מדרש תנחומא וישב ג


ג.    [ עריכה ]
ויוסף הורד מצרימה. ילמדנו רבינו מהו להבדיל על נר של עכו"ם במוצאי שבת, כך שנו רבותינו אסור להבדיל על הנר של עכו"ם במ"ש למה שלא שבת ממלאכה ולא עוד אלא אם אתה מבדיל על נרו של עכו"ם, אתה עושה העכו"ם כאלו הוא ספון, וכתוב אומר כל הגוים כאין נגדו (ישעיה מ) מעשה באנטונינוס שבא לקיסרין ושלח אחר רבינו הקדוש והלך עמו ר"ש בנו ור' חייא הגדול ראה ר"ש שם לגיון אחד נאה ומשובח ראשו מגיע לקפאלירס של עמודים, א"ל לר' חייא ראה כמה פטומין עגלין של עשו, נטלו רבי חייא והוליכו לשוק והראהו סל של ענבים ושל תאנים והזבובין עליהם, א"ל רבי חייא זבובין אלו ואותו לגיון שוין, כשעלה ר"ש אצל אביו, א"ל כך אמרתי לר' חייא וכך השיב לי, א"ל כל כך נתן רבי חייא הבבלי ממש שהשוה אותן לזבובין לפי שלגיונים אלו אינן ספונין לכלום, אבל זבובין הקדוש ברוך הוא עושה שליחותו בהן שנאמר (ישעיה ז) והיה ביום ההוא ישרוק ה' לזבוב אשר בקצה יאורי וגו', וכן (שמות כג) ושלחתי את הצרעה ובכנים וצפרדעים, תדע שבשעה שבקש הקב"ה לקיים גזירות ידוע תדע בקטן שבשבטים עושה שליחותו ונמכר יוסף במצרים וירדו יעקב ובניו ופרעו את השטר, לכך כתיב ויוסף הורד מצרימה, ויוסף הורד מצרימה זש"ה מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך (תהלים צב) אמר רשב"י יש לך בריות שהן גדלות בים ואין גדלות ביבשה גדלות ביבשה ואין גדלות בים, אם יעלו אותן שבים ליבשה אין להם חיים, ואם ירדו אותן שביבשה לים אין להם חיים, ויונה ירד לים וחיה שנאמר (יונה א) וישאו את יונה ויטילוהו אל הים, והדג עלה ליבשה וחיה שנאמר ויאמר ה' לדג ויקא את יונה אל היבשה, נמצא מקום מיתתו של זה חייו של זה ומקום מיתתו של זה חייו של זה לכך נאמר מה גדלו מעשיך ה', יש לך בריות שהן גדלות באויר ואין גדלות באור יש לך בריות שהן גדלות באור ואינן גדלות באויר, אם עולות שבאויר לאור אין להם חיים, ואותן שבאור אם עולות לאויר אין להם חיים, וחנניה מישאל ועזריה השלכו לתוך הכבשן ועלו שנאמר (דניאל ג) באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא, בריות הגדלות באור ואין גדלות באויר ואיזו זו סלמנדרא כיצד הזגגין העושין את הזכוכית כשהן מסיקין את הכבשן שבעה ימים ושבעה לילות רצופין מכובד האור יוצא משם בריה הדומה לעכביש (ס"א לעכבר) והבריות קורין אותה סלמנדרא אדם סך ידו מדמה או אחד מאיבריו אין האור שולטת באותו מקום למה על שתחילת בריאתה מן האור, מכאן אחז"ל ת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהן ק"ו מסלמנדרא ומה סלמנדרא על שתחלת בריאתה מן האור הסך מדמה אין האור שולטת בו ת"ח שומרי תורה שהיא דת אש ונתנה מיד אש אוכלה ולומדיה בית יעקב אש עאכ"ו, לכך נאמר מה גדלו מעשיך ה', מהו מאד עמקו מחשבותיך, א"ר יוחנן מחשבה עמוקה נטלת עם אברהם בין הבתרים כשאמרת לו ידע תדע כי גר יהיה זרעך, אמר רבי יהודה בר שלום שיהיו גרים ותושבים בארץ לא להם משתעבדים ת' שנה והיו חייבין לירד מכופתין בקולרין ולא עשה כך אלא חשב היאך להורידן בכבוד והביא עלילה שיאהב יעקב ליוסף וישנאוהו אחיו וימכרוהו לישמעאלים ויורידוהו למצרים וירד יעקב ובניו בשבילו שנאמר ויוסף הורד מצרימה: