מדריך רחובות חיפה/נ
נא
עריכהנאמנים
עריכהנאמנים הם מי שמונו על כספי הציבור, שנהגו להפקיד אצלם עיזבונות, נדוניות של יתומים, ממון המוטל בספק ועוד. נחמיה מינה אנשים נאמנים לחלוקת המעשרות לאחר שהתגלו מקרי שחיתות בעם. השם ניתן לרחוב בקרבת רחוב הבנקים.
נב
עריכהנג
עריכהנד
עריכהנדב יצחק
עריכהיצחק נדב (1963-1890), ממייסדי השומר. נולד בירושלים להורים מראשוני העולים מתימן. קיבל חינוך מסורתי ב"חדר" ובישיבה. בשנת 1906 הצטרף למפלגת פועלי ציון. חי בקומונה עם חלוצים מרוסיה ויחד למדו סיתות ובנייה. הצטרף לקבוצת בר גיורא ואחר כך לאגודת השומר. חלקו רב מאוד ב"כיבוש העבודה" בסג'רה, במרחביה וביישובים אחרים. הדריך את חלוצי העלייה השלישית בעבודה בכבישים ובבניין. היה חבר פעיל בהגנה וסיפק לחבריה חומרי נפץ ממה שרכש ברישיון לפריצת הדרכים. בימיו האחרונים התגורר בקרית עמל (טבעון). נקבר בקברות השומרים בתל חי.
נה
עריכהנהון יצחק
עריכהיצחק נהון (1950-1873), פעיל ציבור ומחנך. יליד מרוקו, בן הרב אברהם נהון. משפחתו עלתה ארצה בילדותו והתיישבה בחיפה. למד בישיבת הרב אברהם כהן ואחר כך בבית הספר אליאנס של חברת כל ישראל חברים (כי"ח). עם סיום לימודיו הוזמן להורות בו ולימים היה למנהל בית הספר. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה הוכרח כנתין צרפת לעזוב את הארץ ולצאת למצרים, שם שהה עד סופה, ועם סיומה שב לנהל את בית הספר אליאנס ואף פעל לרכישת המגרש הגדול שעליו הוקם בית הספר (היום קופת חולים מכבי). לאחר שפרש מההוראה בשל גילו, התמסר לפעילות ציבורית כחבר נשיאות חברת גמילות חסדים בחיפה. זכה בתוארי כבוד מממשלת צרפת ומחברת כי"ח.
נהלל
עריכהמושב העובדים הראשון בארץ, בעמק יזרעאל. היישוב נקרא על שם נהלל המקראית - עיר בנחלת שבט זבולון. בתקופת התלמוד היתה פה העיר מהלול, וצורת שם זו נשתמרה בשם הכפר הערבי מעלול שבקרבת מקום. נוסד בשנת 1921 על ידי פועלים חקלאים בני העלייה השנייה וחברי הפועל הצעיר, שחלקם היו בין מייסדי דגניה, אך בחרו בצורת חיים פחות שיתופית. עם עוזבי דגניה נמנו הוריו של משה דיין, שמואל ודבורה דיין. המושב הוקם על קרקע שנרכשה על ידי חברת הכשרת הישוב. תחילה עסקו המתיישבים בייבוש ביצות ובפלחה, אך עוד בשנות העשרים הונח היסוד למשק החי. בשנת 1926 ייסדה ויצו במקום בית ספר חקלאי לצעירות בניהולה של חנה מייזל-שוחט.
נהריים
עריכהשמה של נקודת המפגש בין הירדן והירמוך, שבה הקים פנחס רוטנברג את תחנת הכוח ההידרואלקטרית לייצור חשמל. בנקודה זו מתאחדים שני הנהרות, ומכאן השם. התחנה ושכונות מגורים סמוכות של עובדיה, נהרסו ב-15 במאי 1948, יום הכרזת המדינה, בידי כוחות עיראקיים וירדניים.
נו
עריכהנוגה
עריכהאור, זיו, זוהר. נוגה הוא שמו העברי של כוכב הלכת ונוס, השני במרחקו מן השמש. זהו כוכב זוהר ביותר ולעיתים ניתן לראותו בעין בלתי מצוידת לאור היום.
נוה גנים
עריכה"נוה גנים", שמה של האגודה להקמת שכונת-גנים, מבני העדה הספרדית בחיפה אשר רכשה אדמות באזור המקביל לאגודה אחרת- "נחלת יעקב"- באזור שבין נוה-יוסף ונחל קישון. האדמות נרכשו כבר באביב 1922 כחלק מגוש שנקבע בשם "סעדיה". חברי האגודה לא מימשו את תוכניותיהם, והאדמות עברו גלגולים שונים עד לאחרונה כאשר הוחל בבניית השכונה החדשה.
נוזהה
עריכהנוזהה ב
עריכהנוי
עריכה"ראה מה אתה בורר לך, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה:" ( תענית ד' ח').
נועה
עריכהדמות תנ"כית. בתו השנייה של צלפחד.
נועם
עריכה"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג' י"ז)
נורדאו
עריכהד"ר מכס נורדאו (1923-1849), מנהיג ציוני, סופר, רופא והוגה דעות. נולד בהונגריה. היה מקורב להרצל, הפך לאחד מעוזריו הראשיים ולנאומיו נודעה השפעה רבה. אחרי מותו של הרצל חלק על המדיניות של ממשיכיו. תבע להמשיך בדרכה של הציונות המדינית והתנגד לפעולה המעשית בארץ ישראל לפני השגת ערבויות מדיניות. ללא רוב יהודי בארץ לא ראה ערך להצהרת בלפור. נפטר בפריז ועצמותיו הועלו ארצה ונטמנו בתל אביב.
נורווגיה
עריכהארץ וממלכה בחלקו הצפוני של חצי האי סקנדינביה. בירתה אוסלו. כ-70 אחוז משטחיה מכוסים הרים וקרחונים שאינם ניתנים ליישוב, וחופה המפורץ משופע בפיורדים ובאלפי איים. נורווגיה הכריזה על ניטרליות בשתי מלחמות העולם, אולם בשנת 1940 נכבשה על ידי גרמניה ונשארה תחת הכיבוש הנאצי עד 1944. לאחר המלחמה היתה בין מייסדות האו"ם ונאט"ו. בשנות ה-70, עם גילוי נפט וגז טבעי בים הצפוני, החל שגשוגה הכלכלי. בשנת 1994 דחו הנורווגים הצעה להצטרף לאיחוד האירופי. אוסלו התפרסמה כעיר שבה הובל המהלך שנקרא תהליך אוסלו, שהיה אמור להביא להסכם שלום בין ישראל והפלשתינאים.
נורית
עריכהעשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים ממשפחת הנוריתיים. הסוג נורית מונה כ-400 מינים ומצוי כמעט בכל אזורי העולם, אך נפוץ במיוחד באזורים הממוזגים. ישנם מינים של נורית העמידים יותר בפני יובש כגון נורית אסיה, ואחרים הקשורים למקומות לחים ואף מצויים במים עומדים. בחרמון ניתן למצוא גם מיני נורית הגדלים ברום של 2,000 מ', בשולי השלג המפשיר.
נז
עריכהנח
עריכהנח"ל
עריכהלכבודו של חיל הנח"ל - נוער חלוצי לוחם. במהלך מלחמת העצמאות, ביוני 1948, גויסו בגיוס חירום אלפי נערים בני 17 לנח"ל, שבתחילה הוקם כחלק מהגדנ"ע. בשנת 1949 נעשה הנח"ל לחיל עצמאי, ששילב את השירות הצבאי עם הכשרה חקלאית בקיבוץ ועודד הקמת "גרעין". כלומר, מסגרת אזרחית שחבריה יקימו יישוב חקלאי חדש או היאחזוית, בעיקר באזורי ספר, או ישלימו יישוב קיים, לרוב קיבוץ. בשנות קיומו התארגנו במסגרתו מאות גרעיני התיישבות והקימו היאחזויות ויישובי ספר רבים ברחבי הארץ. לנח"ל חלק נכבד במשימות הביטחון של צה"ל והוא נטל חלק בפעולות קרביות נועזות רבות. קציני נח"ל נשלחו לארצות שונות בעולם להדריך שם יחידות דומות.
נחליאלי
עריכהסוג של ציפור שיר הבאה לארץ ישראל לקראת החורף. הנחליאלי חובב מקומות לחים כגון נחלים ומכאן שמו. המין הנפוץ בארץ הוא הנחליאלי הלבן, החורף בכל רחבי הארץ. הוא נודד בלהקות, בעיקר בלילה, וביום נח ואוכל. הנחליאלים שבים אל אותה הטריטוריה שנה אחר שנה.
נחמיאס יוסף
עריכהיוסף נחמיאס (1980-1919), ממנהיגי קהילת יהודי יוון, ויושב ראש ארגון ניצולי מחנות ההשמדה. יהודי יוון, שנכבשה על ידי הנאצים, גורשו ממנה למחנות ההשמדה בפולין החל ב-15 במרס 1943. קהילת סלוניקי והקהילות הסמוכות לה הושמדו באושוויץ. יהודי קורפו, שהיתה בשליטת הכוחות הפשיסטיים של מוסוליני, הושמדו אף הם.
נחמיה
עריכהנחמיה בן חכליה, מושל יהודה בתקופת שיבת ציון (המאה חמישית לפנה"ס), אשר יחד עם עזרא הציל את היישוב המחודש בארץ ישראל. התמנה לתפקיד על ידי המלך הפרסי ארתחשסתא הראשון, לאחר ששימש שר המשקים שלו. בכוח אישיותו ויכולתו הארגונית תיקן את חומות ירושלים וסיכל את התנגדות העמים הזרים כלפי השבים. בשיתוף עם עזרא, בעל הסמכות הדתית, נחתמה אמנה חדשה עם העם ברוח התורה, שוחררו העבדים היהודים, גורשו הנשים הלא-יהודיות, הוגדל מספר התושבים בירושלים, חודשה עבודת המקדש ונשמרה השבת. ספר נחמיה מובא בצמידות לספר עזרא, ובעבר נחשב לחלק ממנו.
נחשון
עריכהנחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה. בתור נשיא השבט הוא היה הראשון שהביא קורבן ביום חנוכת המזבח במשכן. תקופתו - המאה ה-13 לפנה"ס. נבחר לעזור למשה במפקד בני ישראל והיה אחראי על שבט יהודה שהיה בראש המחנה במסעות העם במדבר. היה מאבותיו של דוד המלך. במשנה מסופר שבזמן יציאת מצרים היה הראשון שקפץ וירד לתוך ים סוף (סוטה לז), ועל כן הפך שמו לכינוי לאדם נועז הנחלץ ראשון למקום סכנה. על שמו נקרא גם מבצע נחשון, הפעולה הראשונה של צה"ל לפריצת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות.
נט
עריכהנטר קרל
עריכהקרל נטר (1882-1826), סופר, מחלוצי החקלאות העברית, מייסד מקוה ישראל ומנהלה הראשון. יליד צרפת. התמסר לפעילות ציבורית יהודית עולמית וסייע ליהודים בארצות הבלקן, בפרס, במרוקו וברוסיה. בשנת 1860 היה ממייסדי חברת כל ישראל חברים והתמנה למזכיר הכללי שלה. פעל למען החינוך החקלאי ושיפור שיטות העבודה החקלאיות. במאמציו הוקם בשנת 1869 בית הספר החקלאי הראשון בארץ - מקוה ישראל. נשאר בארץ עד 1873 לפקח על העבודה, ואחר כך חזר מדי פעם לביקורים ממושכים בארץ ובבית הספר. נפטר בעת ביקור בארץ ונקבר באדמת מקוה ישראל.
ני
עריכהניוטון אייזיק
עריכהאייזיק ניוטון (1642- 1727), פיזיקאי ומתמטיקאי, מגדולי המדענים בכל הדורות, מגלה חוק הכבִידה. נולד באנגליה, בשנת 1642, למשפחת איכרים. עוד בהיותו נער בלט בתפיסתו וביכולתו המכנית המרשימה. כשהיה בן 19 נשלח לאוניברסיטת קיימבריג' ושם הלך שמו לפניו כממציא דרכים חדשות לפתרון בעיות מתמטיות. בגיל 27 התמנה לפרופסור באוניברסיטה זו, עד לשנת 1701. פעמיים נבחר לחבר הפרלמנט. בשנת 1699 התמנה למנהל המטבעה המלכותית, תפקיד בו עסק עד למותו בשנת 1927. בגיל מבוגר עסק באלכימיה, באסטרולוגיה ובחקירת כתבי הקודש וכתביהם של קדושי הנצרות. מבין תגליותיו ועבודותיו החשובות: המצאת החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי והפרדת קרני האור הלבן לקרני אור צבעוניות על ידי שבירה. ספריו העיקריים: "עקרונות מתמטיים של הפילוסופיה של הטבע" ו"אופטיקה".
ניל"י
עריכהראשי התיבות של "נצח ישראל לא ישקר" - שמה של קבוצה שהתאגדה בארץ ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה במטרה לאסוף מידע מודיעיני ולמוסרו לבריטים כדי לסייע להם במלחמתם באימפריה העותומנית. חברי הארגון קיוו כי אחרי הניצחון יקבל העם היהודי מהבריטים את הארץ. אנשי ניל"י היו בני המושבות, בעיקר מזיכרון יעקב ומחדרה. בין חבריו היו אהרון, אלכסנדר ושרה אהרונסון, אבשלום פיינברג, יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד. אנשי השומר ורובו של היישוב היהודי בארץ התנגדו למחתרת ניל"י מחשש לנקמת הטורקים. בספטמבר 1917, אחרי מצור על זכרון יעקב, נחשפה הרשת. רבים מאנשי הרשת נתפסו ועונו וחלקם הוצאו להורג.
ניסים יצחק הרב
עריכההרב יצחק ניסים (1896- 1981), מרבניה הראשיים של ישראל. נולד בבגדד למשפחת סוחרים, ומצעירותו נחשב לידען גדול בתורה. בשנת 1925 עלה ארצה והתיישב בירושלים. עסק במסחר והיה מעורב בענייני הלכה. בשנת 1955 נבחר כ"ראשון לציון" ולרב ראשי ספרדי לישראל, ומתוקף תפקידו זה היה גם נשיא בית הדין הרבני העליון. עשה רבות להידברות עם הציבור על כל פלגיו ונלחם לביטול מחיצות עדתיות. אחרי מלחמת ששת הימים פעל להעברת בית הדין הרבני לעיר העתיקה בירושלים. מבין כתביו: "צדקה ומשפט" ו"יין הטוב".
ניסנבוים
עריכהד"ר ברוך ניסבוים (1970-1886), רופא ואיש ציבור, מחלוצי הרופאים בארץ. עמד בראש מד"א ושירותי הרפואה לשעת חירום. עלה בשנת 1919 מרוסיה. עבד בבית החולים הדסה בירושלים ועבר לחיפה. ברבות הימים עמד בעמדות מפתח בחיי הרפואה בעיר: ניהל את "הדסה", אירגן את טיפת חלב, הקים את מד"א, היה אחראי על ענייני הרפואה לשעת חירום, שימש יושב ראש ועד הבריאות של הקהילה והופקד על שילובו של בית החולים הממשלתי המנדטורי במערכת הבריאות הישראלית (המרכז הרפואי רמב"ם של ימינו). היה חבר בוועד שכונת הדר הכרמל. זכה בתואר אזרח כבוד של חיפה.
ניצנים
עריכהניצן הוא גבעול שטרם התפתח. הניצן, יכול להתפתח לענף, עלה או פרח. הניצנים מסמלים ראשיתה של צמיחה והתחלה. השם ניתן לרחוב הסמוך לחורשת נחל עמיק.
נכ
עריכהנל
עריכהנמ
עריכהנמרי דוד
עריכהדוד נמרי (דוידקה), (1966-1908). מראשי ההעפלה וממפקדי הפלמ"ח. נולד בפולין, ובשנת 1926 עלה לארץ ישראל. עבד בחיפה ובשנת 1934 עבר לקיבוץ אשדות יעקב. היה חבר ההגנה ומראשי המתכננים של התיישבות חומה ומגדל, שם התבלט כמארגן ומונה על הקמתו של קיבוץ חניתה. משנת 1937 התמסר לארגון קבלת אוניות המעפילים, הורדת העולים ופיזורם. היה חבר מטה הפלמ"ח וסגן מפקד הפלמ"ח בעת הקמתו, והיה גם מראשי המוסד לעלייה ב'. ממארגני העלייה הבלתי-לגאלית מעירק ומסוריה לישראל. בתקופת הקוממיות היה שליח בארצות הברית לענייני רכש מטעם המוסד לעלייה ב' ומטעם ההגנה וצה"ל. מאוחר יותר שימש סגן מנכ"ל ומנכ"ל משרד התחבורה.
ננ
עריכהנס
עריכהנע
עריכהנעמ"ת
עריכהראשי התיבות של - נשים עובדות מתנדבות. זו הגדולה בתנועות הנשים בישראל. הארגון נוסד על ידי חלוצות העלייה השנייה והעלייה השלישית. ראשית דרכו בשנת 1921, משהקימו החלוצות מסגרת אוטונומית בתוך הסתדרות העובדים הכללית, תחת השם מועצת הפועלות. בשנת 1930 הוגדרה מועצת הפועלות במסגרת ארגונית נפרדת מיוחדת תחת השם ארגון אמהות עובדות. בשנת 1976 התארגנה התנועה מחדש, ומועצת הפועלות התאחדה עם ארגון אמהות עובדות ועם תנועת Pioneer Womenמחו"ל תחת השם נעמ"ת (היום נעמת). כיום פועל הארגון כאגודה עצמאית אוטונומית בהסתדרות הכללית החדשה. התנועה מקיימת מוסדות נבחרים דמוקרטיים משלה ומקיפה בפעילותה את כל ההיבטים של חיי האשה בישראל.
נעמי
עריכהאשתו של אלימלך איש בית לחם וחמותה של רות המואבייה. תקופתה: המאה ה-11 לפנה"ס. עזבה עם משפחתה את בית לחם בעקבות רעב כבד והתיישבה במואב. אחרי מות אלימלך ומות בניה שנשאו את עורפה ורות המואביות, החליטה נעמי לשוב לבית לחם. היא הצליחה לשכנע את עורפה לחזור למשפחתה המואבית, אך רות התעקשה לבוא איתה, באומרה: "אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין; עַמך עַמי ואלוהיִך אלוהי" (רות א 16). נעמי עודדה את כלתה לבקש את קרבתו של בועז, קרוב משפחתה, ובעצתה הוא נשא את רות לאשה וגאל את רכוש אלימלך. על פי מגילת רות, ישי נכדה של רות היה אביו של דוד המלך.
נעמי שמר
עריכהנעמי שמר (1930–2004) הייתה משוררת, מוזיקאית, מלחינה ופזמונאית ישראלית. כלת פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשמ"ג (1983). שמר כתבה שירים רבים, בהם שנעשו לנכסי צאן ברזל במורשת הישראלית, כמו "ירושלים של זהב", "חורשת האקליפטוס", "לו יהי", "על כל אלה", שלומית בונה סוכה ו"שירת העשבים". נחשבת בעיני רבים ל"משוררת הלאומית".
נפ
עריכהנצ
עריכהנק
עריכהנר
עריכהנש
עריכהנת
עריכהנתיבי המפרץ
עריכהדרך מהירה המוליכה מהעיר התחתית לכיוון חוף שמן ומחברת את התנועה לכיוון המפרץ.
נתנזון
עריכהשלמה זלמן נתנזון (1963-1888), כלכלן ואיש ציבור, מוותיקי חיפה. נולד בירושלים. עבד כפקיד בבנק אנגלו-פלשתינה (לימים בנק לאומי) בירושלים. אחרי מלחמת העולם הראשונה השתקע בחיפה ופעל לפיתוח התעשיה והמסחר בעיר. משנת 1928 שימש מנהל בנק אנגלו-פלשתינה בעיר ונשיא לשכת המסחר והתעשיה בה. פעל לקליטת עובדים יהודים במחלקות השונות בבנק, היה יושב ראש מגבית ההתגייסות וההצלה בחיפה, יושב ראש המלווה הלאומי ויושב ראש קרן היסוד. שימש סגן יושב ראש בית הספר הריאלי בחיפה וקונסול שבדיה לחיפה ולצפון הארץ במשך 25 שנים. זכה בתואר כבוד של העיר.