מגן אברהם על אורח חיים מח
פרשת הקרבנות יאמר בעמידה דוגמת הקרבנות שהיו בעמידה [ע"ה].
(א) ויכוין בפעם כו' - לרווחא דמילתא שלא יהא כמקריב שני תמידין.
(ב) פסוקי מוסף - אע"ג שעדיין לא התפללו שחרית ואסור להקדים מוסף לתמיד, מכל מקום הרי כבר אמרו פרשת התמיד ואם תחשב אמירת הפסוקים להקרבה, גם אמירת פסוקי תמיד נחשב להקרבה.
(ג) כדי לפרסם - וסמך לזה במשנה סוף שקלים שהיו נותנים אברי ראש חודש למעלה במזבח לפרסם שהוא ראש חודש, ע"ס סוכה.
(ד) להתנועע - היינו בפסוקי דזמרה אבל בתפילה אין להתנועע [מ"ע בתשובה סי' קי"ג] ובספר י"מ מאכ"ח ח"א סי' ל"ג כתב שקצת פרושים נהגו להנועע בנחת בחתימות הברכות בלבד לקיים מפני שמי ניחת הוא. ובמהרי"ל כתוב שהיה מתנועע בתפילה מלפניו לאחריו ומאחריו לפניו ע"ש, ובד"מ כתב שהרקנ"ט פרשת יתרו נתן טעם על דרך קבלה להתנועע בתפילה וכן כתוב בזוהר עכ"ל. ודעביד כמר עביד וכמר עביד ובלבד שיכוין.