מדרש רבה על בראשית מט ו
(בראשית מט ו): "בסודם אל תבא נפשי" - בשעה שהן באים ליטול עצה בשטים.
"בקהלם אל תחד כבודי" - בשעה שהם נקהלין על משה, בעדת קרח.
"בקהלם אל תחד כבודי" - אבל לדוכן יזכר שמי, כשבניו עומדין על הדוכן, שנאמר (דברי הימים א ו): "ואלה העומדים וגו' ובניהם הימן...". ר' הונא ורבי חנינא ורבי פנחס, תלתיהון אמרי: (במדבר טז א): "בן יצהר, בן קהת, בן לוי", בן ישראל.
"כי באפם הרגו איש" - זה חמור אבי שכם.
"עקרו שור" - עקרתון שורן של גרים. רבי חוניא ורבי ירמיה בשם רבי אחייא בר אבא: דכתיב: וברצונם עקרו שור, בשביל לעשות רצון יצרכם, עקרתם שורן של גרים.
(מתוך בראשית רבה צח#ה).