מדרש תהלים מב

<< · מדרש תהלים · מב · >>

"למנצח ... לבני קרח". זש"ה (משלי טו, כד): "אורח חיים למעלה למשכיל". במזמור "כאיל תערוג על אפיקי מים". כאילת אינו אומר אלא כאיל זכר ולא נקבה מה האילת הזאת כשיושבת על המשבר היא מצטערת ועורגת להקב"ה והוא עונה לה כך קראו, בני קרח מצרה להקב"ה והוא ענה אותם לכך "כאיל תערוג". ומהו "על אפיקי מים" האילת הזו חסידה שבחיות ובזמן שהחיות צמאות וכו' במזמור כ"ב. דבר אחר כשם שהאילת עורגת להקב"ה כך אסתר אומרת (תהלים כב כ) אילותי לעזרתי חושה. "צמאה נפשי". וממה את "צמאה". א"ל איני צמאה לא לאכול ולא לשתות אלא צמאה לך נפשי לראות פניך:

לך אמר לבי בקשו פני לכך נאמר צמאה לך נפשי. היתה לי דמעתי מכאן את למד שהבכיה משבעת את האדם ואינו מבקש לאכול. וכן אלקנה אומר לחנה (שמואל א א ח) למה תבכי ואומר (שם) ויאמר לה אלקנה אישה למה לא תאכלי מכאן שהבכיה משבעת. לכך היתה לי דמעתי לחם. אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי. נזכרת אני מה עשית לאבותינו במדבר שאמרו (שמות לב ד) אלה אלהיך ישראל ואני נזכרת ונשפכת עלי נפשי. ד"א נזכרת אני מה שאמר משה (במדבר כט לט) אלה תעשו במועדיכם:

כי אעבור בסך אדדם. מהו בסך כשעולין לרגלים לראות פניך בסקפטיות (כמו סוכה) והיינו באים אנו ובנינו בחיל גדול והאומות דוממין לפנינו לכך כי אעבור בסך אדדם עד בית אלהים כשהיה בית המקדש קיים האומות דוממין לפני ועכשיו אני דוממתי לכך אדדם. בקול רנה כשהייתי עוברת במה הייתי עוברת בקול רנה ותודה. ומהו המון חוגג לשון יוני הוא חוגים של מים כשם שלא היה להם לחוגים של מים שיעור כך לא היה להם לישראל שיעור כשעולים לרגל לכך המון חוגג:

מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהי' כי עוד אודנו כבראשונ' ובשנים שחזרנו ונשתעבדנו כשיושיענו מן העכו"ם ישועה שאין אחריה שעבוד. לכך כי עוד אודנו. אלהי עלי נפשי תשתוחח אמרה כנסת ישראל אני מתקנאה ומשתוחחת כשאני רואה שלותן של העכו"ם וכועסת ואתה מה איכפת לך. ועלי נפשי תשתוחח. על כן אזכרך מארץ ירדן נזכרת אני כשעברתי את הירדן מה עשית לנו אע"פ שהכעסנוך בשטים עשית לנו נסים כשהעברתנו את הירדן וכן הוא אומר (יהושע ג א) וישכם יהושע בבקר ויסעו מהשטים. נזכרת אני הצרות והנסים שעשית לנו וחושבים אנו דברים אחרים כמה דאמר (במדבר יד טז) מבלתי יכולת ה' אנה הוא הכח ואנה היא המדה ואומר (תהלים עז יא) חלותי היא וכי יש חולי למעלה אלא שנשתנית ימין של מעלה. אמר להן הקב"ה (ישעיה נט א) הן לא קצרה יד ה' מהושיע אלא (שם ב) כי אם עונותיכם היו מבדילים הוי על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער. חרמון זה סיני מהר מצער זה בית המקדש שנא' (שם סג יח) למצער ירשו עם קדשך. ולא עשית לנו נסים כמו שעשית להם. ומה עשית לי. כל משבריך וגליך עלי עברו. ואם תאמר שאין לי זכות והלא צוית אותם שישחטו את הפסח בלילה ושחטו אותו ויצאו ממצרים וכן הוא אומר יומם יצוה ה' חסדו. אומרה לאל סלעי. אותן שהיו במצרים לא עשו אלא מצוה אחת ויצאו אני שכל המצות שצוית לי אני עושה למה שכחתני. את חדש האביב אני משמרת וחג שבעות אני עושה בחדש השביעי אני עושה מהו (במדבר כט ז) (באחד) לחדש השביעי הזה וכי לא יש שביעי אלא זה אלא שאתה אומר לי בכל שנה ושנה לזה שיבוא אני גואלך. בא ולא גאלתני הוי אומרה לאל סלעי למה שכחתני.