מדרש תהלים טז

<< · מדרש תהלים · טז · >>

[א] מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך. מכאן אמרו כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל עד שיתירו לו המצוות. א"ר אבהו כתיב (דברים כב ט) פן תקדש המלאה הזרע. העולם הזה עשוי ככרם. ומהו פדייתו ברכה. ומאי טעמא אמר ריש לקיש אמרת לה' ה' אתה טובתי בל עליך. אם אכלת וברכת כאילו משלך אכלת. דבר אחר בל עליך יובלו כל הטובות ויבואו עליך. דבר אחר מבלה אני כל הטובות בגופך וגופך אינו בלה. אמר רבי אחא כשאני מביא טובה בעולם איני מביא בלעדיך. כמה דאמר (בראשית מא מד) ובלעדיך לא ירים איש את ידו:

[ב] דבר אחר אמרת לה'. אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם אף על פי שהייתי מלך המלכתיך עלי. אמר לו הקב"ה איני מחזיק לך טובה טובתי בל עליך. ולמי אני מחזיק לקדושים אשר בארץ. שאין הקב"ה קורא לצדיקים קדושים עד שינתנו בארץ עד יום מיתה. למה שיצר הרע מיצר את האדם בעולם הזה ואינו מאמין בהן עד יום מיתה. וכן שלמה אומר (קהלת ז כ) כי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. לפיכך אינו נקרא קדוש עד שינתן בארץ. ואפילו אבות לא נקראו קדושים עד שנתנו בארץ. שנאמר (איוב טו טו) הן בקדושיו לא יאמין. ואימתי האמין בהם בשעה שאמר למשה (שמות ג טז) לך ואספת את זקני ישראל. מכאן סמך משה ואמר (שם לב יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך. אמר ר' פנחס אלו בקשו אבות העולם שתהא דירתן למעלה יכולים היו ואף על פי כן לא נקראו קדושים עד שנתנו לארץ ונסתם הגולל בפניהם. א"ר חמא מאי קרא (איוב כד כב) ומשך אבירים בכחו. זה יצר הרע. אבירים בכחו כגון דור אנוש ודור המבול ודור הפלגה וסדומים. כמו שכתוב (בראשית ג יז) בעצבון תאכלנה. ואומר (שם טז) הרבה ארבה עצבונך והרונך. הרבית עצבונך לאבות העולם. שמא הפסידו כלום תלמוד לומר בל אסיך נסכיהם מדם. כההיא דתנינן ירדו ובאו למטה מן המערכה ומלחום חזרו להם ללשכת הגזית וקראו את שמע:

[ג] דבר אחר ירבו עצבותם. אמר דוד רבונו של עולם הרבית עצבונות לדורו של שמד ומתו על קדושת השם. אמר לו הקב"ה דוד הפסידו כלום בל אסיך נסכיהם מדם. דמם חביב עלי יותר מן הקרבנות. אמר רבי בשם ר' אידי לשלשה חלקים נחלקו היסורין. אחד נטלו אבות וכל הדורות. ואחד דורו של שמד. ואחד דורו של מלך המשיח. מה היו עושין בדורו של שמד היו מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותם תחת שיחיהן ומשיאין את נפשותיהן מהן. וחוזרין ומביאין קרומיות של קנה ונותנים תחת צפרניהן ובדבר הזה מתו על קדושת השם.

[ד] דבר אחר ירבו עצבותם. אמר דוד לפני הקב"ה בני אדם שממהרין לפתחך לבוא ומאחרין לצאת הרבית להם עצבונות. וכשהיו אומרים להם נסכו לעבודה זרה והוא אומר איני מנסך. זבח איני זובח. שתה מים בכוס אדום איני שותה. אומר לו נדור בשם עבודה זרה ואומר איני נודר. שכך כתוב לנו על ידי משה רבינו (שמות כג יג) ושם אלקים אחרים לא תזכירו. ובל אשא את שמותם על שפתי. אלא ה' מנת חלקי וכוסי. אמר ר' יהודה בשם ריש לקיש מהו תומך גורלי הגורל הזה תמכני בסיני:

[ה] חבלים נפלו לי בנעימים. שנים תורה שבכתב ותורה שבעל פה. א"ר פנחס הפלת גורלות על אומות העכו"ם ושלי נמצא בנעימים. (דברים לב ח) בהנחל עליון גוים. (שם ט) כי חלק ה' עמו. כאיניש דאמר פלניא נפלה לפלוני. אף נחלת שפרה עלי. על ששמחתי בחלקי נעשה לי שפיר. רבי יוחנן אמר שכרן של מצוות שפרו עלי:

[ו] אברך את ה' אשר יעצני. ר' שמואל בר נחמן היה פותרו באברהם אבינו שלא למדו רב. ומי למדו. תני רבי שמעון בן יוחאי מלמד שזימן לו הקב"ה שתי כליותיו והיו נובעות חכמה ודעת. תדע לך שכן הוא שנגלה עליו הקב"ה בין הבתרים והראה לו ארבעה דברים. תורה וקרבנות גיהנם ומלכיות וכו' (במזמור ראשון):

[ז] שויתי ה' לנגדי תמיד. אמר רב בשעה שהוא מברך צריך אדם לומר ברוך אתה ה'. ושמואל אמר ברוך ה'. על דעתיה דרב דכתיב שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט. ר' זעירא ורבי יהודה תרויהון אמרו כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה. מאי טעמא (תהלים קמה א) ארוממך אלקי המלך. כי מימיני בל אמוט. היו דברי תורה מיומנין לו לדוד היו מביאין לו נפלים והוא בודקן. והוא דהוה אמר (תהלים קיט מו) ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש:

[ח] לכן שמח לבי ויגל כבודי. אמר רבי אבהו הכבוד גולה בשעה שהקטנים הוגים להשתמש בו. דבר אחר לכן שמח לבי בדברי תורה. ויגל כבודי במלך המשיח שעתיד לצאת ממני שנאמר (ישעיה ד ה) כי על כל כבוד חופה. אף בשרי ישכון לבטח. לאחר מיתה. אמר רבי יצחק מלמד שלא שלט בו רמה ותולעה:

[ט] כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך. הקב"ה נקרא חסיד שנאמר (ירמיה ג יב) כי חסיד אני נאם ה'. ודוד קרא עצמו חסיד שנאמר (תהלים פו ב) שמרה נפשי כי חסיד אני. א"ר אלכסנדרי כל מי ששומע קללתו ושותק נקרא חסיד. ודוד שמע קללתו ושתק בדין הוא שיקרא חסיד:

[י] תודיעני אורח חיים. א"ר יודן אמר דוד לפני הקב"ה תודיעני אורח חיים. אמר לו דוד חיים את בעי צפה ליראה. שנאמר (משלי י כז) יראת ה' תוסיף ימים. רבי עזריה אמר אמר דוד רבון העולמים תודיעני אורח חיים. אמר לו חיים את בעי צפה לתורה. שנאמר (שם ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה. רבא אמר אמר דוד לפני הקב"ה תודיעני אורח חיים. אמר לו חיים את בעי עשה ואכול. שנאמר נעימות בימינך נצח. תרין אמוראין חד אמר זה שבא מכח התורה שנאמר (דברים לג ב) מימינו אש דת למו. וחד אמר אלו סופרין ומלמדי תינוקות לאמתן שהן עתידין לישב בצלו של הקב"ה. שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד. דבר אחר תודיעני אורח חיים. ר' אבין פתר קריא בישראל בר"ה ויה"כ. שובע שמחות. אל תיקרי שובע אלא שבע. אלו ז' כתות של צדיקים שעתידים לראות פני שכינה לעולם הבא. שנאמר תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך. אל תקרי שובע אלא שבע. וכן הוא אומר (שופטים ה לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. דבר אחר שובע. אל תקרי שובע אלא שבע. אלו שבע מצוות שבחג ארבעה שבלולב וחגיגה ושמחה וסוכה:

[יא] דבר אחר מכתב לדוד. אמר דוד מכתם אני. משל למה הדבר דומה לאחד שהיה עובר בדרך ובידו שני איסרין ראה פונדק אחד אלו אוכלין דגים ואלו אוכלים בשר. אמר מה אעשה אם אומר לו הבא לי לאכול מיד מביא לי פסיונין ואין בידי אלא שני איסרין. הלך ואמר לו תן לי בשני איסרין. אמר מה אתן לך בשני איסרין. אמר לו ולא שמעת מה המשל אומר לפי זוזי רקוד. כך אמר דוד המלך אין לי לישב עם הגדולים אמתין לי עם הקטנים. יהא אברהם יצחק ויעקב בקיטון ומשה ואהרן בטרקלין ואני בסף (תהלים פד יא) בחרתי הסתופף בבית אלקים. ואם אין לי שאשב בסף (שם קטז יט) בחצרות בית ה'. ואם אין לי שאשב בחצרות לא אצא מן הפונדק (שם) בתוככי ירושלים הללויה: