מועד לכל חי סימן כב

סימן כב

שונה הלכות,

כי תשיתהו ברכות

א ברכת לישב בסוכה בכל ימות החג צריכי מעומד ככל הברכות, (אדני פז), וכן כתב מורינו הרב ראש יוסף, וסיים, ואף על גב דביד של תפילין אמרו דצריך שיהיה מיושב, היינו כשמניחה משום כי יד על כס יה, מכל מקום הברכה יהיה קודם הקשירה מעומד, וכשיקשור שאז מצות הנחה יהיה מיושב, עכ"ל, (ועיין בספר מאמר מרדכי, ונוהג כצאן יוסף דף ע"ט ע"ד ובהג"ה שם, ודבריו של רב יוסף הן קרובים לדבריו שכתב הרב פתח הדביר נר"ו סימן כ"ה אות ז' יעויין שם, ועיין בספרי הקטן כף החיים סימן י' אות ל"ז).

ב לא יברך לישב בסוכה בתוך שינים בשפה רפה ובמרוצה אלא צריך בניגון ובהמשכת קול ובנועם שיח, וכבר הוכיח במישור השל"ה הקדוש על פתגם דנא, (ועיין נמי בספר עמק ברכה, ואליהו זוטא, ובכורי יעקב).

ג מסופק אם בירך לישב בסוכה לא יברך, (עיקרי הד"ט סימן ל"ב אות ב', ובספר בכורי יעקב), והרב שערי תשובה כתב דאם רוצה להפסיק ולברך ברכת המזון על מה שאכל ולחזור וליטול ידיו ולברך המוציא כדי לברך לישב בסוכה מה טוב, יעויין שם.

ד מה שאין מברכין על עשייתה, וכן בכתיבת ספר תורה, עיין בספר ראש יוסף סימן תרמ"א טעמים נכונים, ובמקום אחר הרחבתי הדיבור בזה בסייעתא דשמיא.

ה אם שכח לברך בתחילת הסעודה, כל זמן שלא גמר אכילתו יברך, (מגן אברהם, ובאר היטב).

ויו האומר ברכת סוכה בהמוציא היכא דיש קידוש טועה הוא, (שיירי כנסת הגדולה, ועיין שערי תשובה, וערך השולחן, ונהר שלום סימן תרמ"ד), וכשאין קידוש יברך אחר ברכת המוציא קודם טעימה, ובספרי הקטן רוח חיים כתבתי דיותר טוב אחר נטילת ידים קודם המוציא, יעויין שם בס"ד, {כאן מופיע סימון אצבע} וכן היה נוהג עטרת ראשינו מרן זקני הרב הי"ם הגדול לברך קודם המוציא. (מאמר מרדכי, ושערי תשובה, ועיין בספר ארץ יהודה דף י"א ע"ג).

ז יזהר שלא יצא מסוכה לסוכה לאכול דנכנס בספק ברכה אחרת, וכן לא יקום בתוך אכילתו לטייל בבית ולחזור לסוכה משום ספק ברכה, ואם אירע כן יזהר דישמע הברכה מאחר ויכוין לצאת, ואם אין אחר יאמר ברכת המזון כסדר שכתבתי באות ג', (ועיין בספר ברכת אברהם, ובמגן אברהם, ועולת שבת סימן תרל"ט, ועיין בספר פרי האדמה חלק א' דף מ"א ע"ד).

ח אם אחר שגמר סעודתו לא יצא מן הסוכה וביני וביני ישב עוד לאכול צריך לברך לישב בסוכה, (דלא כהלבוש ומגן אברהם, אלא כטורי זהב, ועיין חמד משה, ונהר שלום, וערך השולחן סוף סימן תרל"ט, ובספר ראש יוסף, ולחם יהודה פרק ו' הלכה י"ב, וישועות יעקב, ובעטרת זקנים, ושערי תשובה, ובספר בכורי יעקב, ובית השואבה דף קע"ח סוף ע"ב).

ט אם התענה תענית חלום אם יברך לישב בסוכה, עיין של"ה הקדוש דכתב דצריך לברך בכל פעם שנכנס, (ועיין בכורי יעקב סימן תרל"ט), ולדידן הוא דישמע מאחר ולא יצא מהסוכה, ואעיקרא טוב שיהיה מתבודד עם קונו כל אותו היום ולא יצא אנה ואנה אם לא לצורך גדול.

יוד אכילת עראי כגון פת הבאה בכיסנין לפנות בוקר לא יברך על הסוכה, כהסכמת הרב הגדול חיד"א במחזיק ברכה שלו, ועיין עוד בספרו חיים שאל חלק א' סימן ע"א אות א' דכתב, דדוקא פת גמור יותר מכביצה מברך, אבל פת הבאה בכיסנין צריך שיאכל שיעור שלשה ביצים, יעויין שם, (ועיין זכור לאברהם חלק א' וחלק ג', ושערי תשובה, ויד אפרים, ופרי האדמה חלק א' דף מ"א ע"ד, ומאמר מרדכי, ובכורי יעקב סימן תרל"ט, ועיין לעיל סימן כ' אות י"ג ול"ג), ונפקא מינה מכל זה דבסעודה רביעית אפילו דנוהג בפת הבאה בכיסנין, הנה בשבוע זאת ידחוק עצמו ויאכל פת גמור שלא להכנס בספק ברכה דסעודה רביעית דהוא מצוה קובעת לברך עליה, (ועיין ערך השולחן סימן תרכ"ט).

יא בליל שני זמן ואחר כך סוכה, (יוסף אומץ סימן כ"ח, וחלק על הרב נודע ביהודה סימן ט"ל, והביא דבריו בעיקרי הד"ט אות י"א), ואני נוהג שלא לשנות כלל מליל ראשון לליל שני וכן עיקר מכמה טעמי, וכך היה נוהג הרב אבא מארי יעקב שלימא זצוק"ל, (כהמרדכי ריש פרק ד' דסוכה, והרדב"ז הישנות סימן מ"ו, ורש"ל, ובית חדש, ומגן אברהם, וטורי זהב, וקיצור של"ה, ונהר שלום, ועיין שמן המאור סימן תרמ"ג, וערך השולחן סימן תרמ"ד, וישועות יעקב, וזכור לאברהם חלק א' וחלק ג', ונוהג כצאן יוסף דף ע"ט ע"ד ודף פ' ע"ג).

יב היושבים בבית המשתה בסוכה יזהרו לאכול מעט פת בתחילה כדי לברך על הסוכה לצאת ידי ספק, (מגן אברהם, וטורי זהב, וקיצור של"ה, ואליהו זוטא, ובכורי יעקב סימן תרל"ט), והיינו יותר מכביצה מפת, כאשר יעויין שם.

יג אם הסוכה פסולה בלילה הראשונה, כשיושב ביום בסוכה כשרה אם צריך לברך שהחיינו או לא, עיין מה שכתבתי בתשובה בספרי הקטן לב חיים בעזר משדי, פוק חזי.

יד אם בלילה הראשונה היו גשמים ולא ישב בסוכה, או שהיה חולה באופן שלא היה יכול לילך לסוכה, אי כשיושב ביום לאכול יברך שהחיינו, עיין משאת משה חלק א' סימן ה', (ומר בריה בספר קול אליהו חלק א' סימן מ"א, ובספר שבות יעקב חלק א' סימן ל"ב, ועיין בית חדש בתשובות סימן קל"ב, ובאליהו רבה, ודגול מרבבה, ומשבצות זהב סימן תרל"ט אות י"ז, ובאר היטב, וברכי יוסף, ועיקרי הד"ט סימן ל"ב אות א').

טו מי ששכח לברך שהחיינו בלילה ראשון, וביום ראשון לא אכל בסוכה ובירך שהחיינו אם מברך אחרי כן זמן בסוכה, הנה בזה נסתפק הפרי מגדים, והרב בכורי יעקב פשיטא ליה דצריך לברך.

טז כתב בספר פרי מגדים והובאו דבריו בספר כרם שלמה אשכנזי, דאי ירדו גשמים בליל ראשון צריך לקדש בסוכה ולברך שהחיינו אבל אין מברך לישב בסוכה, ואוכל שם כזית וגומר סעודתו בבית, ובליל שני אי ירדו גשמים יקדש בבית ואוכל סעודתו ואחר כך אוכל כזית בסוכה ואינו מברך לישב בסוכה, ואופן זה אינו ברור להלכה ברורה, דהרי אם כשמקדש בסוכה לילה ראשון אינו רואה השלחן שבבית ואינו קרוב לו, וכן בשניה אינו רואה את הסוכה ואינה קרובה לבית היאך יוכל לאכול במקום שלא קידש, וצריך קידוש ונטילת ידים והמוציא פעם אחרת, (ועיין זכור לאברהם חלק א' בדיבור המתחיל סעודה סימן קע"ח, ובקידוש סימן רע"ג, ובמה שבנה אצלו ציו'ן בדיבור המתחיל סוכה, ועיין במחזיק ברכה בק"א, ומאמר מרדכי, ושערי תשובה, ובכורי יעקב סימן תרל"ט, ועיין עוד שם בבכורי יעקב סימן תרמ"ג כשרואה מהבית לסוכה, וכיוצא בזה ראה תראה להרב זכור לאברהם שהביא מהרב תנא ירושלמאה צרור המור דודי לי המלי"ץ זלה"ה לענין צירוף לעשרה דמצטרף, והפרי חדש חולק כשאין רואין זה את זה יעויין שם), ועיניך תראינה בספר כנסת הגדולה דכתב דכשיורדים גשמים יש נוהגין לברך ברכת המוציא, ולא שפיר עבדי דצריך לברך במקום סעודה, ועיין זרע אמת חלק א' סימן צ"ב דכתב, דיגמור סעודתו בביתו ושם יברך ברכת המזון ולא בסוכה על הכזית שאכל שם, (ועיין עיקרי הד"ט סימן ל"ב אות א', וישועות יעקב, ובכורי יעקב, יעויין שם), והנה בזה יש חילוק בין לילה ראשונה ושניה לבני חוצה לארץ לשאר סעודות, והוא דאם ירדו גשמים בלילה ראשון ושני יש חיוב לאכול ולברך לישב בסוכה, אך בשאר סעודות לא יברך דהויא ברכה לבטלה, (עיין באר היטב, והגהות מיימוניות, ומגן אברהם, וטורי זהב, וברכי יוסף), ואם התחיל לאכול בגשמים דפטור לברך ואחר כך זרחה החמה או בלילה וירח הכוכבים יברך בתוך הסעודה, (בכורי יעקב, ועיין לעיל סימן כ' אות כ').

טוב. אין ליקח פרי חדש בליל שני בקידוש בשביל שהחיינו, (שערי תשובה), אכן הבכורי יעקב כתב בסימן תרמ"א דמנהג יפה הוא, ודוקא בליל שני של סוכות ולא ביום טוב אחר, יע"ש