פתיחת התפריט הראשי

סעיף בעריכה


(א) אין בפרצה ד"ט:    אפשר דמיירי שהחצר רחב באמצעי ובקצה הוא קצר שאין במילואו רוחב ד"ט אבל אם כל החצר פחות מד"ט אין צריך תיקון כמ"ש סכ"ח:

סעיף געריכה


(ב) כל שהוא:    אפי' פחות מאצבע (ב"י ב"ח):


(ג) קשר שם אדם:    וצ"ע דבסי' שס"ב ס"ה אי' דבאדם א"צ שיהיה קשור וצ"ל דמיירי שלא הודיעו שהעמידו לשם לחי א"כ בודאי ילך לו שלא יעמוד שם כל היום לכן בעי' קשור:

סעיף העריכה


(ד) לא מצי קאי:    ואפי' אין הרוח מפילו אלא מנידו כמ"ש רסי' שס"ב:

מ"כ מעשה שחל י"ט ביום ה"ו ונפסד העירוב יום ה' והתיר מהרי"ק משום דגם בי"ט צריך לערב לדברים שאין בהם צורך כלל לי"ט דאמרי' מתוך שהותרה לי"ט כו' עכ"ל ול"נ דאין לסמוך ע"ז ל"מ אם חלו ב' י"ט יום ה' יום ו' א"כ יום א' חול ולא שייך לומר הואיל והותר' הותר' אלא אפי' י"ט הראשון ביום ו' אפ"ה אסו' דשמא י"ט ושבת ב' קדושות הן כמ"ש סי' תי"ו ס"ב עמ"ש סי' שס"ה ס"ז:

סעיף ועריכה


(ה) רחוק מן הכותל:    דאתי אויר' דהאי גיסא ומבטל לי' (הרר"י) לכן אם הלחי רחב מג' שרי הואיל והעומד מרובה על הפרוץ (ש"ג ריא"ז) עיין סי' שס"ב ס"ט אבל דעת התו' דאפ"ה אסור עיין סי'(?) ל"ד:

סעיף זעריכה


(ו) אפי' שברי':    אבנים היוצאים מן הגדר זו למעלה מזו פחות מג' הוי לחי (גמ' ד' ט"ו):

סעיף חעריכה


(ז) מעצי אשירה:    ולא אמרי' כתותי מכת' שיעוריה כמ"ש סט"ז דהא לחי נמי בעי שיעור גובה ורחב משהו דכיון דלא בעי אלא שיעו' זוטא לא החמירו חכמים (תו' ד' פ') וע"ש עוד תי' ועיין במ"מ וסימן שע"ב סט"ו:

סעיף יאעריכה


(ח) אפי' לא עשאו:    דלחי משום מחיצה ומחיצה העומדת מאלי' כשר':


(ט) כאלו סמכו עליו:    אף על פי שלא סמכו עליו בפי' (הג"א) משמע דאם בפי' לא סמכו עליו כגון שלא טלטלו בשבת שעבר' ע"י לחי זו לא הוי לחי וכ"מ ברשב"א שהביא הרב"י:

סעיף יבעריכה


(י) ד"א:    דד"א הוי שיעור מבוי וליכא הכיר' אף על גב דלחי משום מחיצ' מ"מ הכירא קצת בעי' אבל אם המבוי רחב ח' אמות ניתר בעומד כפרוץ:


(יא) העמידו:    אבל סמכו עליו לא מהני דלא כהרב"י וכ"כ בט"א בשם גדול א':

סעיף יגעריכה


(יב) לחי המושך:    כתו' בהג"ה מבוי שרצפו בלחיי' פחות פחות מג' והוי משך רצפו ד"א באורך המבוי צריך לחי אחר להתי' המבוי כולו עכ"ל ומ"מ אם נרא' מבחוץ ושוה מבפנים או איפכא נידון משום לחי ע' בגמ' וברש"י:


(יג) עם חודו:    דהא הצד השני קצר מזה ועמ"ש ס"ל וסי' שס"ה ס"ד ובגמרא מיירי שצדו השני ג"כ ארוך כנל"ל קושי' הע"ש:


(יד) ואסור להשתמש:    אפי' הועמד לשם לחי (תו'):

סעיף טועריכה


(טו) מע"ש פסולה:    דקורה משום היכר וכשלא עשא' לשם כך לא הוי היכר:

סעיף יזעריכה


(טז) כדי לקבל אריח:    ואם המבוי רחבה י' אמות צריך לקבל י"ח אריחים דהוא ט' אמות דבט' אמות וב' משהויין סגי אורך הקור' ומב' קצותיו אמרי' לבוד כמ"ש סכ"א וכ"ה:

סעיף כאעריכה


(יז) ואינה נוגעת:    ואפי' מרוחק' משני הכותלי' אמרי' לבוד:

סעיף כבעריכה


(יח) בתוך טפח:    ואפי' הם יחד ד"ט אם האויר שביניהם יותר מטפח לא מהני דעכ"פ אין ראוי להניח אריח עליהם משא"כ בסי"ז דראוי' רק שאינם חזקים כנ"ל דלא כע"ש:

סעיף כגעריכה


(יט) ויש פוסלין:    דס"ל כהי"א בסכ"ב:

סעיף כדעריכה


(כ) ונמשכ' קצת וכו':    כלומר שהיא נמשכת למט' קצת יותר מי' ממקום שמתחלת וא"כ ה"א דהיא מחיצה ופסול' משום קורה ומשום מחיצה נמי לא דהא מחיצ' תלוי' היא דהא הוא גבוה י"ט מהקרקע קמ"ל דכשיר' עב"י ב"ח:

סעיף כהעריכה


(כא) כשר' שאנו כו':    דאמרינן חבוט ולבוד אף על גב דבקור' טפח אפי' גבוה יותר מג' אמרי' חבוט שאני הכא דבעי' קורה ע"ג מבוי (תו'):

סעיף כועריכה


(כב) מרווחי':    שיעור המרווח יותר על מצומצמות הוא חצי אצבע לאמה (מ"מ ספי"ו):


(כג) אלא בצ"ה:    והרמב"ם כ' דפחות מד"א דינה כחצר ואפשר דל"ד נקט צ"ה:


(כד) בבנין רחב:    וה"ה עפר וצריך ליזהר כשנדרס ברגלים שלא יתמעט מכשיעור:


(כה) שני חצירות כו':    דכל שאין רבו דיורין בו משתמשין בו בהצנע וצריך מחיצ' יותר (ב"י רשב"א) וא"כ הוה אפשר להקל במבואו' שלנו כיון דיש בהן ריבוי דיורין ואפשר דלא פלוג במבוי:


(כו) ויש חולקין:    דכיון דיכולין לערב יחד דרך הפתחים נחשבו כחצר א' וה"ה בבתי' הפתוחות זו לזו:


(כז) דין חצירות:    כיון דרוב עיירות מוקפות חומה בישב ולבסוף הוקף יש להעיר דין חצר וצריך לתקן המבואו' (שבין יהודי' לעכו"ם) כדין הבא לחלוק חצר א' לג' וד' רשויות אם היו בחצר שבילים קטנים בין בית לבית שצריך לתקן צ"ה או ב' פסין ב' משהוי' כדאיתא בהג"מ בשם מהר"מ עכ"ל ת"ה וא"כ אם אין המבוי רחב י' אמו' די בב' פסין משהוי' וכ"כ מהרי"ו בדיני' סי' י"ח וז"ל בהג"מ פי' מהר"מ דמבואות שלנו א"צ אלא ב' לחיים דלא הוו אלא סילוק דיורין וא"צ צ"ה מ"מ נרא' דמבואו' שלנו לא הוי תורתם כמפולש להצריכ' צ"ה בעקמומית' כדין מבוי עקום דהתם איירי במפולש לר"ה עכ"ל ופשוט דאיירי במוקף החומה שהרי כ' שאינו אלא סילוק דיורין אבל בערי הפרזי צריך צ"ה כמ"ש רסי' שס"ד בפתוחי' לכרמלי' ע"ש ס"ג דאף בעקמומיתו צריך תיקון דאין חילוק בין ר"ה לכרמלית וכ"ה בב"י שם בשם תשו' הר"ן וכ"פ המ"ב סי' צ"ב אלא שנט' דברי מהרי"ו לדעת אחר' ע"ש וצ"ע שלא ראיתי נוהגין כן ולכן נ"ל דכיון דסתם רמ"א וכ' כל מבואות שלנו יש להם דין חצירות משמע ואפי' אין מוקף חומה כיון שאין בתים וחצירות פתוחות לתוכו יש בהם דין חצר ובחצר אין חילוק בין עקום לשוה אין צריך אלא תיקון א' בראשו ומ"מ לענין זה שם מבוי עליהם דאם אין לו חומה בעי' צ"ה כיון דקרובים לר"ה כמ"ש הסמ"ק אבל דאין עקמומיתו קרוב לר"ה אין צריך תיקון עסכ"ז בהג"ה ועיין סי' שס"ד דמצד השני סגי בלחי ועסל"א:

ומהרי"ל בתשוב' סי' קס"ו כ' דהעיירות שלנו שהעכו"ם דרין בתוכו יש להם דין כרמלית ואפי' כלים ששבתו בתוכו אסור לטלטלם חוץ לד"א וכו' ולכן צריך ב' פסין או צ"ה וכו' ע"ש וכ"כ בדרשותיו אבל אנו אין לנו אלא דברי הש"ע שכ' סוף סי' שנ"ז וססי' שס"ה דיש להם דין חצירות ואם נפרצו פרצות בחומ' עיין סי' שס"ה ס"ג ועיין סי' שע"ב:


(כח) ב' קנים:    על הארץ אבל כותלי המבוי אין נחשבין במקום הקנים דאלת"ה למה הצריכו קורה רחבה טפח הלא בכל שהוא איכא צ"ה אלא ע"כ צריך להעמיד קנים וי"ל מ"ש דבסוכ' דיו שיתן קנה על הכותלים וא"צ קנה מכאן כמ"ש סי' תר"ל ס"ג ואפשר דש"ה דחומרא בעלמא היא לעשו' צ"ה ונ"ל דאי איכא עמוד בכותל בולט נידון משום קנה דלא גרע מלחי בסי"א:

סעיף כחעריכה


(כט) שאין ברחבו כו':    כלומ' שאין פתחו רחב ג' אף על פי שתוכו רחב הרבה:

סעיף כטעריכה


(ל) מבוי שצידו כו':    משמע כאן דים נחשב למחיצ' וצ"ע דכת' התו' ד' כ"ב ע"ב ותימא דא"י תעשה רה"י שהרי' וגבעות מקיפין אות' ובבל תעש' רה"י דמקיף לה נהר דיגלת וי"א דמחיצ' שאינה עשוי' בידי אדם לא חשיב מחצי' ואתי רבים ומבטלי מחיצתן עכ"ל עמ"ש סוף סי' זה וצ"ל דהכא מיירי במקום שאין הספינו' עובר' שם לנמל דשם הוי הים מחיצ' וה"ה שאר מימו' שאין הספינות עוברות שם הם עצמן מחיצה כמ"ש סי' שנ"ו וכ"ה בגמ' ד' כ"ד ע"ב ובתו' אין עושין כו' דהנהר בעצמו הוי מחיצה וכ"כ בערוך ערך אוזל ולפי מ"ש סוף סי' שמ"ה דוקא כששפת הנהר עמוק י' וכ"כ רש"י והריב"ש כאן אבל אם שפת הנהר משופע והולך אם כשהולך השפוע ד"א עדיין אינו גובה י' אינו מחיצה וכמ"ש סוף סי' זה:


(לא) יעלה הים שרטון:    שכן דרך הים שמתקצר ונעשה קרקע ברוחב פרס' ובטלי המחיצות ומטלטלי נמי במבואות כדמעיקרא (רש"י) ובמ"מ משמע דאע"פ שיתקצר הים מ"מ נשאר מדרון בעומק י' והוי מחיצה אלא שהחששא היא שמא יטלטלו מן המבוי למקום שנתייבש הים שהוא כרמלית אפי' מוקף במחיצת הים לפי שלא הוקף לדירה כמ"ש סי' שס"ה ס"ג אבל כשהים קיים ליכא חששא שאין הים בת טלטול עם המבוי עכ"ל וא"כ לדידי' בעי' מחיצות גמורות בצד הים ולא מהני צ"ה או לחי או קורה כמו שעשה אמימ' שפסק לסורא ברשתו' והטור ס"ל כדע' רש"י וא"כ סגי בתיקון שאר מבוי ומשמע מל' רש"י והרא"ש והטור דבשאר נהרות לא חיישי' שמא יעלה שרטון וכ"מ בתו' ד' כ"ד ע"ש, ודע דעכ"פ בעי' שיהא הנהר סמוך ממש לראש המבוי אבל אם הוא רחוק מהבתים י' אמות צריך תיקון דאותו מקום הוי פרוץ וכ"ה בתו' ד' כ"ד בד"ה ליעבד צ"ה כו' ובד"ה ליעבד לחי כו' ע"ש:

וקושטינטינא אף ע"פ שפרוצ' לים בכמה מקומות יותר מי' כסתום דמי (רי"ט ח"א צ"ד וכ"ה שצ"ב) עמ"ש סי' ת"ה ס"ו ובריב"ש סי' ת"ה כתב מבוי המפולש לכרמלית צריך צ"ה וההיא דצדו א' ים לא היה מפולש בב' ראשיו כי היה לו ג' מחיצו' אלא שבשני צדדין היה פרוץ קצת בצד א' לים ובצד א' לאשפה ושפת הים עמוק' י' וכו' עכ"ל אבל משמעות הפוסקים משמע דאפי' מפולש לגמרי לים שרי וע"ל רסי' שס"ד וא"כ בנהרו' שלנו שדרכן להתייבש בקיץ הרב' יש לאסו' עמ"ש סי' שס"ה סס"ג וז"ל הירו' די"ח ע"ד מבואו' המפולשין לים כמפולשין לבקע' והדין שקק' דר"ח לא צריך צ"ה שהוא כמתלקט י' מתוך ג':

דע דאם נקרשין בימות הגשמי' בטל' המחיצה ואסור לטלטל:

סעיף לעריכה


(לב) שצדו א' ארוך:    ואפי' לחיי' לא מהני נגד הארוך כ"מ בב"י וכ"כ ר"ל חביב סי' ס"ו וב"ח כ' דמהני לחיים:

סעיף לאעריכה


(לג) ולא עשו:    דכיון שלא עשו ואין יכול לטלטל במבוי לא אסרי על הפנימית:


(לד) ב' פסין:    דאפי' חצר א' יכולין לחלק בכה"ג (הרא"ש) ועמ"ש סכ"ו ועיר המוקפ' חומה בדלתות ראויו' לנעול זולת בפתח א' שאין דלתות שפתח ההוא לא גרע מלחי או קורה וכל העיר כמבוי אחד שיש לחי בראשו שאין מערבין אותם לחצאין ואם יש פרצה בטל הכשירה (ועיין סי' שס"ה ס"ב) ויוכל להכשיר חציה במחיצה ולהניח חציה (ב"י סי' שס"ד בשם ריב"ש):

סעיף לגעריכה


(לה) פס רחב ד':    אבל פחות מכן לא מהני אף על פי שכל צד הוא פחות מי' דאתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל לי' כמ"ש ס"ד:


(לו) וי"א דאין וכו':    הב"י הקשה ע"ז דהא קי"ל בסי' שס"ד ס"ג דאע"פ שאין בעקמומיתו י' הוי כמפולש וצ"ל דס"ל להטו' דשאני הכא כיון ששני הפתחים הם בצד א' לא יסבב לבא סביב הפס וכמ"ש הריצב"א בתו' ע"ש אבל לענין יותר מי' לא ס"ל כריצב"א ומ"מ העיקר כסבר' הראשונ' וכ"מ בב"ח:

סעיף לדעריכה


(לז) פס רחב וכו':    וצריך ג"כ לחי למבוי דפס לא מהני כיון שמופלג ג' מן הכותל (תו' וכ"כ הרר"י) ועמ"ש ס"ו:


(לח) דלא לשבוק:    אבל מסתמא לא חיישינן שילכו בפתח קטן דלא ממעטא בהליכה ע"י כך משא"כ ברסי' שס"ה דהוי מן הצד ומקצרים דרכן חיישי' לזה (גמ'):

סעיף לועריכה


(לט) ובזה החל וכו':    ואם כל העיר מוקפת תל ואח"כ בנו בה בתים אסור כמ"ש סי' שנ"ח ס"ב וע"ש ס"ח:


(מ) הוי כמחיצה:    ולפי מ"ש סכ"ט בשם התו' צ"ל דלא בקעי בו רבים שאל"כ אתי רבים ומבטלי מחיצתא כיון שאינה עשוי' בידי אדם ואפשר דלא מקרי רבים פחותים מס' רבוא וכמ"ש סי' שמ"ה ס"ו וכ"מ דעת הפוסקים שסתמו בזה: