פתיחת התפריט הראשי

סעיף בעריכה


(א) ובלבד שיוציא:    אבל אם הרהר בלבו לא יצא, ונ"ל דאם מחמת חולי או אונס אחר קרא בלבו יצא כמו בעל קרי:

סעיף געריכה


(ב) יש מי וכו':    צ"ע למה כתב יש מי שאומר שהרי מילתא דפשיט' כיון שאינם יודעים לברך שצריך להוציאם בברכתו כמ"ש רסי' קצ"ג ע"ש ועמ"ש שם:

סעיף דעריכה


(ג) שאינו יכול לדבר:    ונ"ל דמ"מ יכול לדבר לפני המלך דאל"כ ס"ל להרב"י אסור לברך לכתחלה וכמ"ש בס"ה דאפי' בדיעבד יש ספק וכ"ה בתו' פרק הדר והוא הדין בכל הברכות ועיין ברא"ש שם ובפ' א"ע, ומיהו ברמזים פרק הדר משמע דיש להסתפק אם רשאי לברך לכתחלה כשהוא שכור שאינו יכול לדבר לפני המלך וברמזים פ' א"ע משמע קצת דפשיט' ליה דרשאי לברך לכתחלה לכן נ"ל דלכתחלה יברך קודם שיבא לידי כך ואם אירע שנשתכר אעפ"כ יברך דהא דאורייתא הוא וגם פשט הירוש' משמע דיברך וכ"מ בזוהר תרומ' ע' רע"ג וכ"ש האידנא דבלא"ה אין מכוונים כ"כ וכמ"ש סי' צ"ט ע"ש: