מועד לכל חי סימן ו

<< · מועד לכל חי · סימן ו · >>

סימן ויו

יתן אומר,

הלכה והן מורין לזמן העומר

א לענין תספורת ונישואין, רובא דעלמא נוהגים עד ל"ג, אך לא המחמיר בתספורת עד ל"ג מחמיר בנישואין, כי האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, וכן לאידך גיסא דמסתפר קודם ל"ג באיזה ימים, לא בעבור זה יוכל לעשות נישואין קודם ל"ג, (ועיין זכור לאברהם בזה ודו"ק במה שכתב שם), והטעם דבתספורת ובנשואין אינן קונסין עיין בשיירי כנסת הגדולה טעם נכון וברור, ובנטילת צפורנים ליכא שום חומרא כמו שכתב בזכור לאברהם בחלק א' יעויין שם, (ועיין שומר אמת אות ל"ב, מ"ג).

ב לענין אבל ששלמו לו שלשים יום תוך העומר, והחילוק שיש בין קודם ל"ג לאחר ל"ג, ולענין ערב פסח שחל להיות בשבת ששלמו לו שבעה, עיין דבר משה, וזרע אמת, וברכי יוסף, ומחזיק ברכה, ולענ"ד נראה דהקולו"ת יחדלון, (ועיין בית הרואה מה שכתב בזה, ובזכור לאברהם, ופני אהרן, ועיקרי הד"ט ריש סימן א"ך, ועיין בית עובד אות ז', ותשובות שמן המור), ולענין אם יועיל גערה ביום שלשים שחל בראש חדש ונוהג להסתפר, עיין להרב נאמן שמואל סימן מ"א, ובספר בית עובד שם אות י"א.

ג כפי מוהר"מ די לונזאנו, והרדב"ז, ומוהריק"ש סימן צ"ח, והכנסת הגדולה, הוא דאינו טועה מי שנוהג להסתפר בראש חודש, אלא דהנזהר שלא להסתפר בראש חודש משום צואת רבי יהודה החסיד זיע"א יכול להסתפר יום שלפניו, והחידוש הוא דאפילו חל ראש חודש ביום ראשון יסתפר יום השישי שלפניו, (עיין שיירי כנסת הגדולה), אלא דמה שכתב שם בשיירי אחר חצות, לפי דברי גורי האר"י לא נכון לעשות כן להסתפר אחר חצות אפילו בערב שבת, ומה שכתב בתשובות חסד לאברהם סימן ט"ו והובא בזכור לאברהם חלק ג', דהיכא דנוהג להסתפר בערב ראש חודש ושכח וחל יום רביעי ויום חמישי, דיסתפר בחמישי מפני כבוד השבת כאשר יעויין שם, יש צד לומר דאלים מילתא דחמירא סכנתא ויותר טוב שיסתפר ברביעי דהוא מחודש שעבר, ואם היה ערב שבת ראש חודש אז היה צד זה מכריע יותר דהוא סמוך לשבת ממש, (ועיין נוהג כצאן יוסף דף ס"ב ע"ב, ולהרב יוסף אומץ סימן מ', ובספרו מורה באצבע אות אר"ך, ועיקרי הד"ט אות ט').

ד אבי הבן דוקא יכול להסתפר יום שלפני המילה, ואם המילה יום ראשון יסתפר בערב שבת כפי מה שכתב הפרי חדש, (ועיין הלק"ט, ומה שכתב עליו בספר יד אהרן, ועיין נוהג כצאן יוסף דף ס"ב ע"ב), והמוהל לא יסתפר, (לקט הקמח, ושלחן גבוה, וקמח סולת), ואם הסנדק הוא אביו של אבי הבן סנדק זה דוקא יכול להסתפר דיום טוב שלו הוא, דעתה עת הזמיר הגיע דהוכיח סופו דקיים מצות פריה ורביה ואינו דומה לסנדק אחר, כן נראה לענ"ד, אלא דאם באנו לדברי האר"י, ואגרות הרמ"ז, והחמדת ימים פ"ב מעומר אות ס"ז, הוא דבכל אופן לא יסתפר אפילו שהוא אבי הבן, (ועיין עיקרי הד"ט אות ט', והשומר אמת, ובהשמטות).

ה מי שנהג להסתפר ערב עצרת ועתה רוצה לחזור, צריך שיעשה התרה בפני שלשה, (כתונת יוסף סימן י"ט, ועיין מה שכתבתי בעניותי בקונטרס רחמים לחיים סימן ער"א להמצטער דמכביד עליו שער, עיין שם בתשובות הרשב"א חלק ה' דף ס"ה ע"ד).

ויו הגם דבתספורת ליכא יוהרא ולא משום לא תתגודדו (כמו שכתב הרב נאמן שמואל, והפרי חדש, ומחצית השקל), מכל מקום לא יראה לאחרים שהכביד עליו השער דמחזי כיוהרא בגלוי, והוא מן הראוי לקיים והוי צנוע.

ז אף על גב דהפרי חדש והאליהו רבה הקילו להסתפר בליל ל"ג לאשכנזים וליל ל"ד לספרדים, מלבד דמורינו הרב שיירי כנסת הגדולה והבית דוד כתבו דלא אמרינן מקצת לילה כלילה, עוד הן בה דאעיקרא בקושי התירו להסתפר קודם ערב שבועות דהם ימי דין ואיך יתכן דיסתפר גם בלילה, דאפילו אחר חצות היום אין להסתפר כאמור למעלה, ואפילו באשמורת כל שלא האיר היום לא טוב להסתפר בכל ימות השנה, כל שכן בימי העומר, ועיין שם להבית דוד סימן ר"פ דהתיר למי שיש לו אונס ליום ערב שבת היכא דחל ל"ג בערב שבת דיסתפר בלילה, (ועיין זכור לאברהם, והשומר אמת אות י"ח).

ח נהגו בעירנו אזמיר יע"א איזה משפחות שיש להם פורים ביום ח' לחודש אייר והם מאנשי א"י כיאו יע"א שנעשה להם נס וקבעו אותו היום פורים לדורות, וכמו כן יש משפחות דבאים מאנשי אנגורה ויש להם פורים ביום אחד עשר לחודש הזה ואין אומרים בהם תחנונים, ויש מהם שמסתפרים בהם כי יום טוב שלהם הוא, (ועיין מה שכתב מורינו הרב משה אלשקר בתשובות סימן מ"ט, ובסוף ספר חיי אדם יעויין שם), ומכל מקום מה שנוהגים למי שאין לו פורים, דלוקח מעות ממי שיש לו פורים כדי להסתפר טעות הוא בידם כי אין היתר בזה כלל, ומיהו מי שיש לו פורים שהוא יום טוב שלו מצד אמו חייב לעשות, דהרי מצינו בתוספות דעירובין דף מ"א ד"ה מבני סנאב דכתבו וזה לשונם, ואף על גב דרבי אליעזר בן צדוק כהן היה כדמוכח בפרק כל פסולי המוקדשין בבכורות דף ל"ז גבי רבי אליעזר בר צדוק דהוה ליה בוכרא כו' שמא אמו היתה מבנימין כו' יעויין שם, הרי דמצד אמו חייב הבן לנהוג היום טוב שקבלה אמו, ודו"ק.

ט כתב הרב המאיר עיני הגולה בספר המורה אות אר"ך וזה לשונו, מנהג שלא לגלח בימי העומר, ולפי דעת רבינו האר"י אינו מטעם אבילות כאשר כתבו הפוסקים, רק יש סוד בדבר דצריך שלא לגלח מערב פסח עד ערב חג השבועות, וכל מאי דשרו האחרונים לגלח בראש חודש או אם הוא חתן וכיוצא וביום ל"ג או ל"ד לעומר, לפי דעתו הכל אסור, גם מה שכתבו קצת דביום מ"ח שרי ליתא, דרבינו האר"י לא היה מגלח אלא בערב החג דוקא, וכשחל יום מ"ט לעומר בשבת ראיתי להחסיד המקובל המופלא מורינו הרב שלום שרעבי בכתב יד וזה לשונו, ואם חל יום מ"ט בשבת דנתי שלא לגלח בערב שבת אך הכריחוני לגלח, וחתן אינו מותר לגלח קודם יום מ"ט, עכ"ל, וגם אני הצעיר דעתי הקצרה שיגלח בערב שבת אם מ"ט בשבת שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול וכן עיקר, אמנם בענין זה של גילוח בימי העומר יש כמה מנהגים חלוקים כפי הפשט הנח להם לישראל, עכ"ל, (ובספרו מראית העין בליקוטים סימן ז' דף ע"ח ע"ד השיב על מה שכתב בספר אפי זוטרי משם רבו, עיין שם נועם שיח סוד שרפי קודש).

יו"ד מחזיר גרושתו בלבד התיר מוהריק"ש, וה"ד הפרי חדש, וכי האי גוונא יש להתיר למי שהכין הכל והיה הנישואין בערב פסח ונאנס דאז יכול לישא קודם ל"ג ושרי החתן להסתפר, (ברכי יוסף, וזכור לאברהם), וזקן וזקנה אלמונים ההולכים לארץ ישראל והשעה דחוקה להם יש להקל אפילו לסברת הרשב"ש סימן תרנ"ב יעויין שם, ובספר פרי האדמה חלק ד' דף כ"ב ע"ב כתב, ל"ג לעומר בערב שבת מותר לאלמון לישא יעויין שם, וזה שייך אם נשא בתולה אך אלמון ואלמנה בליל שבת לא יתכן, (ועיין בפרי האדמה בחלק ג' דף מ"ח יעויין שם).

יא אפילו מל"ג ואילך יזהרו בריקודין ומחולות של רשות, ועל ברורי הקנסות מוטל דיסובבו עיר ולא יניחום, (ועיין בספר אליהו רבה).

יב מנהג טוב שלא לחנך מלבוש חדש דראוי לומר עליו שהחיינו בין פסח לל"ג לעומר, (ומצאת כי תדרשנו בספר פחד יצחק, ובספר עיקרי הד"ט סוף סימן כ"א, ועיין בספר אורחות יושר פרק י"א).

יג אהבת החברים בכל עת ובכל זמן צריכים שיהיו אהבת עולם מלב ומנפש ולא מן השפה ולחוץ, כל שכן שצריכים להזהר ביותר בין פסח לעצרת להיות באהבה וחיבה יתרה מודעת, ומעיד אני שמים וארץ דבכל מקום שמצינו קנאה ושנאה בין אחים או שותפים ומה גם בתלמידים ומשרתי הקהל הקדוש דיש בהם קנאת איש מרעהו וכל אחד רוצה להפיל לחבירו ולהתכבד בקלונו לא יצאו נקיים רחמנא ליצלן, ומרובה מדה טובה בכל המקום אשר ביניהם אהבה וחיבה מלב ומנפש האריכו ימים ושנים ובהצלחה מרובה גם בניהם עדי עד, (ועיין בספר לב דוד פרק ל' מה שכתב מוסר ודעת בענין אהבת החברים יעויין שם, ובחמדת ימים פרק ב' מספירת העומר אות פ"ה - ק"ב, יעויין שם).