מועד לכל חי סימן יד

<< · מועד לכל חי · סימן יד · >>

סימן יד

את שיש בה ידיעה,

ותקעתם תרועה

א כתב הרב שולחן גבוה סימן תקפ"ה ס"ק ז' וזה לשונו, ועיקר סוד הדבר לכוין בתקיעה ראשונה אל החסד מידת אברהם, ובשברים אל הגבורה מידת יצחק, ובתרועה אל העטרה, רוצה לומר במלכות מידת דוד, ובתקיעה אחרונה אל התפארת מידת יעקב שהם רחמים פשוטים, ונמצא הדין בין שתי מידות רחמים כדי שיהיה כבוש ביניהם ולא יהיה לו כח לפעול, עכ"ל, אם כן מי שאינו יודע לכוין בכונה זו קצרה מה בצע לו בתקיעתו והרי הוא כנגן המנגן בלי כונה, ולכן מנהג אשכנז להיות התוקע גדול הקהל טוב וישר בעיני אלהים ואדם, ומי שרוצה לידע כונות התקיעה מיושב ומעומד ונוסח התפילות על פי כתבי רבינו האר"י הקדוש, שא נא עיניך וראה בספר הזכירה מדף ס' ואילך, ואשרי העם שככה לו דיש להם תוקע דקא מכוין וידע אנוש כל הנמצא כתוב בספר הנזכר לעיל, ועיין נמי בספר עמק ברכה דף ע"ז ודף ע"ח, וכזאת וכזאת תמצא בספר זאת חוקת התורה מדף ע"ו עד דף פ' כל כונות התקיעות מיושב ומעומד מלכיות זכרונות ושופרות, יעויין שם, ובספר נהר שלום מדף ע' ואילך ובדף קכ"ד יעויין שם, ותוכו רצוף כונות התפילה עלית על כולנה, תמצא שם עלי הגיון טובה תוכחת לעורר הלבבות קודם התקיעה דאם אבן הוא נמוח, וכבר הדפיסוה עתה במחזור חדש.

ב תוקע רווק או שאין לו הדרת זקן לא יתקע בציבור, (לקט הקמח, ובאר היטב), ובנוהג כצאן יוסף כתב על המגלח שערותיו מזקנו דלא יהיה תוקע בציבור, והעולם נהגו קולא ליתן לבחורים תקיעות דמוסף, ואדרבא הן יותר עיקר, (ועיין משחא דרבותא דף נ"ג ודף ע"ד ודף ר"ח, וערך השלחן, וראש יוסף, וישועות יעקב, ומאמר מרדכי, ושלחן גבוה, ועמודי שמים, ודו"ק).

ג נכון לתקוע בשופר מצד ימין של פיו על פי הקבלה, (של"ה, ובאר היטב, ומגן אברהם, ואשל, וחמד משה, ועיין בן יוחאי דף קמ"ג ע"א), ובעמודי שמים כתב דלצד דניחא ליה דיבוא על נכון יתקע, יעויין שם, ולא יתקע בצד הרחב, (כמו שכתב באשל בפריו), והטעם משום מן המיצר קראתי יה, (והם דברי הרא"ש, ועטרת זקנים, מהירושלמי).

ד אם תשש כוחו של תוקע ונכנס אחר תחתיו, אין צורך לברך עוד הפעם על התקיעה אפילו שבא מן השוק, (כתונת יוסף סימן כ"ד, ועיין בשיירי כנסת הגדולה, ומאמר מרדכי, ומשבצות זהב בפריו, ועולת שבת, ויד אפרים, ועיין בית דוד סימן שצ"ה).

ה היכא דנפסל השופר או שחשב שהיה כשר וברך אי צריך לחזור ולברך, עיין זכור לאברהם חלק א' מה שכתב בזה.

וי"ו לא ישיח לא התוקע ולא השומעים בין ברכה לתקיעה דשיחה הוי הפסק, (עמק ברכה, ואשל בפריו, ומחצית השקל, ובאר היטב, ובתי כנסיות), וידוע הוא הסימן דהסכ"ת ושמ"ע דאסור לדבר, (ברכי יוסף סימן תקצ"ב, ומשפט כתוב שם, ועיין ערך השלחן, ומאמר מרדכי, ושולחן גבוה, ומוהרימ"ט חלק א' סימן מ"ט, וגנת ורדים בין יורה דעה לאבן העזר, יעויין שם).

ז לספר שערי תשובה צריך שיברך עוד הפעם אם הוכרח לסגולת ויהי נועם, והטעם הוא דסגולה זאת להפוך השופר ולקראות ויהי נועם בתוכו אינה סגולה בדוקה ולכך חשיב הפסק, וכן כתב בספר דגול מרבבה סימן תקפ"ה.

ח בראשי תיבות שופר עיין למורינו הרב ראש יוסף, ובספר חמד משה, ובספר מעין גנים, ובספר משחא דרבותא דף ר"ח ע"ד, ומשבצות זהב בפריו.

ט יכסה השופר בעת הברכה כמו שכתב השל"ה, ואליהו זוטא.

יוד נכון להתודות בתוך התקיעות בלחישה בין סדר לסדר, (באר היטב, ועבודה ומורה דרך, וחמדת ימים פ"ז מאלול אות ק"ב, ומחצית השקל).

יא מצוה על המורה צדק בעירו ליתן דעתו לשלוח תוקע לאיש אשר הוא בבית הסוהר אם לא יוכלו להוציאו, ולהוציא ממון ליתן לשר בית הסוהר שיניח להתוקע לשמוע קול שופר, וכן להיושבים בקוארינטינ"ה שאין להם שופר או תוקע, ומזכה את הרבים ביום הזה.

יב שואל שופר ונאנס או נגנב, עיין מכתב שלמה הנדפס מחדש סימן ע"ו, ועיין מה שכתב בזה בספר שערי תשובה.

יג ישתקע הדבר ולא יאמר לתקוע בבוקר בבוקר קודם קריאת התורה, (עיין ברכי יוסף, ומחזיק ברכה, ובחיים שאל חלק ב' סימן י', וכסא אליהו, ועיין בתי כהונה חלק ב' מסימן ה' ואילך, ואהל יוסף סימן י"ד, ופני אהרן סימן כ"ח, וחמדת ימים פרק ז' מאלול ור"ה אות ו', ועיקרי הד"ט סימן ל' אות כ"ב, מלך שלם דף כ"ז ע"א, ובספר חקרי לב להגאון הגדול הרב מרן זקני זיע"א באורח חיים סימן ו', ושלמי חגיגה דף ש"ג ע"ד, ובספרי הקטן רוח חיים כתבתי בזה בעזר משדי, ועיין בספר ישועות יעקב, ונהר שלום, ושערי תשובה, וארץ יהודה דף י"א, ומחצית השקל, יעויין שם), ותהלות לאל יתברך דלאט לאט נתבטל המנהג הזה פה עירנו מלתקוע באשמורת הבוקר, דהיו נאספים אגודות אגודות כנופיות גדולות לשמוע קול שופר בבוקר קודם תפילה, והן היום כמעט לא נשאר כי אם בשלשה מקומות וגם אלו יתבטלו, וכבר אירע בשנה אחת דנתחכמו קצת מרבנן דפקיע שמייהו המתנהגים בחסידות והחרדים אל דבר ה' להתפלל ותיקין כדי לתקוע שופר עם הנץ החמה ולא עלתה להם, דבאותה שנה כל אחד נלקה בענין אחד רחמנא ליצלן, ומי יעמוד בסוד ה' דביום הזה דאפילו ציבור צריכים להתפלל בזמן דכל העולם מתפללים וכולם בבת אחת, ועיין חומת אנך על הפסוק ואני תפילתי לך ה' עת רצון, (ועיין מה שכתבתי אני בעוניי בזה בספרי זוטא חקקי לב חלק א' סימן ו' דף י"א ע"א וב', וסימן מ' דף נ"א ע"ד, ובספר ראש משביר חלק א' סימן כ"ט, ועוד לו בסימן ל' לענין אחיזת השופר בידו, יעויין שם).

יד כתב בעבודה ומורה דרך דף רע"ג ע"ד וזה לשונו, בשעת התקיעות יכוין על העקידה שהיה עקידת ידים ורגלים וככה יהיה לו עקידת היצר הרע ידיו ורגליו, ויכוין בעצמו כאילו עוקד עשרה אסורין, ויתחרט ממעשה ידיו הן בגזל הן משליחות יד שיש בו חסרון כיס, וכן ברגל אשר הלך בעצת רשעים, ויהיו עיניו ולבו נשואות לשמים על שני סרסורי דעבירה וישוב מהם, עכ"ל.

טו בתקיעת שופר נמצא עשרה טעמים גלויים מלבד מה שיש בו על דרך האמת, ומנאם בספר עמודי שמים והוסיף עליהם עוד שני טעמים ולאהבת הקיצור לא העתקתים, ועוד הביא שם טעמים על פי הסוד רזין עלאין, ושם תמצא דאסף וקבץ כל דיני השופר והתוקע וסדר התקיעה בדרך קצרה כל הסעיפים אשר לא השאיר שום דבר, ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, וזה הוא סיבה שלא הוצרכתי ללקט אורו"ת מדינים אלו כי שם תמצא כשלחן הערוך, ועוד דכיון דמילתא מתניא בפני רבים מסתמא עושים הכל כדת וכהלכה ואין צורך להזהירם ולהזכירם, ומה גם דלא יבצר בכל קהלה מורה הוראה, ה' צבאות יגן עליהם אמן כן יהי רצון, ומה טוב אם התוקע ילמוד בתורת השל"ה מדף רי"ז ע"א ואילך בענין כונות התקיעות.

טז כל שנה דאין תוקעים בתחילתה אם הוא על צד האונס או במזיד, עיין מוהרי"ל, ובעל הלכות גדולות, ואבודרהם, ובספר אליהו זוטא, סימן תקצ"ה.

טוב. קהל שבא להם שופר בין השמשות של יום ראשון מברכין, אך בין השמשות של יום השני לא יברכו, ואם הוא אחר קבלת שבת, אם אינו בין השמשות מברכין, (עיין יד אהרן, ובאר היטב, ומשבצות זהב סימן ת"ר, וברכי יוסף שם, ונהר שלום, ומכתם לדוד סימן ט"ז, וערך השולחן, ועיקרי הד"ט סימן ל' אות כ"ד, ועיין למר ידידנו הרב פתח הדביר נר"ו דף רט"ז ע"א, ועיין לעיל בדיני ספירת העומר מה שרשמתי שם בסייעתא דשמיא).

חי. עיר שיש להם בית הכנסת אחד טוב למול בין קריאת התורה לתקיעה, מה גם אם מביאים התינוק למול בבית הכנסת, (מרן החבי"ב בבית הכנסת שלו, ובדגול מרבבה סימן תקפ"ד, ועיין בתשובות בשמים ראש סימן שמ"ב, ובספר שבות יעקב חלק א' סימן ל', ובספרי הקטן רוח חיים לענין תשעה באב, ועיין ע"ב, וערך השולחן, ועטרת זקנים, ומשבצות זהב, ומחצית השקל, ונוהג כצאן יוסף), וראיתי בספר עמודי שמים דכתב דתמיד ימולו קודם אשרי, וכן כתב בשערי תשובה, ובכרם שלמה, וכתב שם בכרם שלמה ובבאר היטב, דאם המוהל תוקע יקנח פיו היטב.

יט שכר תקיעה דאינו רואה סימן ברכה, עיין בתשובות כנסת הגדולה סימן ט"ז, (ועיין טורי זהב, וכסא אליהו, ושלחן גבוה סימן תקפ"ה אות י', ופרי חדש, ובתי כנסיות, ולענין בהבלעה עיין עולת שבת, ובאר היטב, ועיין בספר מערכי לב ד'), ומי שנוטל שכר אין חיוב לקרותו לספר תורה, (עיין אשל בפריו, ומחצית השקל, ועיין בספר מעין גנים בנימוקיו), ולפי זה מה שכתב השל"ה דמי שעלה בתוכחות בפרשת תבוא דיקראוהו ביום שני של ראש השנה, ומי שעלה בסדר בחוקותי יקראוהו בשבועות כאשר יעויין שם, דאם נטל שכר אינו מן הדין לקרותו.

ך השל"ה הקדוש הזהיר שלא להוציא ליחה ולא צואת החוטם בשעת התקיעה, ושלא להביא תינוקות לבית הכנסת ביום הזה בשביל התקיעה, יעויין שם, (ועיין נמי במשבצות זהב, ואשל בפריו, ובעיקרי הד"ט שם), והתינוק אם שאל לאכול איתיה בתקנתא דיוציא מחיקו איזה דבר שמביא מביתו ונותן לו, אבל אם צריך לצרכיו בשעת התקיעות מה יעשה אותו הבן אם אין אדם נוטל את בנו ומוליכו, (ועיין כרם שלמה, ושלמי חגיגה, ואליהו רבא וזוטא, ובבאר היטב).

אך על שני תוקעים ואירע שחל בשבת, עיין אור נעלם סימן י"ג, ושם לענין עליית ספר תורה, (ועיין דומה לזה בנוהג כצאן יוסף לענין עליית ספר תורה בתשעה באב במנחה, ורמזתיו לעיל בחודש מנחם בסייעתא דשמיא, ועיין פנים מאירות חלק ב' סימן קכ"ה, ובספר שערי תשובה האריך בזה), ומלתא כדנא כפטיש יפוצץ סלע לכמה נדונות מי נדחה מפני מי ואין כאן מקום להאריך.

בך העד העיד מורינו הרב מרן החבי"ב, על מנהג קהל קדוש פורטוגאל יב"ץ, דאחר התפילה תוקעים שלשים קולות כדי להשלים מאה קולות, (שיירי כנסת הגדולה סימן תקצ"ב אות ז', ועיין מאמר מרדכי, ויד אבישלום, וכרם שלמה אשכנזי ק"ק, ונהר שלום, וישועות יעקב, הם המדברים בואו חשבון להשלים מאה קולות)