מדרש תנחומא ויצא יא


יא.    [ עריכה ]
שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך וגו', מה כתיב למעלה מן הענין שא נא עיניך וראה כל העתודים מה כתיב שם וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה וגו' ויאמר להן רואה אני את פני אביכן וגו' ללמדך שלא היה מתעצל אלא מתיגע בכל כחו, ואביכן התל בי והחליף את משכורתי עשרת מונים מהו עשרת מונים עשרה פעמים אינו אומר אלא עשרת מונים א"ר אבא עשרת מונים ק' פעמים פעם מן עשר עשר, רבי חייא אמר ק' פעמים מן ק' ק' כך היה מתהפך עליו אם כה יאמר עקודים יהיה שכרך וילדו וגו' ואם כה יאמר נקודים כיון שהיה רואה כך היה מתהפך עליו מן העקודים לנקודים ומן הנקודים לעקודים, אמר לבן וכי אלהא או לא כלומר היה אומר לבן וכי אלוה עושה או לא, מה היה לבן עושה משהיו הצאן מעוברות היה אומר כך וכשם שהיה אומר כך היו יולדות שהיה הקב"ה מחליף את העקודים לנקודים ואת הנקודים לעקודים שנאמר והחליף את משכורתי עשרת מונים ובדעת הזו היה מתהפך עליו שלא יהיה בידו כלום, והיה הקדוש ברוך הוא רואה באיזו דעת האחרונה עומדין והיה אומר למלאך צור אותם כדעת האחרונה שכך אמר הכתוב ולא נתנו אלהים להרע עמדי, כשאמר להן כך מה אמרו לו ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד וגו' הלא נכריות נחשבנו וגו', ויגנב יעקב את לב לבן שלא ירגיש בו לבן, ויקם יעקב וישא את בניו וגו' וינהג את כל מקנהו וגו' ויגד ללבן ביום השלישי ויקח את אחיו עמו מיד נגלה הקב"ה על לבן וצרם באזנו: