מדרש תהלים צ

תפלה למשה איש האלקים. (א) זש"ה (משלי כא) זבח רשעים תועבת. זה בלעם ובלק אימתי בשעה שאמר לו בלעם לבלק (במדבר כג) בנה לי בזה שבעה מזבחות. אמר לו הקב"ה רשע ממך אני מקבל קרבנות [א] (ב) (קהלת ז) טוב מלא כף נחת. ר"ל הקומץ של סולת שבני מקריבין לפני עם התמיד טוב עלי מכל הקרבנות שאתה מקריב לי למה כי תועבה הם לפני ובמה אני חפץ בתפלת הצדיקים שנאמר (משלי טו) ותפלת ישרים רצונו אלו ישראל הוי תפלה למשה. (ד) רבנן ורבי יהודה ברבי סימון (ה) אמרו ארבעה סדרו תפלה וקינטרו דברים לפני המקום. ירמיה אמר (ירמיה לב) ואתפלל לפני ה' (ואומר) אחרי תתי את ספר המקנה (ועל ידי) שקינטר דברים מה כתיב למעלן (שם) הנה הסוללות באו העיר [ב] וחבקוק סדר תפלה שנ' (חבקוק ג) תפלה לחבקוק הנביא מה כתיב למעלה (ז) כי אתה עמל וכעס תביט. וכן משה סדר תפלה (דברים ט) ואתפלל אל ה' ואומר ה' אלהים מה כתיב למעלה (שמות לב) למה ה' יחרה אפך בעמך. רבי יהודה ברבי סימון אמר בתוך תפלתן שם קנטורן. (ח) ירמיה אמר (ירמיה לב) ואתפלל אל ה' ומהו אומר (שם לב) צדיק אתה ה' כי אריב אליך שאני היום ומחר אינני ואני אריב עמך וכל כך למה שאתה צדיק כי אריב אליך. חבקוק אמר (חבקוק ג) תפל' לחבקוק הנביא (ט) ומהו אומר שמעתי שמעך יראתי דוד סידר תפלה שנ' תפלה לדוד (י) מהו אמר (תהלים יז) ממתים מחלד ומשה אמר ואתפלל אל ה' ומהו אומר (שם) אל תשחת עמך ונחלתך (יא) פתח בהשחתה אמר לו הקב"ה איני משחית (שמות לב) וסלחתי כדברך אמר דוד (תהלים נה) למנצח אל תשחת הוי תפלה למשה איש האלהים. אמר רבי חלבו (יב) שלש עשרה ספרי תורות כתב משה באותו היום שיצא מן העולם אחד לכל שבט ושבט ואחד שהיה מונח בארון שאם יבקשו ישראל לזייף מתוכה לא היו יכולין. ואחד עשר שבטים בירך ולשבט שמעון לא בירך שהיה בלבו עליו על מה שעשה בשטים. א"ר יהושע דסיכנין בשם רבי לוי (יג) אף על פי כן טפלו עם יהודה שנ' (יהושע יט) מחבל בני יהודה (יד) נחלת בני שמעון. למה שמעון דומה לשור אחד שהיו עסקיו רעים (*יד) מה עשו קשרו לו ארי על אבוסו והוא רואה אותו ותש כחו כך נמשל יהודה כארי שנא' (בראשית מט) גור אריה יהודה לכך טפלו עמו. (טו) אמר רבי יודן לא העמיד שופט. (טז) כיוצא בו אתה אומר (שופטים ג) ואחריו שמגר בן ענת שלא העמיד מלך (יז) כיוצא בדבר אתה אומר (מלכים א טז) וזמרי מלך שבעת ימים בתרצה. (יח) ואחד עשר מזמורים אמר משה כנגד אחד עשרה שבטים:

תפלה למשה איש האלהים בטרם הרים יולדו ותחולל (יט) תשב אנוש עד דכא (כ) כנגד ראובן (דברים ג) יחי ראובן (תהלים צא) יושב בסתר עליון כנגד שבטו של לוי שהיה יושב בצל העזרות (כא) (שם צב) מזמור שיר ליום השבת כנגד שבטו של יהודה שנ' (בראשית כב) הפעם אודה את ה'. (שם צג) ה' מלך גאות לבש. כנגד שבטו של בנימין (כב) שהוא יושב בצלו של הקב"ה. (כג) (שם צד) אל נקמות ה' כנגד (כד) שבטו של גד שאליהו זכור לטוב עומד ממנו (כה) שהוא משתיתו של עולם. לכו נרננה לה' כנגד שבטו של יששכר שהוא עוסק ברננה של תורה. א"ר יהושע בן לוי (כו) עד כאן שמעתי מכאן ואילך אתה מחשב לעצמך. אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא כל הנביאים היו מתנבאין ולא היו יודעין מה היו מתנבאין [ג] אלא משה וישעיה בלבד. משה אמר (דברים לב) יערוף כמטר לקחי. וישעיה אמר (כז) (ישעיה ח) הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'. אמר רבי יהושע הכהן אף אליהוא היה מתנבא ולא היה יודע שנאמר (כח) (איוב לג) ודעת שפתי ברור מללו. אמר ר' אלעזר בשם רבי יוסי אף שמואל רבן של נביאים היה מתנבא ולא היה יודע שנאמר (שמואל א יב) וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח (כט) ואת שמואל שלא היה יודע מה היה מתנבא. א"ר לוי בשם רבי חנינא אחד עשר מזמור שאמר משה (ל) בטכסיס של נבואה אמרן. ולמה לא נכתבו בתורה. אלו דברי תורה ואלו דברי נבואה ואין מפסיקין בין דברי תורה לדברי נבואה:

תפלה למשה איש האלהים. (לא) אם איש למה אלהים ואם אלהים למה איש אלא בשעה שהיה עומד לפני פרעה נקרא אלהים שנאמר (שמות ז ) ראה נתתיך אלהים לפרעה בשעה שברח מפניו נקרא איש. דבר אחר בשעה שהושלך ליאור נקרא איש וכשהפך אותו לדם נקרא אלהים. דבר אחר כשעלה למעלה נקרא איש (לב) מה בוצין טב קומויי מה סומבק טב קומוי. משה בשר ודם עולה לפני הקב"ה שכולו אש ומשרתיו אש כשעלה אצלו נקרא איש וכשירד נקרא אלהים. דבר אחר כשעלה וראה שאין אוכלין ושותין וגם הוא לא אכל ושתה נקרא אלהים. וכשירד ואכל ושתה נקרא איש. (לג) א"ר אבין ממחציתו ולמטה נקרא איש. (לד) א"ר אלעזר מן מטרופולין היה משה שנאמר (במדבר יב) לא כן עבדי משה. ד"א [ד] איש האלהים (לה) גברא דיינא שנאמר (דברים יג) צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל (לו) שהיה אומר יקוב הדין את ההר. דבר אחר שהטיח דברים כלפי מדת הדין שנאמר (במדבר טז) (לז) אם בריאה יברא ה' אמר משה [ה] אם בריאה מוטב ואם לאו יברא בשביל קרח ועדתו ואין איש שהטיח כנגד מדת הדין כמשה שהקב"ה אמר (שם יד) אכנו בדבר ואורישנו. ומשה אמר (שם) סלח נא ומה השיבו (שם) ויאמר ה' סלחתי כדברך:

דבר אחר א"ר יהודא בר' סימון בשם ריש לקיש למה נקרא שמו איש האלהים (לח) מה האיש אם מבקש להפר נדרי אשתו מפר ואם מבקש מקיים שנא' (במדבר ל) אישה יפירנו וגו' (לט) כך כביכול משה אומר להקב"ה (שם י') קומה ה' שובה ה'. דבר אחר תפלה למשה זה שאמר הכתוב (דברים ט) ואתנפל לפני ה' כבראשונה. רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמני אמרו לא הניח משה זוית ברקיע שלא נתנפל עליו (מ) שנא' ואתנפל לפני ה'. את מוצא שהרבה נביאי' והרבה צדיקים נתפללו לפני הקב"ה (מא) ולא בא הכתוב לייחס אלא למשה בלבד ולמה כן לפי שהיו מעשיו משונים מכל הבריות כיצד אדם עומד ומתפלל שעה אחת או שתי שעות וכשהוא מתפלל הרבה מתפלל יום אחד אבל משה רבינו (שם) ארבעים יום וארבעים לילה. אמר הקב"ה למלאכי השרת ראיתם גבורתו שנאמר (תהלים קג) ברכו ה' מלאכיו [ו] גבורי כח זה משה (מב) שהיה מגיד להן לישראל דבריו של הקב"ה שנאמר (שמות כ) דבר אתה עמנו ונשמעה מה שלא היו יכולין לשמוע ששים רבוא ומגיד להן. (מג) הוי תפלה למשה. משל למה הדבר דומה לשלשה בני אדם שבאו ליטול דרור מאת המלך. בא הראשון וכיבדו ואמר לו מה אתה מבקש ואמר לו בשביל המרד שמרדתי אני מבקש שתתן לי דרור נתן לו. בא השני ונתן לו. בא השלישי ואמר לו מה אתה מבקש. א"ל אדני המלך איני מבקש על עצמי דבר אלא מדינה פלונית (מד) שהיא חרבה והיא שלך גזור שאבנה אותה. אמר לו המלך וזו עטרה היא לך. כך בא דוד להתפלל. אמר לו הקב"ה מה אתה מבקש אמר לפניו שתשמע תפלתי שנאמר (תהלים יז) שמעה ה' צדק. בא חבקוק ואמר לו מה אתה מבקש אמר לפניו מה שאמרתי לפניך בשגגה שראה חנניה וחבריו נשלכין לכבשן האש ונמלטין וראה רבי חנניא בן תרדיון וחבריו נשרפין כיון שראה כן קרא תגר ואמר רבון כל העולם אלו צדיקים ואלו צדיקים אלו טהורים ואלו קדושים (מה) מפני מה אלו ניצולין ואלו נשרפין (חבקוק א) על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט. כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעוקל (ועל כן תפוג תורה). (מו) אלא נבוכדנצר ערל וטמא ודניאל קדוש וטהור והוא מלביש לדניאל ארגונא. אחשורוש ערל וטמא ומרדכי קדוש וטהור והוא ממליך את מרדכי. פרעה ערל וטמא ויוסף קדוש וטהור והוא ממליך את יוסף. (שם) כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעוקל. אותה שעה נגלה עליו הקב"ה ואמר (מז) אחרי אתה קורא תגר. לא כך כתיב (דברים לב) אל אמונה ואין עול אותה שעה התחיל אומר בשגגה אמרתי (חבקוק ג) תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות. בא משה ואמר לו מה אתה מבקש אמר לו (במדבר יד) סלח נא לעון העם הזה. אמר לו וזו עטרה גדולה היא לך שאני מעביר רצוני מפניך שנאמר תפלה למשה איש האלהים (מח) לא היה צריך לומר אלא למשה מהו איש האלהים (מט) משל למה הדבר דומה למלך שכעס על בנו ובקש להרגו. אמר לו אוהבו בבקשה ממך מחול לו ואל יהרג וכן עשה. למחר התחיל המלך ואומר אילו הרגתי את בני לעצמי הייתי מכשיל אלא זכור אוהבי לטוב שבקש עליו רחמים ומה אני עושה אותו אב למלכים כך אמר הקב"ה (דברים ט) הרף ממני ואשמידם (נ) (אמר לו משה (במדבר יא) אם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג. מהו הרוג. הרוג נא את ההרוג אם אדבר כנגדן הורגין אותי ואם לא אעשה שליחותך נתחייבתי הריגה לפניך. מכאן ומכאן הרוג אני. הרוג נא את ההרוג הוי הרגני נא הרוג). מה כתיב (שם יד) ויאמר ה' סלחתי כדברך. אחר כך אמר הקב"ה אלו הרגתי את ישראל הייתי מכשיל לעצמי מחזיק אני טובה למשה שביקש עליהם רחמים שנאמר (שמות לב) ויחל משה מה אני עושה אותו אב לנביאים הוי תפלה למשה איש האלהים (נא) כיון שיצאו ישראל ממצרים עמד לו ומתפלל ואומר (נב) איני מכיר את הדרך. אמר לו הקדוש ברוך הוא (שם כג) הנה אנכי שולח מלאך לפניך. אמר לו משה אפילו אתה שולח כמה מלאכים איני מניח אותך אם אין פניך הולכים (נג) אמר לו חייך אני עושה גזירתך (שם לג) פני ילכו והניחותי לך:

ה' מעון אתה היית לנו. (נד) אמר רבי אין אנו יודעים אם הקדוש ברוך הוא מעונו של עולם ואם העולם מעונו בא משה ופירש (דברים לג) מעונה אלהי קדם. אמר רבי יוסי בר חלפתא ואין אנו יודעים אם הקדוש ברוך הוא תפל לעולמו אם עולמו תפל לו בא משה ופירש (שמות לג) הנה מקום אתי הוי עולמו תפל לו ואין הוא תפל לעולמו. אמר רב הונא בשם רבי אמי (נו) ולמה מכנין שמו של הקדוש ברוך הוא מקום שהוא מקומו של עולם שנאמר הנה מקום אתי. דבר אחר למה נקרא שמו מקום. שבכל מקום שצדיקים עומדים שם הוא נמצא עמהם שנאמר (שם כ) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך. (נז) וכן הוא אומר (בראשית כח) ויפגע במקום וילן שם. בטרם הרים יולדו. וכתוב אחר אומר (משלי ח) בטרם הרים הטבעו (נח) שהיו טסין כצינורות של מים והיכן שהיה רואה הקדוש ברוך הוא מקום עמוק (נט) היה נותן בתוכו הר גדול וממלא אותו והיכן שהיה רואה (ס) מקום מטוכס היה נותן הר קל שנאמר (סא) בטרם הרים יולדו:

תשב אנוש עד דכא. אמר רבי אבהו (סב) גדול' תשובה שקדמה לבריאת עולם שנאמר בטרם הרים יולדו. תשב אנוש עד דכא. א"ר הונא בשם ר"ל אלפים שנה קדמה תורה לברייתו של עולם (סג) שנא' (שם) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנה שנאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. (סד) זרמתם שינה יהיו זרו תמו שנתם. (סד) רבי שמעון בן לקיש אמר זרו מתורתך רמה נגעה בהם (סו) ורבנן אמרי זריתם לשעה היתה. [ז] בבקר יציץ וחלף. רבנן ורבי אבא בר כהנא רבנן אמרי בבקר יציץ וחלף אלו ישראל למה שלערב ימולל ויבש אלו עכו"ם (סז) רבי אבא בר כהנא אמר כלו של ישראל שלערב וימולל ויבש לעולם הבא. [ח] שתה עונותינו לנגדך. (סח) בכל שעה שתה עונותינו ואם מבקש אתה להחיותנו עלומינו למאור פניך. אותה שעה אנו הולכים למאור פניך:

כי כל ימינו פנו בעברתך. [ט] (סט) רבי יהודה אמר זו מרירה. ורבנן אמרי (ע) זה נער שהוא הוגה. כלינו שנינו וגומר. ימי שנותינו בהם ורהבם עמל ואון. אמר רבי חנינא בר יצחק אפילו מלכותו עמל ואון שנאמר (תהלים פז) אזכיר רהב ובבל. (עב) כי גז חיש [י] גזין חשין וטסין (עג) ר' יודן אמר אף על פי כן היו בו מעשים טובים. מי יודע עוז אפך (עד) אמר רבי אבא בר כהנא שמא מתמלאת עברה על ידך. מי יודע עוז אפך. אמר רבי חנינא בר יצחק (עה) כל מי שקדמו יום דין בעולם הזה (וכיראתך) למנות ימי כן הודע. אם אנו יודעין שנותינו אימתי אנו מתים היינו עושים תשובה. (עו) אמר רבי יהושע בן לוי שוב יום אחד לפני מיתתך. אמרו לו תלמידיו (עז) וכי אדם יודע אימתי הוא ימות. אמר להם כל שכן שהוא עושה תשובה ויאמר שמא למחר אני מת ונמצא כל ימיו הם בתשובה הוי למנות ימינו כן הודע:

שובה ה' עד מתי. שמחנו כימות עניתנו כימים שעניתנו בבבל במדי באדום. (עח) דבר אחר כימות המשיח (עט) וכמה ימות המשיח רבי אליעזר אומר אלף שנה (פ) שנאמר כיום אתמול. רבי יהושע אומר אלפים שנה שנאמר כימות עניתנו שני ימים ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנה. רבי ברכיה אומר שש מאות שנה שנאמר (ישעיה סה) כימי העץ ימי עמי וגמירי (פא) דהאי סדנא עביד בארעא שית מאה שנין. רבי יוסי אמר (פב) ששים שנה שנאמר (תהלים עב) ולפני ירח דור דורים. [יא] דור כ' שנה דורים מ' שנה הרי ס'. רבי עקיבא אומר ארבעים שנה שנאמר כימות עניתנו כארבעים שנה שעשו אבותינו במדבר שנא' (דברים ח) ויענך וירעיבך (פג) ורבנן אמר' שלש מאות וחמשים וארבע כמנין ימות שנת הלבנה שישראל מונין בהן שנאמר (ישעיה סג) ושנת גאולי בא. רבי אבהו אמר שבעת אלפים כימי החתן שנאמר (שם סב) כי יבעל בחור בתולה וכמה ימי החתן שבעת ימים שנאמר (בראשית כט) מלא שבוע זאת:

יראה אל עבדיך פעלך. רבי ברכיה בשם רבי חייא אמר זה אברהם ושרה. והדרך על בניהם זה יצחק ורבקה שנאמר (שם כד) ויצא יצחק לשוח בשדה (פד) בשעה שעקדו על גבי המזבח והעריך את העצים ואת האש (פה) ונתן רגלו עליו כדרך שאדם עושה (פו) בשעה ששוחט את הבהמה. וכשהיתה רבקה באה עם אליעזר בדרך וראתה ליצחק (פז) כיון שראת' רבקה אותו ראתה אותו הדור ונכנס בלבה והיא שאומר' לאליעזר (פח) מי האיש הלזה הדור כמו (דניאל א) הלז. הוי יראה אל עבדיך פעלך. דבר אחר והדרך זה תכלת שבציצית שישראל מתכסין בו שנקראו בנים למקום. ומפני מה תכלת מכל גוון. רבי חזקיה אמר (פט) ואית דאמר משום ר"מ תכלת דומה לעשבים ועשבים לאילנות ואילנות לרקיע ורקיע לנוגה ונוגה לקשת וקשת לדמות שנאמר (יחזקאל א) כמראה הקשת וגו' דמות. אמר רבי חזקיה אם לובשין ישראל ציצית [יב] ותכלת לא היו עכורין שאם היו מסתכלין באותן הציצית כאילו שכינה שרויה ביניהן שנאמר (במדבר טו) וראיתם אותו וזכרתם וכאילו עסוקין בכל המצות שנאמר את כל מצות ה'. ויהי נועם ה' אלהינו עלינו (צ) נפשי מן דכלתא עיינא מן קדחתא. אמר לו נתת תורתך לנו וכבודך נתת בעליונים אתמהא. היכן שנתת תורתך ראוי שתתן כבודך. ויהי נועם ה' אלהינו עלינו אמר לו הקדוש ברוך הוא לשעבר על ידי שנבנה בית המקדש על ידי בשר ודם לפיכך חרב וסילקתי שכינתי אבל לעתיד לבוא אני אבנה אותו ומשרה שכינתי בתוכו (צא) ואינו חרב לעולם: