מדרש תנחומא בשלח כו


כו.    [ עריכה ]
ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק. מכאן שהיה עושה משה יהושע תלמידו כמותו. ללמדך דרך ארץ, שלא אמר לתלמידו בחר לי, אלא בחר לנו. אף על פי שתלמידו היה, עשאו כמותו. מכאן אמרו: שיהא כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. ומנין שיהא כבוד חבירך חביב עליך ככבוד רבך? שכן את מוצא באהרן (במדבר יב יא): ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת. והלא אחיו הגדול היה, אלא מכאן את למד שעשאו כרבו. ומנין שיהא כבוד רבו חביב עליו כמורא שמים? שנאמר (במדבר יא כח): ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו, ויאמר אדני משה כלאם. אמר לו: אדני משה, כשם שהקדוש ברוך הוא כלאם, כך אתה יכול לכלאם. וכן את מוצא בגחזי, כשאמר לו אלישע (מלכים ב ד כט): חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו, התחיל מסתמך והולך על מקלו. פגעו בו בני אדם, אמרו לו: להיכן את הולך אמר להן: להחיות את המת. אמרו לו: והלא הקדוש ברוך הוא ממית ומחיה. אמר להן: אף רבי ממית ומחיה. בחר לנו אנשים גיבורים יראי חטא. וצא מתוך הענן. והלחם בעמלק מחר איסי בן יהודה אומר: חמישה פסוקים יש בתורה ויש בהן חמישה תיבות שאין להם הכרע, וסימן, שאת, ארור, מחר, משוקדים, וקם. שאת, הלא אם תטיב שאת (בראשית ד ז), או שאת אם לא תטיב. כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור ארור (בראשית מט ה-ו), או ארור אפם. וצא הלחם בעמלק מחר, או מחר אנכי נצב. ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים (שמות כה לד), או משוקדים כפתוריה. הנך שוכב עם אבותיך וקם (דברים לא טז), או וקם העם הזה. על ראש הגבעה ראש אלו מעשה אבות. הגבעה, אלו אמהות. ומטה האלהים בידי אמר משה: ריבון העולמים, במטה הזה הוצאת ישראל ממצרים. ובמטה הזה קרעת להם את הים. ובמטה הזה עשית להם נסים וגבורות. ובמטה הזה תעשה להם נסים בשעה הזו.