מדרש רבי עקיבא על התגים

את זה המדרש דרש ר׳ עקיבה בן יוסף ע״ה דורש כתרי האותיות על התגין ועל הזיינין ועל אותיות גלולות גדולות וקטנות.

א יש לה ג׳ זיינין לעיל כנגד מלאכי השרת שהם מזכירים את השם לאחר ג׳ תיבות שנאמר קדוש קדוש קדוש י״י צבאות, וב׳ זיינין למטה כנגד ישראל שמזכירין את השם לאחר ב׳ תיבות שנאמר שמע ישראל י״י אלהינו י״י אחד.

ב יש לה ב׳ זיינין לעיל כנגד בית דין שלמעלה ובית דין שלמטה ושניהן שוין כיום אחד לדין. ועוד ב׳ יש לה ב׳ זיינין כנגד ב׳ עולמות העולם הזה והעולם הבא.

ג מזויינת בג׳ זיינין מלעיל כנגד ג׳ ימים שנשתמש העולם לאורו של הקב״ה. ועוד הג׳ מזויינת בג׳ זיינין לפי שביום ג׳ היו ג׳ דברים נבראת היבשה ונקראה ארץ ונתלבשה לבושי עשבים וכל מימות שבעולם חזרו למקומם ונבראו ימים ונהרות.

ד יש לה ב׳ זיינין לפי שביום ד׳ נבראו ב׳ מאורות. ולפעמים ד מזויינת בג׳ דיינין כנגד ב׳ מאורות הגדולים והכוכבים.

ה יש לה ג׳ זיינין מלעיל לפי שביום ה׳ נבראו מן המים חיות ועופות ודגים. ועוד ה׳ מזויינת בג׳ זיינין כנגד מלאכים ושרפים ואופנים.

ו מזויינת זיין אחד מלעיל לפי שביום ו׳ נברא אדם ונשמתו נתונה מן השמים, ומוטה מלרע לפי שגופו מעפר אדמה מלמטה.

ז מזויינת בג׳ זיינין מלעיל לפי שביום שביעי שבת וינפש ובו חייב אדם להתענג בג׳ עינוגין במאכל ובמשתה ובכסות נקיה. ועוד היא מגולגלת לפי שכל המחלל שבת בזדון אין לו הרמת ראש עד שיעשה תשובה. ולמה כפיפת הז׳ כנגד הימין שאם חזר בתשובה הקב״ה פושט ימינו ומקבלו ומוחל לו על כל עונותיו.

ח יש לה ב׳ זיינין לפי שביום ח׳ ימול אדם בשר ערלתו ובברית יש ב׳ מצות מילה ופריעה ואם מל ולא פרע כאלו לא מל. ועוד ח חמוקה שני ירכים שכל הפורק ממנו עול מילה שערי גיהנם פתוחים לו.

ט יש לה ג׳ זיינין כנגד ג׳ משפחות טובות כהנים לוים וישראלים. ועוד ט יש לה ד׳ זיינין לעיל כנגד ד׳ משפחות כהנים לוים וישראלים וגרי צדק. ועוד ט יש לה ה׳ זיינין לפי שכולם שומרים חמשה חומשי תורה.

י כפופה קומתה למעלה ולמטה כנגד עשרה שמתפללים בבית הכנסת וכופין את קומתם ומכווני׳ את לבותם לאביהם שבשמים.

כ יש לה ב׳ זיינין כנגד ב׳ משפחות כהונה בני אהרן אלעזר ואיתמר.

ך יש לה ג׳ זיינין כדי לקומם עמם ג׳ משפחות לויה גרשון וקהת ומררי שומרי המקדש.

ל מעוטר מלעילא וזקופה כנגד מלכו של עולם שהוא זקוף מעל כל העולם כולו וכתר תהלה בראשו ולמה עטרתו מלמטה לפי שהקב״ה יושב מלמעלה וצופה ומסתכל למטה.

מם יש לכל אחד מהם ב׳ זיינין כנגד ב׳ כסאות שיש לו להקב״ה ית׳ שמו כסא די לדון בו אומות העולם וכסא רחמים לדון בו לישראל.

נן יש להם ג׳ זיינין לשניהם ג׳ כתרים שנתנו לישראל כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. ועוד נ נטויה רגלה מלמטה לפי שאם סרח מלך או חכם או כהן מטה רגלו ולמה נטייתה כנגד הימין שאם חוזרין בתשובה חוזרין לגדולתן כבראשונה, ועוד היא מגולגלת שכל מי שיש לו ענוה ושפלות הקב״ה מגדלו ומנחילו חיי העולם הבא שאין לך מדה טובה בעולם כענוה ויראת השם.

ס יש לה ב׳ זיינין לעילא לפי שכל העוסק בתורה ובמצות סודי עליונים ותחתונים גלויים לו שנאמר סוד ה׳ ליראיו ובריתו להודיעם.

ע יש לה ג׳ זיינין לעיל כנגד ענוי ארץ ישראל שהם אהובים לבוראם ולמלאכי השרת ולבני אדם ועוד ע מזויינת בחמשה זיינין להוסיך עליהם צדיקי ארץ ישראל ויראי חטא. ועוד ע זקופה לעילא שכל מי שיש בו ענוה ושפלות הקב״ה מגביהו. ועוד ע זקופה ומוטה שכל המגביה עצמו הקב״ה משפילו, ולמה מוטה כנגד ימין שאם חזר בו הקב״ה מחזירו לגדולתו. ועוד ע זקופה ומוטה מצד שמאל שאם אדם לא קרע לבו גם רוחו לא תהיה תקומה למפלתו.

פף יש להם ב׳ זיינין לכל אחד שכל הפותח פיו בתורה ובתפלה נעשין לו כל חפציו. ועוד פ מגולגלת ומזויינת בג׳ זיינין לעילא שכל תורה ותפלה שאין בה מעשים טובים ותשובה התורה בטלה והתפלה אינה רצויה. ועוד פף מגולגלין שכל תפלה שאין בה לב נשבר וראש כפוף אינה רצויה. וכל הטעמים שאמרו בפ׳ נוהגים בף׳.

צץ יש לכל אחד ג׳ זיינין כנגד ג׳ אבות אברהם יצחק יעקב. ועוד צ יש לה ד׳ זיינין כנגד אמהות שרה רבקה רחל ולאה. ועוד צ יש לה ה׳ זיינין כנגד ה׳ קולות של יום מתן תורה.

ק יש לה ב׳ זיינין כנגד ב׳ קשרים של תפילין של ראש ושל זרוע. ולפעמים יש לה זיין אחד כנגד הציץ.

ר יש לה זיין אחד כנגד הטלית ומצות הציצית.

ש יש לה ג׳ זיינין כנגד שני תפילין ומזוזה. ועוד ש יש לה ד׳ זיינין כנגד ד׳ ציציות. ופעמים יש לה ז׳ כנגד ז׳ רקיעים כז ש.

ת יש לה ב׳ זיינין כנגד עברי ותרגום בעשרים וארבעה ספרים. ופעמים יש ת שיש לה זיין אחד כנגד תלמוד ודברי חכמים.

נשלם מדרש רבי עקיבה זכר צדיק לברכה.

לקריאה נוספת

• שלמה אהרן ורטהיימר, בתי מדרשות, חלק ב, הוצאת מוסד הרב קוק, תשט"ו, עמ' תסז;
• עידן הלוי דשא, ילקוט מדרשים, כרך ח', תשע"ט, עמ' רלא;
• ‏מדרש רבי עקיבא על התגין, ‏ באתר מאגרים של האקדמיה ללשון העברית