מגן אברהם על אורח חיים שע
סעיף א
עריכה(א) בבית שער: אף על פי שיש לו ד' מחיצות כיון שעוברים דרך שם לא הוי דירה:
סעיף ב
עריכה(ג) מחמת כבדן: צ"ע דמה גבול יש לכובד זה דמשוי שקשה לא' נוח לב' ומ"מ כ' דוקא דברים המוקצים ע"ש ויש להחמיר:
(ד) וי"א דכל זה: קאי אסעיף זה ולא אסעיף א':
(ה) ומוליכים עירובן אצלם: פי' שהם מוליכין עירובן אצל אחרים כמ"ש ס"ה:
(ו) שכרה מתחלה: א"כ לא יוכל לסלק חבירו מן הבית וה"ל כב' בעלי בתים:
סעיף ג
עריכה(ז) או שאין: ומה"ט בבתים שלנו אם נתקלקל העירוב אסור לטלטל מחדר לחדר אם אין לבע"ה תפיסת יד וגם מחדר לבית אסור אם דרים שם שנים עמ"ש בסי' שס"ה:
(ח) מלמד או וכו': כיון שכול' משתמשין בתוך הבית בכל תשמושיהן באפיה ובישול חשיבו כולהו כאלו אוכלי' ושותי' במקום א' ואף על פי שיש להם פתח לר"ה נקראים ע"ש בע"ה ועוד דאין משאיל להם רשותו לאסור עליו והוי דומיא דה' שכירי' ולקיטי' (תו') ואם מקום חדרים קנוי להם או מושכר להם ומשתמשין כל א' בפ"ע אוסרין כמ"ש ס"ב:
סעיף ד
עריכה(ט) בקביעו': דאין פורסין אלא כשעושין דבר צניעות:
סעיף ה
עריכה(י) פרס: אפי' מעו' לקנו' לחם (ב"י) משמע בגמ' דרועים הלנין בשדה אף על פי שאוכלי' בעיר אין אוסרין דאנן סהדי אלו ממטי להו ריפתא התם לאכול הוי ניחא להו וצ"ע עיין סי' ת"ט ס"ז:
סעיף ז
עריכה(יא) שני' הפנימיי': דאע"ג דהשני הוי בית שער לפנימי מ"מ הוי בית שער דיחיד ואוסר כיון דעביד לדירה אבל בית שער חצר דיחיד אינו אוסר כיון דלא עביד לדירה:
סעיף ח
עריכה(יב) אוסרים זע"ז: ודוקא שיש לכל א' חדר מיוחד לאכילה כמ"ש ס"ג ואם הוא במקום עכו"ם צריכים לשכור רשותו עיין ססי' שפ"ב עיין תשו' רש"ל סי"ח משמע דס"ל לרמ"א דבישראל אפי' רגיל אין אוסר עיין ססי' שצ"א: