מדרש תנחומא בראשית ו
<< · מדרש תנחומא · בראשית · ו · >>
אמר רבי ברכיה ורבי חלבו, בשם רבי שמואל בר נחמן: כל 'תולדות' שבתורה חסרי וא"ו – חוץ מזה, ואחרן "אלה תולדות פרץ" – ששניהם מלאין.
אמר רבי יודא הלוי בר שלום: וא"ו זו כנגד ששה דברים שחיסר הקב"ה מאדם הראשון לאחר שחטא, ואלו הן:
- זיו פניו
- וקומתו,
- וחייו,
- ופירות הארץ,
- ונטרד מגן עדן,
- וחמה ולבנה
- זיו פניו מנין? דכתיב: "משנה פניו ותשלחהו" (איוב יד, כ).
- קומתו מנין? דכתיב: אחור וקדם צרתני וגו' (תהלים, קלט).
- חייו מנין? דאלו זכה – היה חי וקים לעולם,
- פירות הארץ - דכתיב: ארורה האדמה בעבורך (בראשית, ג)
- ונטרד מגן עדן - שנא': ויגרש את האדם (שם).
- וחמה ולבנה מנין? דכתיב: חשך השמש בצאתו וגו' (ישעיה, יג).
ולעתיד, הקדוש ברוך הוא מחזירם.
- זיו פניו מנין? דכתיב: כל רואיהם יכירום וגו' (שם סא),
- קומתו מנין? דכתיב: ואולך אתכם קוממיות (ויקרא, כו) - שיהא כל אחד ואחד מישראל גבה קומה מאה אמות. רבי שמעון בן יוסי אומר: ר' אמה! כל קומה = מאה; קוממיות = מאתים.
- וחייו מניין? דכתיב: כי כימי העץ ימי עמי (ישעיה, סה),
- ופירות הארץ מנין? דכתיב: ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר (יחזקאל, מז). מהו? - שכל חדש וחדש יבכר בכורים חדשים; לא כבכורי חודש זה בכורי חודש אחר אלא מחדש,
- גן עדן מנין? שנא': (הושע, יד) ישובו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן,
- חמה ולבנה מנין? דכתיב: (ישעיה, ל) והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים,
- וכתיב: ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים, ה) ומתרגמינן: ורחמוהי צדיקיא יהון עתידין לאנהרה כזיהור יקריה על חד תלת מאה וארבעין ותלתא כמיפק שמשא בגבוריה.
ואימתי? - "ביום חבש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא" (ישעיה, ל) - מחץ מכתו של עולם - ירפא!