מדרש תהלים צא
יושב בסתר עליון. זה שאמר הכתוב (א) (מלכים א ח) כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך. (ב) ר' הונא בשם ר' אידי פתח (תהלים צב) ותרם כראם קרני. בשעה שהיה רועה דוד מצא את הראם ישן במזמור כ"ב. המזמור הזה סבירן לומר ששלמה אמרו (ג) ולא אמרו אלא משה על בית קדש הקדשים שעתיד שלמה לעשות עשרים אמה על עשרים אמה ובית קדש הקדשים שעשה משה עשר על עשר ואימתי אמרו בשעה שראה כל המלאכה שנאמר (שמות לט) וירא משה את כל המלאכה וגו' ויברך אותם ומה ברכה בירכן אמר להן תשרה שכינה על מעשה ידיכם והן אומרים (תהלים צ) ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו ואף על פי שאין כתוב בתורה מפורש הוא בכתובים. (ד) יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם. פתח משה ואמר יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן. אמר רבי יהודה ברבי סימון (ה) שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה והרתיע לאחוריו כיון שאמר לו (שמות ל) ונתנו איש כופר נפשו. (ו) אמר משה (משלי יג) כופר נפש איש עשרו. מי יוכל תת כופר נפשו. אמר רבי מאיר הראה לו הקב"ה למשה כמין מטבע של אש (ז) אמר לו (שמות ל) זה יתנו. וכן כשאמר לו הקדוש ב"ה (במדבר כח) צו את בני ישראל את קרבני לחמי. אמר לו משה (ישעיה מ) ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה. ומי יוכל לספק אילים וקרבנות. אמר לו הקב"ה חייך לא כשאתה סבור אני מבקש מהם. אלא (במדבר כח) את הכבש אחד תעשה בבקר. וכן בשעה שאמר לו (שמות כח) ועשו לי מקדש. אמר מי יכול לעשות מקדש שישרה שכינתו בתוכו. (מלכים א ח) הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך. אמר לו הקדוש ברוך הוא כשאני מבקש כל במועט אני מחזיק ואיני מבקש ממך (ח) אלא עשר אמות בצפון ועשר אמות במערב. הוי יושב בסתר עליון. רבי יהודה ברבי סימון אמר יושב בסתר עליון (ט) שרואה ואינו נראה. ובצל שעשה בצלאל יתלונן שדי. שיר של פגעים היה (י) אומר משה בשעה שהיה עולה לרקיע ואומר יושב בסתר עליון:
אומר לה' מחסי ומצודתי. (יא) [ב] מחסי אגנתי (יב) מצודתי קסטרא דידי. (יג) אלהי אבטח בו. ולא אמרת לי (שמות כח) ועשו לי מקדש ושכנתי אם עשית כן אלהי אבטח בו. שבשמו אני צד את הרשעים ומורידן לגיהנם. משיבה רוח הקדש ואומרת לו כי הוא יצילך מפח. (יד) מצודתא דציידא. מדבר הוות שמביא הווה לעולם. באברתו יסך לך. (טו) אמר רבי שמעון בן לקיש כן אני עוסק באמתה של תורה. צנה וסוחרה אמתו. (טז) אמר רבי שמעון בן יוחאי כלי זיין היא אמתה של תורה. (יז) וזיין שנתן הקב"ה לישראל היה שם מפורש כתוב עליו. לא תירא מפחד לילה. (יח) אמר רבי ברכיה יש מי שהוא פורח כעוף הזה [ג] וקושט כחץ. (יט) ומי יצילך ממנו הקן. כי הוא יצילך מפח יקוש כענין שנאמר (עמוס ג) היעלה פח מן האדמה התפול צפור אל פח. וכתיב (דברים כב) כי יקרא קן צפור לפניך שלח תשלח:
מדבר באפל יהלוך. רבנן אמרי שד הוא (כא) רבי יהודה ברבי יוסי אמר דהוה קן לה לשון שודד. רבי הונא בשם רבי יוסי אמר קטב מרירי עשוי כמין קליפין שערות ובעין אחד הוא רואה ועינו לתוך לבו ואינו שולט לא בצל ולא בחמה אלא בין חמה לצל (כב) [ד] ומתגלגל כדוד ושולט מארבע שעות ועד תשע ושולט (כג) משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב וכל מי שרואה אותו נופל על פניו. חזקי' ראה אותו ונפל על פניו. אמר רבי פנחס בר חמא מעשה היה באחד שראה אותו ונפל על פניו ונכפה. רבי שילא בר רבי יצחק מפקיד לספרייא (כד) דיהון מפנין לטלייא מארבע שעין ועד תשע. רבי יוחנן הוה מפקיד לספרייא דלא ליהוון מחין לטליא מן שבעה עשר מתמוז ועד תשעה באב. הוי מקטב ישוד צהרים:
יפול מצדך אלף. רבי יצחק אמר (כה) היד שהיא שולטת על מצוה אחת וזאת תפילין של זרוע מסרו לה אלף מלאכים. אבל הימין שהיא שולטת על מצות הרבה רבבה מימינך ריבוא של מלאכים נמסרו לה. אמר רבי חנינא בר אבהו אינו אומר נמסרו אלא יפול שאם באים אלף מזיקין לפני היד שמאל הן נופלים לפניה ואם ריבוא לפני הימין הן נופלין לפניה שהיא שולטת במצוה הרבה. בנוהג שבעולם (כו) אם נמסר לאדם אלף איש עליו לזון אותם שהן מסורים לטובתו ולשמרו אבל הקדוש ברוך הוא מסר לאדם הזה אלף מלאכים משמאלו ורבוא לימינו לשמרו ואינו מפרנסן ואף על פי כן אליך לא יגש. רק בעיניך תביט. כי אתה ה' מחסי. אמר רבי חנינא (כז) נפשי מן דכלתא ועיינא מן קדחתא. נתת תורה בתחתונים ועליון שמת מעונך. לא תאונה אליך רעה. אמר רבי יוחנן עד שלא היה המשכן היו המזיקין מתגרין לבריות (כח) משהוקם המשכן ונגע לא יקרב באהלך זה המשכן. דבר אחר אמר (כט) ריש לקיש מי נלמוד מספר תלים נלמוד ממקומו (במדבר ו) יברכך ה' וישמרך. ישמרך מכל דבר רע אימתי ביום שהוקם המשכן. (ריש לקיש אמר זה ספר תלים. יברכך ה' מן המזיקים אימתי (שם ז) ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן)[:]
כי מלאכיו יצוה לך. (ל) רבי יהודה אומר מי גדול הפוטר או הנפטר הוי אומר הפוטר גדול מן הנפטר. אם כן גדול היה יעקב אבינו (מתפרש) מן המלאך. מה המלאך אומר לו (בראשית לב) שלחני כי עלה השחר הרי יעקב פוטר למלאך. רבי יוסי אומר מי גדול הנושא או הנישא הוי אומר הנישא גדול (לא) הדא הוא דכתיב על כפים ישאונך. (לב) רבי יהודה אומר בשעה שהיה יעקב מהרהר ואומר שנים עשר שבטים אני מעמיד מה עשה נטל שנים עשר אבנים ונתן תחת מראשותיו ואמר אם נעשו כולן אחת יודע אני שאני מעמיד שנים עשר שבטים (לג) ולבו היה מתכוין לבוראו שנאמר (שם כח) ויקח מאבני המקום וישם. שנעשו אבן אחת. רבי נחמיה אמר שלשה אבנים היו ואמר אם מיחד השם שמו עלי כשם שיחד שמו על אבותי יעשו כולן אחת. עמד ומצאן כולן אחת שנאמר (שם) ויקח את האבן מלמד שנעשו כולן אחת. (לד) ורבנן אמרי אבנים שנים והשכים יעקב ומצאן אחת (לה) והיה בפחד גדול ואמר ביתו של הקדוש ברוך הוא במקום הזה ולא ידעתי שכינתו שנאמר (שם) ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים. מכאן אמרו כי כל מי שהוא מתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד ששער השמים הוא שם ופתח פתוח לשמוע תפלה שנאמר וזה שער השמים. חזר יעקב ללקט את האבנים ומצאן אחת לקח יעקב את האבן ושם אותה מצבה בתוך המקום (לו) וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה שנאמר ויצק שמן על ראשה. מה עשה הקדוש ברוך הוא נטל רגל ימינו (לז) וטבע אותה עד עומק תהומות ועשה אותה סניף לארץ כאדם שהוא נותן סניף לכיפה. לפיכך נקראת אבן שתיה ששם טבור הארץ (לח) ומשם נפתחה כל הארץ (לט) ועליה היכל ה' שנאמר (שם) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים. נפל יעקב ארצה לפני אבן שתיה והיה מתפלל לפני השם ואומר רבונו של עולם אם תשיבני במקום הזה בשלום (מ) אז אזבחה לפניך זבחי תודה ועולה שנאמר (שם) וידר יעקב נדר לאמר. ונדר ושלם ומשם נשא רגליו (מא) ושם הניח את הבאר שהיתה הבאר מהלכת לפניו ובהריפת עין בא לחרן שנאמר (שם) ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ועליו הכתוב אומר (משלי ד) בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל. אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן המלאכים טענו אותו (מב) שנאמר על כפים ישאונך. (מג) ולא צרו צעדיו של יעקב ולא נכשל כחו וכגבור גלל את האבן מעל פי הבאר. והיתה הבאר עולה ושופעת מים חוצה לה וראו הרועים ותמהו שכולם לא היו יכולין לגלול את האבן (מד) והוא לבדו גלל אותה שנאמר (בראשית כט) ויגש יעקב (לבדו) ויגל את האבן:
על שחל ופתן תדרוך. כל י"ב חדש שהיה נח בתיבה היה מהלכו על נחשים ולא היו מזיקין אותו שנאמר על שחל ופתן תדרוך. כי בי חשק (מה) אמר רבי יהושע בן לוי בשם רבי פנחס בן יאיר מפני מה מתפללין ישראל בעולם הזה ואינן נענין על ידי שאינן יודעין בשם המפורש אבל לעתיד לבוא הקב"ה מודיען (מו) כמו שנאמר (ישעיה נב) לכן ידע עמי שמי באותה שעה הם מתפללין ונענין שנאמר יקראני ואענהו. א"ר יצחק בשם ר' אחא אם מבקשים הם אותי בשעה שמגיע להם הצרה מיד אני עונה אותם שנא' יקראני ואענהו. (מז) אמר אסף לישראל כל מי שהוא מציל אותך תכבדהו בתפלה והוא מציל אותך ומוציאך מן הצרה והוא נותן לך (יציאה ויוציאך מן הצרה) הוי אחלצהו ואכבדהו. אורך ימים אשביעהו (מח) זה אחד מן המקראות הקשין שישועתן של ישראל הוא ישועתו של הקב"ה: