מהרש"א על הש"ס/עבודה זרה/פרק א
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
דף ב עריכה
תוס' בד"ה אסור לשאת כו' פ"ה משום דאזל כו' ומתוך לשונו משמע שר"ל אף ממקח כו, עכ"ל: האי לישנא גופיה איתא בגמרא דקאמר וצריכי דאי תנא לשאת ולתת עמהן משום דקא חשיבא להו מילתא ואזיל ומודה כו' וע"כ ר"ת לשטתו מפרש ליה במידי דתקרובת דוקא ומשום דאית ליה בהמות רבות בהרווחה אזיל ומודה לעבודת כוכבים אבל ברא"ש מפורש מתוך רש"י בגמרא משמע כן שר"ל אף מקח וממכר שהוא פי' משום הרווחה דרווח ואזיל ומודה לעבודת כוכבים ועבר ישראל משום ולא ישמע על פיך עכ"ל דהאי טעמא מע על פיך שייך בכל מקח וממכר ודו"ק
בא"ד למכור ולקנות וכן לשאול ללוות ולפרוע כו -- כצ"ל
בא"ד ולפי לי' ר"ת אין לתמוה על מנהגנו כו עכ"ל: היינו מה שהקשו על מה סמכו לשאת ולתת עמהם כו' אבל מה שנהגו גם העולם עכשיו להשאילן ולשאול מהן להלוותן כו' דשייך בהו אזיל ומודה לעבודת כוכבים אף במידי דלאו תקרובת עבודת כוכבים ע"כ גם לפירוש ר"ת אין לנו אלא כמו שכתבו התוס' לעיל דקים לן בגוויהו דלא פלחו לעבודת כוכבים וק"ל
בד"ה מ"ט לא תני כו' ומשני תברא עדיף פי' לשון שבר כו עכ"ל: היינו לפי' זה אפשר דלא ידע כלל דאידיהן לשון שבר אבל לפירוש ראשון דהוה מסתבר למקשה לשון עדות לשברם ע"כ דהוה ידע דאידיהן לשון שבר וק"ל
ח"א דף ב ע"א עריכה
דכתיב כי קרוב יום אידם וכו פרש"י היינו עבודת כוכבים דכתיב בההיא פרשה יקומו ויעזרכם עכ"ל: וה"מ לאתויי טפי לעיל מניה בההיא ואמר אי אלהימו וגו' והיינו למ"ד דאי אלהימו קאי אעבודת כוכבים אבל למ"ד דאי אלהימו קאי אהקב"ה לא מצי לאתויי מיניה כפי' רש"י בחומש דאיכא פלוגתא בהאי בספרי ע"ש
דף ח עמוד ב עריכה
ח"א עריכה
אמר תלתין ותרין קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי ולא יכילו להו עד דשתפינהו לישראל וכו'.: ביאור ענין זה דמלכות רומי אין לה ממשלה כ"א לפי זכות וחובת ישראל כמ"ש והיה כאשר תריד וגו' ולאום מלאום יאמץ וגו' אמלאה החרבה וגו' ולזה שתפו עם ישראל ואתנו בהדייהו אי מינן מלכי מינייכו אפרכי ואי מינייכו מלכי כו' לפי זכות וחובת ישראל ששתיהן שוין במעלה אחת א"א ולזה כשבא זמן ממשלת חיה הרביעית שראה דניאל ולא היו יכולין הרומיים לנצח היונים במלחמה כי לא היה להם ממשלה אלא לפי זכות וחובת ישראל ולזה דימו ג' מלכיות הקודמים לפי מעלתם למרגלית ואבן טוב ואינך שכ"א נעשה בסיס וכפוף לחברו ואמרו שהאינך שהוא הג' יהיה כפוף להם ע"י הס"ת דאית בהדייהו שיהו מינייהו מלכי ומינייהו אפרכילפי הזכות והחובה וע"פ שאמרו כי מעשה אבות סימן לבנים וז"ש עשו ואלכך לנגדך דהיינו בשוה לך ולא להשתעבד בך וכמו שהתנו הרומיים בתחלה אך יעקב ראה שאפילו שוים קצת א"א שיהו אלא דלפי מעשים של ישראל ישתעבד אחד בחברו שיעבוד גמור כדכתיב ורב יעבוד צעיר וגו' שהכתוב אין לו הכרע כמ"ש מכאן ואילך נשתעבדו בהו וע"כ אמר לעשו יעבר נא אדני לפני עבדו וגו' לשון לפני הוא קודם בזמן כמו לפני בוא יום ה' וגו' שעשו יהיה האדון קודם וישראל העבד ואח"כ יהיה ישראל האדון ועשו העבד וכ"ה בב"ר מי תופס מלכות אחרינו א"ל ואחר כן יצא אחיו ע"ש ודו"ק.