פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) ואפי' סתמה במזיד:    דכשחוזר ופותח' קודם שבת הרי הם כשותפין בפת ובין השמשו' שהוא קונה עירוב הרי יש פתח ביניהם ראוי לערב (תשו' מהרי"ל סי' קצ"ב) א"כ כשנפתח בשבת אסור דכיון דסתמו במזיד גלי דעתי' שאינו חפץ בעירו' וא"כ ב"ה לא קנה עירוב ולזה נתכוין האגו' שכ' בשם מהרי"ל ועמ"ש סי' שנ"ה עס"א(?) וסי' שפ"ג דראיי' הרא"ש שהתי' נסתם בחול מספינ' אינה ראי' ע"ש ומ"מ התו' ד' י"ז כ' ג"כ דאפי' נפתח בשבת שרי והביאו ראיה מספינה ובד' ק"א בשבת כתבו דאפי' נפתח בשבת אסור לכן צ"ל דראייתם כי היכי דהתם מחזר ממילא להתיר' הראשון ה"נ כן ומיהו בסתמא במזיד לא מהני נפתח בשבת וצ"ע והב"ח כתב דבפרץ פצימיו בטל העירוב ואינו מוכרח ע"ש:


(ב) כל אחת לעצמה:    דוקא כשהפתח סתום דאעפ"י שהעירוב מונח בחצר אחרת מותר לטלטל לעצמה אבל כשנפתח הפתח חזרו שניהם להיתרן:

סעיף בעריכה


(ג) לכרמלית אסור:    כיון שאין המחיצות קיימו' וכ' ב"י דכשנפרצה לכרמלית מותר לטלטל מחצר לכרמלית תוך ד"א עיין סי' שע"ב ס"ב ואפשר דאע"פ שנפרץ שם חצר עליו ואסור לטלטל ממנו לכרמלית ועיין בגמ' דף ו' ודף כ"ד:

סעיף געריכה


(ד) וקטנה אסורה:    דנפרצה במלואה:

סעיף דעריכה


(ה) שהגג בולט:    בתו' דף פ"ט משמע דוקא כשבולט ד' לר"ה ור"ה מהלכת תחתיו אם כן הוי אותה בליטה כרמלית וכל שאר הגג נפרצה לו במלואו ע"ש וכ"מ ברא"ש אבל אם אין בולט לא, דלא גרע מעמוד דהוי רשות היחיד בסי' שמ"ה ס"י ומ"מ כששני הגגין פרוצים זה לזה אוסרין זה על זה וכ"כ הרשב"א בגיטין דף ע"ט: