פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) פקק החלון:    ואפי' על ארובה שבגג שרי דמוסיף על אהל עראי שרי (תוס'):

הר"י הלוי דקדק בתשובתו מל' רש"י והר"ן והתוס' דדוקא קודם שימות המת מותר לסתום החלון שלא תכנס הטומאה לבית אבל אחר מיתתו אסור לסתמו דהוי כמתקן עכ"ל סי' ל"ד ולומר לעכו"ם לסתמו הוי שבות דשבות עיין סי' ש"ז ס"ה, וע"ש סוף הסי' במפתחות סי' ל"ד (כ"ה) וצ"ע דא"כ למה לא כתבו הפוסקים חידוש דין זה, וגם בתשובת מהרי"ל סי' ס"ט שכתב ודוחק להעמיד בשבת הא דלקחו תיבה וסתמו בחלון כדאיתא פ' בני העיר משמע דעכ"פ אין איסור לסתמו בשבת ועוד דהתוס' ס"פ כל הכלים כתבו דס"ד דזה הוי פקוקה של מצוה ולפיכך שרי אבל לדבר הרשות אסור וכיון דבמסקנ' קי"ל אפי' לדבר הרשות שרי ק"ו לשל מצוה ולא הוי מתקן דהכלים שהיו בתוכו כבר נטמאו ואינו מועיל אלא להבא, ומ"ש קודם שימות המת היינו לומר שהיו מתקנים שלא יטמא שום כלי בבית דמיד שימות המת יטמא כל אשר בבית ופשיטא לרש"י מותר תוספת אהל מן הצד כמ"ש רסי' שט"ו ע"ש אלא אפי' למה דקי"ל לאיסור היינו לעשות מחיצה המתרת אבל למנוע הטומאה שרי וכ"ש כאן דאינו אלא תוספת אהל דשרי:


(ב) וקנה:    שתוחבו אצל הדלת בכותל דמי לנגר קצת כ"מ ברא"ש:


(ג) ולר"ת וכו':    וכ"פ בסימן ש"ח ס"י:


(ד) ומקרי עי"כ כו':    אבל קנה שמוסקין בו זתים אף על פי שנועלין בו מ"מ מקרי מלאכתו לאיסור וכ"מ ברמב"ם וב"י:


(ה) ואסור לנעול:    ואם עשה לו בית יד ודומה למקבת מוכח דכלי הוא ושרי (ב"י הרי"ף):

סעיף געריכה


(ו) שהיה להם ציר:    וניכר שהיה להם ציר כמש"ל:

סעיף דעריכה


(ז) אין נועלין בהם:    וה"ה בפקק החלון אם אינו עשוי לפתוח אלא לעתים רחוקים הוי כאהל קבע (כמ"ש ברא"ש סוף עירובין ע"ש) עמ"ש סימן שט"ו ס"א:


(ח) הואיל ואינן לוח א':    משמע דבלוח א' אסור אפי' עשוי לפתוח ולנעול כמ"ש בב"י דקאי אחניות וצ"ע מ"ש בס"א פקק החלון כגון לוח משמע אפילו בלוח אחד שרי ואפשר דע"ש שהם מחוברין יחד קרוי לוח אבל הב"ח כ' בשם התו' דאף העשוי מלוח א' אם עשוי לכניסה ויציאה תדיר שרי כמ"ש ס"ג ויש להקל דהא הרמב"ם מיקל טפי ע"ש:

סעיף העריכה


(ט) שידה וכו':    כל דלתות שלהם היו להם ב' ראשים א' למעל' וא' למטה וחור אחד היה במפתן וכנגדו חור למעלה במשקוף והיכא שהחור באמצע פתח התיבה ל"ש למיגזר שמא יתקע ואפ"ה גזרינן באמצע אטו מן הצד ועיין סי' תקי"ט ובפ"ק דביצה, ולכאור' נר' דצירים שלנו העשוים בברזל ל"ש למיגזר שמא יתקע דהחור רחב וא"א לתקוע יותר אבל במרדכי פ"ג דעירובין משמע קצת דאסור וז"ל אסור להחזיר דלת תיבה גזירה שמא יתקע פי' שמא ישים הצירים (פי' דיחברם במסמורות) דהוי בנין חשוב ועיין סי' שי"ד ס"ז:

סעיף ועריכה


(י) חייב חטאת:    משום שעושה כלי:


(יא) דרכה להיות רפויה:    ז"ל הכלבו בשם הראב"ד דברים שאין אדם מקפיד עליהם אם יתנענע בתוך החור מותר דאין לגזור אלא בדבר שצריך להיות מעמידה בדוחק אבל בסמ"ג איתא דדוקא דבר שצריך גבורה ואומנות אסור:


(יב) וכוס כו' מותר:    שאין דרך להדקו כ"כ (טור) ונ"ל דכוסו' שלנו העשוי' בחריצים סביב ומהודקים בחוזק לכ"ע אסור ול"ד לכיסוי הכלים שעשוים כך דהתם אין עשוים לקיום רק לפתחן ולסוגרן תמיד עיין סי' שי"ד ס"י וכתב ב"י דרפוי ואינו רפוי ג"כ אסור ומשמע מפשט הפוסקים דכל הכלים האלו שרי לטלטלן ולא גזרו אלא במנור' שדרכה להתפרק כמ"ש סוף סי' רע"ט וה"ה כל כיוצא בו אבל דבר שאין דרכו להתפרק שרי בטלטול:


(יג) שדין הכוס:    וה"ה השטענד"ר שבב"הכ שמניחים עליו ספרים (אגודה):

סעיף זעריכה


(יד) שהם כלי:    נ"ל דאם אינו כלי רק עץ בעלמא אף על פי שהוכן לטלטל מ"מ אסור לסמכו תחת הקורה דדמי לבונה:


(טו) אם מהדקם וכו' אסור:    בגמ' הטעם דמבטל כלי מהיכנו שאינו יכול שוב ליטלו משם [רש"י] והע"ש לא ע"ש משמע דאם אינו תחוב בחוזק כ"כ שרי:

סעיף טעריכה


(טז) התוקע וכו':    וכן התוקע העץ בתוך הקורדם חייב וכן המפרק עץ תקוע חייב משום סותר והוא שיכוין לתקן (רמב"ם פ"י):

סעיף יעריכה


(יז) ולא חשיב כמוסיף:    משום דלא מבטל ליה התם דחזי למאכל בהמה או לטיט אבל דבר דמבטל ליה התם אסור דאיכא משום אשוי גומות (גמ' ב"ח) ועיין סי' שע"ב סי"ו ונ"ל דדוקא הכא שבא לתקן החצר אסור דדמי לבנין אבל בע"א שרי דהא שרי לכסות רוק באפר כמ"ש סוף סי' ש"י כיון שאינו מכוין לבנין: