מדרש תנחומא תזריע ג

ג. [ עריכה ]
דבר אחר: אשה כי תזריע, אם קדמה האשה, יולדת זכר. קדם האיש, יולדת נקבה. אמר רבי אבין הלוי: רמז לך הכתוב: ואם נקבה תלד. אם קדם האיש מוליד נקבה. קדמה האשה יולדת זכר, שנאמר: אשה כי תזריע וילדה זכר. אמר רבי חייא בר אבא: לפיכך נתלה הזכר באשה. ונקבה באיש מנין? שכך כתיב: הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך, את עוץ בכורו וגו', ובתואל ילד את רבקה (בראשית כב כ-כג). וכן הוא אומר: (ו)פילגש כלב מעכה ילד שבר ואת תרחנה, ותלד שעף אבי מדמנה את שוא אבי מכבנה ואבי גבעא, ובת כלב עכסה (דה"א ב מח-מט). הוי, נתלו הנקבות באנשים והזכרים בנשים. לכך כתיב: אשה כי תזריע וילדה זכר. אמר רבי איבו: מעשה נסים עשה הקדוש ברוך הוא לתינוק הזה. אדם שהוא נתון בחמין יום אחד, אין נפשו מפרכסת אבל התינוק הזה, נתון במעי אמו תשעה חדשים והקדוש ברוך הוא משמרו. אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: מעשה נסים עשה הקדוש ברוך הוא עם האדם הזה. אדם שהוא נתון באמבטי יום אחד, נפשו מצירה עליו. והתינוק הזה נתון במעי אמו תשעה חדשים ואין נפשו קניטה עליו. למה? שהקדוש ברוך הוא עושה עמו מעשה נסים. ועל זה אמר איוב: אשא דעי למרחוק (איוב לו, ג). היה איוב רואה את בני האדם, ואשה יולדת זכר, והספינה שטה בתוך הים אצבע על אצבע, ותמה על הדברים האלו. אמר: אשא דעי למרחוק וגו', לפיכך נאמר: אשה כי תזריע. אמר רבי יהודה בר סימון: שתי ירכותיה של אשה נעשין כשתי אבנים, כדי שיהא בה כח כשהיא יולדת. ומנין? שכן כתיב: וראיתן על האבנים (שמות א, טז). אמר רבי מאיר: מעשה נס הקדוש ברוך הוא עושה עם התינוק הזה. כיצד? עד שלא ילדה, הייתה מושכת דמים. וכשהיא יולדת, דמים מסתלקות לשדים ונעשה חלב והתינוק יונק מהן. אמר רבי אבא בר כהנא: מעשה נסים הקדוש ברוך הוא עושה עם התינוק. כיצד? האפונדיה. שהיא מלאה ופיה למטה, מה שיש בתוכה מתפזרין. אבל האשה הזאת, אפונדיה שלה למטה, והקדוש ברוך הוא משמר את הולד. דבר אחר: הבהמה מתהלכת והולד רבוץ בתוך מעיה, והאשה הולכת זקופה והולד במעיה והקדוש ברוך הוא משמר אותו. לכך נאמר: אשה כי תזריע: