מדרש תנחומא מקץ ו


ו.    [ עריכה ]
וירא יעקב כי יש שבר במצרים (בראשית מב, א). זש"ה נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם (תהלים לז, כה), אמר רבי שמואל בר נחמן פסוק זה שר העולם אמרו, נער הייתי מימות אדם, וגם זקנתי עד ימות המשיח, ולא ראיתי שעזב הקב"ה את העולם מן הצדיקים אלא שבכל דור ודור מעמיד צדיקים. דאמר רבי תנחום בשם רבי אחא אין העולם חסר שלשים צדיקים כאברהם, שנאמר ואברהם היו יהיה לגוי גדול (בראשית יח, יח). יהיה בגימטריא שלשים, דבר אחר: נער הייתי גם זקנתי, אין הקדוש ברוך הוא עוזב את הצדיקים בשעת הרעב לא להם ולא לבניהם, אלא בזמן שבצורת באה לעולם הקב"ה מתקין להם מהיכן יחיו, וכן את מוצא באליהו שהתקין לו מהיכן יחיה, שנאמר קום לך צרפתה אשר לצידון וגו' (מלכים א יז, ט), וכן את מוצא ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן (מלכים א יז, ג) והיה מהנחל תשתה ואת העורבים צויתי לכלכלך שם (מלכים א יז, ד), וכן ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה וגו' (בראשית יב, י), וכן ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון וגו' וילך יצחק וגו' (בראשית כו, א), וכן יעקב כשבא הרעב התקין הקדוש ברוך הוא לו יוסף שיכלכלנו במצרים, שנאמר ויכלכל יוסף את אביו (בראשית מז, יב). הוי וירא יעקב כי יש שבר (בראשית מב, א), מה כתיב למעלה וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף (בראשית מא, נז). לפי שהוא נתן עצמו שנאמר ויצבר יוסף בר (בראשית מא, מט), ותכלינה שבע שני השבע וגו' (בראשית מא, נג) ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף (בראשית מא, נד), מהו כאשר אמר יוסף, אמר רבי יהודה בר שלום י"ד שנה של רעב היו ראויין לבא, שכן יוסף אומר שבע פרות הרקות והרעות שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות וגו' שבע שנים הנה, הרי י"ד שנה, אלא שגזר יוסף ונעשו שבע שנים, שנאמר יהיו שבע שני הרעב (בראשית מא, כז) לפיכך כתיב כאשר אמר יוסף, מיד שמע יעקב שהיה שבר במצרים ואמר לבניו רדו שמה ושברו וגו', וירדו אחי יוסף עשרה (בראשית מב, ג). ולמה עשרה, שיש בהן כח לדחות הפורענות, שכן כשבא הקב"ה להחריב את סדום והיה אברהם אבינו מבקש עליהן רחמים מן השמים, התחיל מספר מן חמשים עד עשרה, שנאמר אולי ימצאון שם עשרה (בראשית יח, לב) כי עשרה היא עדה, שנאמר עד מתי לעדה וגו' (במדבר יד, כז). וכתיב אלהים נצב בעדת אל (תהלים פב, א), לכך נאמר וירדו אחי יוסף עשרה, שכן בסדום אמר עד עשרה, ויבואו בני ישראל לשבר בתוך הבאים (בראשית מב, ה) שלא יכירם אדם, אמר הקדוש ברוך הוא אתם אמרתם ונראה מה יהיו חלומותיו היכן החלום מתקיים, וירא יוסף את אחיו ויכירם (בראשית מב, ז) והם לא הכירוהו (בראשית מב, ח), שלא רחמו עליו אבל יוסף ויכירם שרחם עליהם: