מגן אברהם על אורח חיים תרפט
סעיף א
עריכה(א) ונשים: ולכן צריך לקרותו בביתו לפני הבתולות:
(ב) ועבדי': [בב"י] משמע אפי' אין משוחררים:
סעיף ב
עריכה(ג) חרש: וב"ח פסק דהשומע מן החרש יצא בדיעבד וכ"מ במג':
(ד) קטן: אף על גב דגדול נמי אינו חייב אלא דרבנן ול"ד למ"ש סוף סי' קפ"ו דהתם יכול הקטן לאכול כדי שבעו להביא עצמו לידי חיוב דרבנן (הרא"מ) וצ"ע דהרב"י פסק בסוף סי' תרע"ה כדעת ב"ה שמכשיר בקטן והכא סתם ופסק כדעת האוסרים ודוחק לחלק בזה בין מגיל' לנ"ח וגם בר"ן שם משמע דדמי להדדי בזה עמ"ש בסמוך:
(ה) אינם מוציאות: ול"ד לנ"ח דשאני מגיל' דהוי כמו קריאת התור' (סמ"ג) פי' ופסול' מפני כבוד הצבור ולכן אפי' ליחיד אין מוציא' דלא פלוג (רא"ם) עמ"ש סי' ער"א:
(ו) אם האשה קורא': ובמדרש הנעלם רות כ' דלא תקרא לעצמ' רק תשמע מהאנשים:
(ז) שאינה חייבת: דס"ל כמ"ד שאין מוציאות אנשים (כ"מ במרדכי):
סעיף ג
עריכה(ח) מינו אינו מוציא: אפילו למ"ד דנשים מוציאות אנשים זה גרע טפי עב"י:
(ט) עצמו אינו מוציא: היינו למ"ד דנשים אין מוציאות אנשים (ב"י):
סעיף ה
עריכה(י) קורא לעצמו: משמע דס"ל דאין היחיד מוציא חבירו אלא בי' וצ"ל דלא דמי לשופר דקריאת המגילה הוי כמו תפלה דבעינן י' אבל ברי"ו ני"ג משמע דאפי' יחיד מוציא חבירו במגילה אף על פי שהוא בקי ע"ש ח"ג וכ"כ האבודרהם וכ"כ הב"ח סוף סי' תר"צ בפשיטו' בשם מהרי"ל וא"כ עדיף שיקרא א' לכולן משום ברוב עם הדרת מלך כמ"ש סי' צ"ח סי"ד ובתשב"ץ כ' כל א' קורא לעצמו אם ירצו עכ"ל סי' ר"כ:
סעיף ו
עריכה(יא) להביא קטנים: ובלבד שלא יביאו קטנים ביותר שמבלבלים דעת השומעים: