מגילת תענית ללא הסכוליון

אלין יומא דלא לאתענאה בהון. ומקצתהון דלא למספד בהון. אלו הימים שלא להתענות בהם. ומקצתם ש(אף) לא להספיד בהם.

ניסן

א-ח מן ריש ירחא דניסן עד תמניא ביה אתוקם תמידא, דלא למספד. מן ראש חודש ניסן עד שמונה בו, הוקם (דין קרבן ה)תמיד. יום זה אסור בהספד

ח-כא ומתמניא ביה ועד סוף מועדא אתותב חגא דשבועיא דלא למספד ומשמנה בו עד סוף המועד הוקם (קביעות יום) חג השבועות. שלא להספיד בו

חודש אייר

ז בשבעה לאייר חנוכת שור חומת ירושלם, דלא למספד.

יד בארבעה עשר ביה נכסת פסחא זעירא דלא למספד.

כג בעשרין ותלתא ביה נפקו בני חקרא מירושלם.

כז בעשרין ושבעה ביה אתנטילו כלילאי מיהודה ומירושלם

סיון

יז בשבעה עשר בסיון אחידת כבישת. כלומר נכבשה מגדל צור

טו-טז בחמשה עשר ביה ובששה עשר ביה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא

כה בעשרים וחמשה בו^א איתנטילו דימסנאי עוררין מיהודה וירושלים

תמוז

יד בארבעה עשר בתמוז עדא ספר גזרתא נתבטל ספר הגזרות (של הצדוקים), דלא למספד.

אב

טו בחמישה עשר באב זמן אעי כהניא, דלא למספד.

כד בעשרין וארבעה ביה תבנא לדיננא.

אלול

ד בארבעה באלול חנכת שור ירושלם ודילא למספד.

יז בשיבסר ביה נפקו רומאי מן ירושלם.

כב בעשרין ותרין ביה תבו לקטלא משמדיא.

תשרי

ג בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא מן שטריא.

מרחשוון

כג בעשרין ותלתא למרחשון אסתתר סוריגא מן עזרתא נסתר הסורג מן העזרה

כה בעשרין וחמשא ביה אחידת שומרון שורא נכבשה חומת שומרון

כז בעשרין ושבעה ביה תבת סולתא למיסק על מדבחא שבה הסולת לעלות על המזבח

כסלו

ג בתלתא בכסליו אתנטילו סימותא מן דרתא ניטלו הפסלים מן החצר

ז בשבעה ביה יום טב

כא בעשרין וחד ביה יום הר גריזין דלא למספד

כה בעשרין וחמשה ביה יום חנוכה תמניא יומין, דלא למספד בהון

טבת

כח בעשרים ושמונה בטבת יתיבא כנישתא על דינא ישבו סנהדריה גדולה על הדין

שבט

ב בשנים בשבט יום טוב, דלא למספד.

כב בעשרין ותרין ביה בטילת עבידתא דאמר סנאה להיתאה להיכלא בטלה העבודה שאמר השונא להביא להיכל דלא למספד.

כח בעשרין ותמניא אינטיל ניטל אנטיוכוס מלכא מן ירושלם

אדר

ח-ט בתמניא ובתשעה באדר יום תרועת מיטרא תפילת המטר

יב בתרין עשר ביה יום טוריינוס

יג בתליסר ביה יום ניקנור

יד-טו בארביסר ביה ובחמיסר ביה יומי פוריא אנון, דילא למספד.

טז בשתת עשר ביה שריו למבני שורא דירושלם דילא למספד.

יז בשובעת עשר ביה קמו עממיא על פלטת ספריא במדינת כלקיס בבית זבדי והוה פורקן.

כ בעשרין ביה צמון עמא על מטרא ונחת להון (בכ' בו אחר שעברו ג' שנים ולא המטיר ריחם ה' על הארץ ונענה).

כח בעשרין ותמניא ביה אתת בשורתא טבתא ליהודאי דילא יעדון מן אוריתא ולא למספד.

סיום

כל הכתוב במגלה "דילא למספד" מתענין לאחריו ואין מתענין לפניו. רבי יוסי אומר לא לפניו ולא לאחריו. וכל שאין בו "דילא למספד", אלא "דילא להתענאה" לחוד, מתענין לפניו ולאחריו. רבי יוסי אומר לאחריו אבל לא לפניו.