מדרש תנחומא וירא ב


ב.    [ עריכה ]
רבי ברכיה בשם רבי לוי פתח (תהלים, יח) ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני. כיון שנגלה עליו היה הקב"ה עומד ואברהם יושב שנאמר והוא יושב, א"ל הקדוש ברוך הוא אל תתמה שאף לבניך אני עושה כן כשיהיו יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ואני נצב עליהם שנאמר (תהלים, פב) אלהים נצב בעדת אל, בנוהג שבעולם כשהתלמיד חולה והרב הולך לבקרו התלמידים מהלכין תחלה ואומרים שליחות הרב לביתו של חולה לומר שהרב מבקש לבקרו. והקב"ה אינו כן כשמל אברהם והיה מצטער מן המילה אמר למלאכים לילך לבקרו, עד שהמלאכים הולכין קדמן הקדוש ברוך הוא שנאמר וירא אליו ה' ואחר כך וישא עיניו וירא, יש עניו גדול מזה, אמרו רבותינו בשם ר' אליעזר בן פדת בשבעה מקומות השוה הקב"ה עצמו עם הבריות הנמוכין שנאמר (דברים, י) כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד, מה כתיב אחריו עושה משפט יתום ואלמנה ואוהב גר וגו', ואומר (תהלים, קלח) כי רם ה' ושפל יראה וגבוה וגו', ואומר (ישעיה, נז) כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח וגו', ואומר כי כה אמר ה' השמים כסאי וגו' וכתיב (ישעיה, סו) ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי, ואומר (תהלים, י) ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו, מה כתיב אחריו תאות ענוים שמעת ה', ואומר(תהלים, סח) שירו לה' זמרו לשמו סולו לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו, מה כתיב אחריו אבי יתומים ודין אלמנות, ואומר (תהלים, קמו) עושה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השומר אמת לעולם עושה משפט לעשוקים וגו' ואומר יתום ואלמנה יעודד, כיון שמל אברהם נגלה עליו הקדוש ברוך הוא בכבודו לבקרו שנאמר וירא אליו ה' רבי יצחק נפחא פתח (שמות כ, כ) מזבח אדמה וגו' ואומר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, אמר הקב"ה ומה מי שהיה זובח עולה או שלמים אני נגלה עליו לברכו אברהם שזבח את עצמו לפני על אחת כמה וכמה לכך נאמר וירא אליו ה', אמר רבי אחא בא וראה שנתן הקדוש ברוך הוא כח באברהם שביום שמל את עצמו מל ישמעאל ואת כל אנשי ביתו והיה הדם מנטף, וכמה היו ילידי ביתו שי"ח, מקנת כספו על אחת כמה וכמה, שנאמר ויקח אברהם את ישמעאל בנו וגו' וכתיב בעצם היום הזה נמול וגו' וכל אנשי ביתו וגו' עד שהעמיד אברהם מן הערלות גבעה ונהר של דם יוצא מביתו ואמר להן הקב"ה למלאכי השרת בואו ונבקר את החולה, אמרו לו רבש"ע מה אנוש ותדעהו בן אדם ותחשבהו אתה הולך למקום הטנופת למקום של דם ושל שקץ וסריות, אמר להם חייכם ערב עלי אותו דם של ערלות ממור ולבונה, וכן שלמה אומר (שיר השירים, ד) עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור, זה אברהם שנקרא מור שנאמר (תהלים, מה) מור ואהלות קציעות כל בגדותיך: