מגן אברהם על אורח חיים שלה
סעיף א עריכה
(א) מזון ג' סעודות: היינו קודם אכילת ערבית כמ"ש רסי' של"ד וכ"כ הרמב"ם ועיין במהרא"י שכ' לדייק מהרמב"ם דהיכא דמשני מעובדא דחול לא חיישינן שיבא לידי מלאכה דאורייתא ואינו מוכרח וגם הרב"י חולק עליו וסוב' שאפילו נשפכה על הארץ נמי אסור להציל יותר מג' סעודות דחיישי' מתוך שהוא בהול בהצלה יביא כלים דרך ר"ה ואפשר דהאידנ' שאין לנו ר"ה יש להקל ואפשר שמשום זה כת' רמ"א שמא יתקנו וכו':
סעיף ג עריכה
(ב) ומיהו אם עבר כו': צ"ע דמהיכ' תיתי לאסור בדיעבד ועוד דאין זו הערמה כיון דהזמין אורחים ולכן נ"ל דהרמב"ם ס"ל דמותר להערים לכתחל' לזמן אורחי' שאין צריך לאכול וכ"כ הש"ג בשמו בהדי' וכ"כ המ"מ וז"ל מערימין בשל דבריה' ע"ש וכמ"ש רסי' תקל"ג שפסק שמותר ג"כ להערים, ובגמ' אית' דתרווייהו חד דינא הוא ע"ש:
סעיף ד עריכה
(ג) הדלף אינו ראוי: מיירי שלא נשברה לגמרי דאל"כ אף בראוי אסור כמ"ש ס"א:
(ד) לא יזרקנו בכלי אחר: וצ"ע דאם יש לו כלי אחר יניח אותו כלי תחתיו ולא יטלטל המוקצה בידים ואפשר דמיירי שאי אפשר להעמידו כאן כגון שהוא מחובר שם במקומה ואף על גב דבסוף סימן של"ח כ' דאסור לכתחלה ליתן כלי תחת דלף דאין עושין גרף של רעי לכתחלה ע"ש וכ"מ קצת בגמרא בשבת דף מ"ג ע"ש, הכא שרי משום פסידא כמ"ש סי' ש"ח סל"ז וכ"מ בד"מ וכ"ע לפי מ"ש סי' תקי"ב דמין בשאינו מינו בטיל א"כ מותר לתת כלי עם מים תחתיו שיתבטל היין במים ראשון ראשון עכ"ל, צ"ע דהא אין מבטלין איסור לכתחלה כמ"ש ביורה דעה סי' צ"ט ס"ו ואפשר דשאני הכא דאין כוונתו לאכול האיסור רק להציל היין ונ"ל שאפי' נתרבה האיסור ל"ל בה דיש לסמוך על המקילין ביורה דעה סי' קל"ד: