח לולב חדש להושענא רבא כמו שכתב בספר נוהג כצאן יוסף דף פ"א סוף ע"א.

כב בנוסח התפילה לערבה הלא היא כתובה על ספר הישר כף אחת סימן י"ז, והיא ל"ו נדפסה במחזורים של שלש רגלים, והנה בעתה אנכי תק'נתי דיוסיף ויאמר בנוסח זה, ותעלה לרצון חבטת הערבה הזאת לכפר על מה שחטאנו בפינו ובשפתינו בכל דיבור האסור כי הערבה דומה לשפתים, גם תרחם עלינו שלא יקום ולא ישלוט עלינו שום קטרוג ולישנא בישא מכל המשטינים והמקטרגים עלינו בין שהם בשמים בין שהם בארץ, וכולם יפלו בארץ שלא יעשו בנו שום רושם כלל, ויאמר גם כן אחר החבטה שלש פעמים פסוק כל כלי יוצר עליך כו', עד כאן, כך למדתי מתשובת רב האי גאון בספר שערי תשובה סימן שמ"א שכתב וזה לשונו, וששאלתם לענין ערבה שחובטין אותה בקרקע מהו, הכי חזינן הערבה דומה לשפתים והיא באה לכפר עליהם, מכאן ולהלאה יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה, ומשמא דקדמונים אמרו חביטה אמאי, משום כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך כו', משום דעד כאן ביומין אילין השטן מקטרג, וישראל ביומין אילין דנפישין מצוות מבטלי ליה, מכאן ולהלאה כל שעה דיקום עלייהו לא יכיל לשלטאה ויהא נפיל בארעא, עכ"ל, והן הם הדברים הנאמרים בזוהר הקדוש סדר צו דף ל"ב ע"א וזה לשונו, אמר רבי יוסי הא תנינן ערבה דדמיא לשפוון בהאי יומא מאי היא, אמר רבי חייא אף על גב דלדרשא הוא דאתי הכי הוא ודאי דהא בהאי יומא בשפוון תליא, בהאי יומא פקיד מלכא למיהב פתקין לסנטירא ומסתמי דינין ואסתים לישנא בישא מעלמא כו', יעויין שם.

כג והנה נודע כי ביום הקדוש של הושענא רבא נעשה ונתקן כלי המ' שבה בכל תיקונו כו', ולכן מה טוב ומה נעים הדבר הזה להפריש ביום הקדוש הזה תשעים ואחת פרוטות של כסף כנגד בחינת המים חיים של בית השואבה, וגם מים עולים תשעים ואחד כחושבן מן ומאכל, ועל ידי זה מתחברים שתי שמות הקדושים הוי"ה אדנות כחושבן סוכה, ובחינת מי"ם ומ"ן, והנה בהצטרף תשעים ואחת פרוטות הנזכרות עם מאה ועשרים פרוטות של חג הסוכות כנגד הסכך [הסוכה] וכנגד מסך האהל שעל ידי זה אנחנו מסלקים את כל המסכים והעבירות ומעוררים את החסדים, ועל ידי זה אנו מכניעים ומסלקים את כל בעלי ריב ומצה ומריבה מעל ישראל הנקראים מים הזדונים, (מעשה הצדקה דף קכ"ט אות ע"ד, יעויין שם).

כד לך נא ראה אמרי קדוש של מורנו הרב חסיד שבכהונה בספר מדרש תלפיות דף פ"ח ע"ג שכתב וזה לשונו, גוג ומגוג עולה שבעים כנגד כל שבעים אומות, כי אז ימלוך גוג ומגוג על כל שבעים אומות וכולם יבואו יחד על ישראל, וכשיגאל ישראל מידם אז יהיה הושענא רבא כי עתה כשנגאלו מיד בבל גלו למדי ואחר כך גלו ליון וגלו לאדום, ואז יהיה גאולה בהחלט, וכן בכל יום, ויום השביעי ניצולו מיד כולם ולכן הוא הושענא רבא, ולפי שהם נמשלו למים שעל כן היה ניסוך המים בחג, לכן אין אנו שואלין המים עד שיעברו כל השבעה ימים שלא יתנו לנו המים בעוד שהן שולטין שיהיה מים זדונים, וכבר אמרו חכמינו זכרונם לברכה טעם אחר, מפני שהגשמים אינן סימן טוב בחג, וכמו שאמרו דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך קיתון על פניו, והרי אנחנו עבדים ואין מוזגין כוס אלא על ניסוך המים כאמור, ולכן לולב עולה כמנין חיים, וערבה אותיותיה ארבעה, הרי שבעים ושנים, וכן הדס עם שלש אותיותיו עולה שבעים ושנים, כנגד השבעים שרים ששולטים בחג שהם נאחזים בבית דין העליון, שהם שבעים דיינים ושני סופרים אחד כותב זכות ואחד כותב חובה, עכ"ד, ולפי זה אתה תחזה דנאמנו מאד דברי מורנו הרב כנסת הגדולה בסימן קי"ד בהג"ה ט', דאין יסוד וסמך למנהג דמזכירין הגשם ביום הושענא רבא, יעויין שם, אך ורק בספרי הקטן רוח חיים סימן תרס"ד, הבאתי לאשר ולקיים מה שכתב אבודרהם לומר בחזרת ספר תורה להיכל ביום הושענא רבא המזמור לך דומיה תהלה, עיין שם בטעמו של דבר, (ועיין נגיד ומצוה דף פ"ב ע"א).

כה כתב בספר נזיר שמשון במסכת סוכה וזה לשונו, ראיתי בספר כתב יד דנהגו נשים מעוברות ליקח האתרוג ביום הושענא רבא, ומוציאות הפטמת ואחר שמסירות הפטמת מחלקות צדקה לעניים כל אחת כפי יכולתה, ומכוונות שיצילה הקדוש ברוך הוא בשעת לידה ותצא הולד בר קיימא, והטעם כי העץ הדעת למאן דאמר היה אתרוג, האכילת עץ הדעת הביא מיתה לעולם ונשים מתות בשעת לידתן, לכך עושות כסדר הזה ומתפללות אחר זה נוסח תפילה זו, רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך דבשביל שאכלה חוה מעץ הדעת גרמה בחטאה להביא מיתה לעולם וחבלי יולדה, ואם אני הייתי שם באותו זמן לא הייתי אוכלת ממנו ולא הייתי נהנית ממנו מכל וכל כשם שלא רציתי לפסול אתרוג זה בכל ימי החג שעברו, ועתה שפסלתי אותו בשביל שנגמרה מצותו ואני לא הייתי עוברת מצותיך, ותקבל ברצון את תפילתי ואת תחינתי שלא אמות מסיבת העיבור ומסיבת הלידה והושיעני שתהא הלידה בנקל ובנחת ולא בצער ולא בקושי, ולא תהיה לי ולולד שום נזק כי אתה האל המושיע, עד כאן, ובני הגדול אברהם אוהבי נר"ו העתיק הדברים האלה בלשון לעז בספרו והוכיח אברהם פרק כ"ד כדי שתהא התפילה שגורה בפי המעוברות, ומי שאשתו מעוברת בימים האלה יתן דעתו ליקח אתרוג וליתן ביד אשתו שתעשה כנזכר לעיל, ויאמר בפניה נוסח התפילה תיבה בתיבה כדי שתאמר היא אחריו, ותזכה שתלד בריוח ולא בצער ויצא הולד לחיים טובים ולשלום, אמן.

כו יש לקרות ביום הושענא רבא בנבואת חגי סימן ב', בעשרים וארבעה לתשיעי כו', (נזירות שמשון סימן תרס"ד).

זך מרבים בסעודה ביום זה להורות שהוא בטוח שזכה בדין שמים ובכל דרכיך דעהו, (נוהג כצאן יוסף דף פ"א סוף ע"ב), ומכל מקום יעשה הסעודה מבעוד יום בשביל הלילה שהוא יום טוב, והגם דמאחרין לא ישבע בטנו כי אם צדיק אוכל לשובע נפשו.

כח הרב עמודי שמים בהקדמתו דף כ' ע"ב כתב וזה לשונו, וכדי להורות מעט כמה חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, והיאך נפש האדם השלם נאחזת ודבוקה בבורא עולם יתברך, ויבואר גם כן מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, האבות הן הן המרכבה, ומה עמקו מתקו דברי חכמינו זכרונם לברכה, בוא ואראך אפס קצהו ממה שאמרו דורשי רשומות כמין חומר שמע מפלאות תמים דעים, הם אמרו אברהם בגימטריא תשע הויו"ת, ויצחק שמונה הויו"ת, ויעקב שבע הויו"ת, ויוסף שש הויו"ת, ונראה לי הטעם לפי שאברהם אבינו עליו השלום הוא סבא קדישא כידוע, ואף על פי שמדתו חסד מכל מקום שרשו בספירת חכמה, קו ימין ממנה יחשבו תשעה ספירות עד תומם שכל ספירה הוי"ה כנודע, וארבעה עשר היתרים שבשם אברהם יראה לי שרומזים לשם דוד שנטל המלכות שהיא הבת שהיתה לאברהם אבינו ובכל שמה כידוע, והיינו בחכמה יסד ארץ באבא יסד ברתא, ועוד להורות על היד הגדולה שנטל לחלקו, ויצחק אבינו שמו עולה בגימטריא שמונה הויו"ת, כי אף על פי שמדתו גבורה שרשו בבינה דמינה דינין מתערין וממנה יתחיל ויסתיים מספר שמונה, ויעקב אבינו שמידתו תפארת הכולל שבעת ימי הבנין כנודע, מכוון מספר שמו לשבעה הויו"ת שהם שבעת הספירות אור שבעת הימים, ויוסף הצדיק בנו של יעקב אבינו עליו השלום, על כן הוא חסר אחת שהוא סוף משך הוי"ו סוד ו"ה, הגוף וברית חשבינן חד כידוע ליודעי ח"ן, ושם ישראל הוא בגימטריא שוה למנין עשרים הויו"ת ושם אהי"ה, ונראה לי טעם הרמז בעשרים הויו"ת כנגד אות היו"ד ומילויה העולה למנין עשרים שהוא כנגד הברית שכרת הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עליו השלום בין עשר אצבעות ידיו ועשר אצבעות רגליו, כמו ששנינו בספר יצירה, ולכן כפול היו"ד עצמו במילוי ועולה עשרים כמנין כת"ר, וכן עשר הדברות יש בהן אותיות כמנין עשרים, ונכלל שם אהי"ה בגימטריא זו להורות על המאציל העליון שורש השרשים ראשית ההויו"ת, וכן שם אהי"ה בגימטריא עשרים ואחת על דרך זה, וזהו א"ך טוב לישראל להורות על גימטריא זו, עכ"ד, ואמר אלי החכם השלם והכולל בנן של קדושים כמוהר"ר יהודה קרישפין נר"ו, דגם אהרן עם האותיות עולה עשר הויו"ת דהוא נמי מהשבעה כורתי ברית, וגם פנחס עם אות היו"ד הניתן לו על ידי הברית עולה שמונה הויו"ת, ובזה נכללו כל שבעה כורתי ברית שרומזים למדות העליונות, זה תוכן דבריו, ולפי האמור הנה מה טוב דאנו אומרים כהיום הזה לילו ויומו השבעה כורתי ברית, דהוא יום א"ך לחדש דדבר בעתו מה טוב, א"ך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך, ומאת ה' היתה זאת דבא בכוון האי יומא דקא גרים