מדרש תנחומא ויצא ד
<< · מדרש תנחומא · ויצא · ד · >>
ד. [ עריכה ]
וירא ה' כי שנואה לאה. ילמדנו רבינו מהו שיברך אדם על ריח בשמים של עבודת כו"ם כך שנו רבותינו אין מברכין על הנר ולא על הבשמים ולא על הריח של עבודת כו"ם אבל אם עבר בשוק על חנויות של בשמים חייב לברך, אבל על ריח של עבודת כו"ם אסור, אמר הקב"ה לישראל אל תטעו אחר עבודת כו"ם שאין בה ממש שנאמר (תהלים, קטז) עינים להם ולא יראו וגו' כמוהם יהיו עושיהם אבל הקדוש ברוך הוא אדם מלחש בתוך לבו בתפלה מיד הוא שומע מנין מחנה שנאמר והנה היא מדברת וגו' (שמואל א, א) תדע לך שהרי רחל ולאה לאה לא היתה ראויה להנשא אלא לעשו ורחל ליעקב והיתה לאה יושבת בפרשת דרכים ושואלת על עשו מה מעשיו והיו אומרים לה איש רע שופך דמים מקפח עוברים ושבים אדמוני כלו כאדרת שער רשע כל תועבות ה' עשה, כיון שהיתה שומעת כך היתה בוכה ואומרת אני ורחל אחותי מבטן אחד יצאנו רחל תנשא ליעקב הצדיק ואני לעשו הרשע והיתה בוכה ומתענה עד שנעשו עיניה רכות לפיכך כתיב ועיני לאה רכות, וירא ה' כי שנואה לאה שנואין מעשה עשו בפניה, אבל רחל שהיתה שומעת שהיא תנשא ליעקב היה לבה שמח ומתגאה, כיון שנשאו שתיהן ליעקב אמר הקב"ה אותה שהיתה בוכה ומתענה ושנאה מעשי עשו ומתפללת לפני בדין שלא תתרחק מן אותו צדיק הריני נותן לה בנים תחלה, לכך נאמר וירא ה' כי שנואה לאה: