מה יאמרו הבריות (לוין)

	"מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיוֹת!" – פִּתְגָּם רַב עֲלִילִיָה, הוּא יוֹצִיא אָדָם לְפָעֳלוֹ, הוּא יֶאֱסוֹר יָדָיו, בְּאוֹפַנֵּי הַמַּעֲשִֹים הוּא רוּחַ הַחַיָה בְּמַחְשְבוֹת אִיש, בְּתַחְבּוּלוֹתָיו וּבְמִצְעָדָיו, כַּקָטֹן כַּגָּדוֹל אֵלָיו יִשְמָעוּ, עַל פִּיהוּ יַחֲנוּ, עַל פִּיהוּ יִסָּעוּ. אִם יִתְבּוֹנֵן אָדָם וְנַפְשוֹ לֹא יוֹנֶה יִרְאֶה, כִּי לֹא עַל פִּי חֶפְצוֹ וְדַעְתֵּהוּ יִחְיֶה, יִפְעֹל בְּכָל פִּינוֹת שֶהוּא פּוֹנֶה תָּלוּי הוּא בְּדַעַת אֲחֵרִים, בְּחֵפֶץ מִשְנֵהוּ עַל דֶרֶך הַחַיִים חֶרֶב פִּיפִיוֹת מִתְהַפֶּכֶת בַּתָּו: "מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיוֹת!" הֵן תִּתְפָּאֵר, הַגְּבִיר, כִּי בְּיָדְךָ טוּבֶךָ וּמִי יֹאמַר לְךָ מַה תְּעֲשֶֹה אָיִן, תִּחְיֶה בְּחֹפֶש, תֵּלֵךְ בְּדַרְכֵּי לִבֶּךָ, לֹא תִגְרַע כָּל חֵפֶץ, כָּל שֶאֱלַת עָיִן, אַךְ לָמָּה רַק בַּסֵּתֶר, בְּחַדְרֵי מַשְֹכִּיוֹת? לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה: "מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיוֹת!" לָמָה תְכַבֵּד קְדוֹשִים, תְּהַדֵר רַבָּנִים? לָמָה לֹא תֵצֵא לְיֶשַע הַמַּשְֹכִּילִים, בְּחֹפֶש וּבְגָלוּי, לֹא בְּסֵתֶר פָּנִים? לָמָה תֹאחַז גַּם אַתָּה בְּמִנְהֲגֵי אֱוִילִים? הֵן חָפְשִי הִנֶךָ וְעָשְרְךָ יִסְתֹּם כָּל פִּיוֹת! כֵּן הוּא – אַךְ בְּכָל זֹאת, מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיוֹת? מַה לְךָ מִתְרַפֶּה, עָנִי בֶּן טוֹבִים! עָזוּב, עָרוּם, נָע וְנָד בְּנֶפֶש שוֹמֶמֶת, תִּשְתַּחֲוֶה לַאֲגוֹרָה וְרַבִּים מַכְאוֹבִים. עֲשֵֹה מְלָאכָה – הִיא מְחַיָּה וּמְחַמֶּמֶת. עֲשֵֹה מְלָאכָה וְלֹא תֵדַע עֲנִיוּת – חָלִילָה! כִּי אָז – מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיוֹת! מַה תַּעֲשֶֹה שָדוּד! הֲלֹא הִנְּךָ עָנִי וְלָמָּה לְךָ פְאֵרִים, בִּגְדֵי חֹפֶש יְקָרִים, וּלְאִשְתְּךָ לְבוּשֵי מִכְלוֹל, עֲדָיִם וְשָנִי? מַה לְּךָ טַלִּית נָאָה, אֶתְרֹג וּלוּלָב מְהֻדָּרִים, וּקְנוֹת 'מַפְטִיר' לְבִנְךָ וּלְךָ 'שִשִי' בָעֲלִיוֹת? תְּשוּבוֹתְךָ בְּצִדְךָ: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיוֹת! מַה לְךָ, חוֹקִר! אֵינְךָ סָר לַמִשְמָעַת, לָמָּה תַחֲרִיש תִּתְאַפֵּק, תַּסְתִּיר פָּנִים, לִבְלִי הַגֵּד לְאַחֶיךָ כָּל הַמִגְרָעַת בְּתוֹרוֹת, בֶּאֱמוּנוֹת וּבְמִצְווֹת הָרַבָּנִים? הַטֵּף אֱמֶת בְּרוּרָה וּבְרָאשֵי הֹמִיוֹת! הַבְאָזְנְךָ קוֹל פְּחָדִים: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיוֹת! הֵן תַּסְכִּים בְּלִבְּךָ רַב, מוֹרֶה הוֹרָאָה, לְבַטֵּל מִנְהָגִים וְאִסּוּרִים מְשֻנִּים, אֲשֶר טָפְלוּ עָלֵינוּ לְמַעֲמָסָה נוֹרָאָה, נָאוּת לְדַעְתְּךָ לְהָקֵל, לִתְקֹן תִּקוּנִים. בְּכָל זֹאת תַּחְלִיט : 'כֵּן נָהֲגוּ', 'כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת', לֶאֱסוֹר, לְהַחֲמִיר, כִּי מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיוֹת! שִחֶתְךָ יִשְֹרָאֵל, כִּי נִכְחַד עָצְמֶךָ! לִבְּךָ, דַּעְתְּךָ בִידֵי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי, מְשֻעְבָּד הִנְּךָ לְרוּחַ מְשָרְתֶיךָ, שִפְחוֹתֶיךָ, עַל כֵּן לֹא תֵרוֹמָם, עַל כֵּן תִשְֹבַּע עֹנִי, עַל כֵּן נִדְחָה תּוּשִיָה, פָּקוּ פְלִילִיוֹת, כִּי תִפְחַד תָּמִיד: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיוֹת! מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיוֹת! מִי הֵם הַבְּרִיוֹת? הֲסוּסִים, חֲמוֹרִים, כְּלָבִים וְכָל בְּהֵמָה? הֲגַּם לָהֶם נָחוּש נַחְנוּ הוֹלְכֵי קוֹמְמִיוּת? הַמְחַוֵּי דַעַת, חֹרְצֵי מִשפָּט הֵמָה? אֵין חֶשְבּוֹן, אֵין בִּקֹרֶת וַתְּהִי לֶאֱמוּנָה וּלְ' מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיוֹת' אֵין עֵצָה וּתְבוּנָה!

קייב, כ"א מרחשון תרל"ד