מדרש תנחומא בשלח כג


כג.    [ עריכה ]
אמרו רבותינו זכרונם לברכה: בא וראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם. מידת בשר ודם, במה שמכה אינו מרפא, אלא מכה באיזמל ומרפא ברטיה. הקדוש ברוך הוא, במה שמכה, בו מרפא. כשהכה את איוב, בסערה הכהו, שנאמר (איוב ט יז): אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם. וכשרפאהו, בסערה רפאהו, שנאמר (איוב לח א): ויען ה' את איוב מן הסערה. כשהגלה את ישראל, לא הגלה אותם אלא בעבים, שנאמר (איכה ב א): איכה יעיב באפו. וכשהוא מכנסן, מכנסן בעבים, שנאמר (ישעיהו ס ח): מי אלה כעב תעופינה. כשפזרן, לא פזרן אלא כיונים, שנאמר (יחזקאל ז טז): ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כולם הומות. וכשהוא מכנסן (ישעיהו ס ח): כיונים אל ארבותיהם. כשמברכן, אין מברכן אלא בהשקפה, שנאמר (דברים כו טו): השקיפה ממעון קדשך וברך. וכשנפרע משונאיהם, בהשקפה, שנאמר: ויהי באשמורת הבקר וישקף וגו', שהיה עמוד הענן יורד ועושה אותם כטיט, ועמוד האש מרתיחן וטלפות סוסיהן משתבשות, הזכר מלמעלן והנקבה מלמטן. וכן הוא אומר (שופטים ה כב): הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו. ויהם, הממם וערבם, נטל סגיונות שלהן ולא היו יודעין מה הן עושין. ויסר את אופן מרכבותיו. רבי יהודה אומר: מחמת אש שלמעלה נשרפו גלגליו של מטה, והיו מוטות ומרכבות רצות ונכנסות בעל כורחן, שהיו של כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות, כדי שיטלו ישראל את הבזה. רבי נחמיה אומר: מקול רעם מעלן, של נתזו צינורות מלמטן, שנאמר (תהלים עז יט): קול רעמך בגלגל. לשעבר, היו הפרדות מושכות את המרכבות. ועכשו, המרכבות מושכות את הפרדות. וינהגהו בכבדות מידה כנגד מידה. לפי שאמרו המצריים: תכבד העבודה (שמות ה ט). אז ישיר, מספרא