מוסר אביך א ג
בהמשך הפסוק בספר איוב נאמר (איוב כח כח): "וסור מרע - בינה", ויש הבדל בין "סור מרע" ובין "הימנעות מרע":
- הימנעות מרע דורשת רק ידע - רק לדעת מהם המעשים הרעים שיש להימנע מהם;
- אבל סור מרע משמעו גם תיקון המידות כך שיהיו רחוקות מהרע, וזה משתנה מאדם לאדם, לכל אדם ישנן מידות אחרות ודרכים אחרות איך להרחיק את עצמו מהרע, וזה דורש לא רק ידע אלא גם בינה - התבוננות והסקת מסקנות.
ונבין גם כן דברי סיום הכתוב, שאמר (איוב כח כח): "וסור מרע בינה", שלא אמר "שלא לעשות רע" כי-אם "וסור מרע", והלא ישנם דברים ידועים שהם רע, כל מה שאסרה התורה בכלל ובפרט, ואם כן נייתי ספר ונחזי, כשנלמוד נדע איך שלא לעשות!
אבל ההסרה אינה העדר העשיה לבד, כי אם שיהיה בדרכיו[1] מרוחק מהרע, וזה ייתכן כשיבין לפי שכלו כונת התורה לשמרנו מהרע, ולראות באמת אנה רצונו ית' נוטה לפנות לטוב, אז יסור מהרע בחפץ נפשו והכרתו האמתית. וזה מתחלף הרבה בין איש לאיש, אף על פי שההעדר מעשות הרע כולל את כל הכלל כולו, אבל הדרכים איך לסור ממנו מיוחדים בכל איש לפי טבעו ומצבו ושכלו.
אם כן:
- למניעה מעשות רע, אי אפשר לומר שהיא בינה, הבנת דבר מתוך דבר[2], אע"פ שצריך להשתמש בכח הבינה לדעת שהם מכלל הרע, אבל אחרי שייוודעו לאדם באמת, שוב ישוב גם זה לידיעה פשוטה שאינה צריכה כח הבינה, כי אם כח השמירה והזכרון. וכבר כתב החכם המופלא ר' יש"ר מקאנדיה בספרו "אילים"[3] שכח השכל אינו כי אם הדרוש לעיון, אבל הידיעה היא כח אחר.
- אבל להסרה מהרע, כל אחד לפי ענינו דורש בזה דרך אחר מיוחד ומצוין, ולזה ודאי דרושה בינה יתירה, שיבין מדברים אחדים, כפי הבנתו בעניני התורה ודרכיה, איך הם פועלים עליו לטובה ולקדושה, ללכת בדרך זה בענינים הפרטיים אשר לו.
ויש לעיין, כמה הדרכים הפרטיים מסורים לכל, ושאינם מסורים כי-אם לתלמידי-חכמים שהם מכירים הדרכים, או גם לכל איש ישר שנתן השם יתברך דעה בלבבו לדעת איך לתמוך בתום ביושר[4], ואם יתן לבבו להתבונן, יוכל כל אחד להשיג מטבע נפשו דרכי יושר רבים. וזהו ענין דברי חז"ל (מועד קטן ה.): "כל השם ארחותיו בעולם הזה, זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה".
הערות שוליים
עריכה- ^ י) ע' עבודה זרה ו א בדרכיו - במעשיו.
- ^ י*) ע' חגיגה יד א
- ^ יא) במכתב אל ר' יאשיה.
- ^ יב) ע' סוף מסלת-ישרים.