מגיד מישרים שמואל

ספר שמואל ב פרק י

שמואל ב' סי' י' אור לכ' אדר א' בהשכמת שבת חזק ונתחזק בעד עמינו וגו'. מאי עמינו ומאי ערי אלהינו ומאי חזק ונתחזק ב' פעמים חזוק. אלא עמינו הם ספירות העליונות. וערי אלהינו הם היכלות כנסת ישראל שהם מכוונות כנגד העליונות וזהו שאמר אלהינו שהוא רומז על כנסת ישראל ככתוב בזוהר וכשהפגם מגיע לכנסת ישראל בלבד הספירות העליונות עומדות ומצילות אבל אם ח"ו היה מגיע למעלה לא היה העולם יכול להתקיים ואותה המלחמה היתה למעלה ולמטה דוגמת מלחמת עמלק. לכך חלק יואב לישראל לב' מחנות הא' רמז לעמינו והב' רמז לערי אלהינו ואמר לאבישי אחיו אם תחזק ארם ממני וגו' ולא אמר אם ויזקו על שנינו לפי שהוא נמנע שאפילו היו נוגעים בעמינו וזה דבר שאי אפשר כמו שקדם וז"ש חזק ונתחזק ב' מיני חזוקים א' בכל מחנה וא' כנגד עמינו וא' כנגד ערי אלהינו וז"ש אם תחזק ארם ממני וגו' כלומר אותו מחנה שיתחזקו עליו יתברר שהוא רמז לערי אלהינו ואז יבא המחנה הב' שהוא רמז לעמינו ויושיע לערי אלהינו. וז"ש יעקב אבינו ע"ה שחלק נשיו וילדיו לב' מחנות כפי הדרך הנזכר. וז"ש אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו שאותו מחנה יתברר שהוא רמז לערי אלהינו והיה המחנה הנשאר לפליטה עכ"פ כי אי אפשר לו לעשו לנגוע בו לפי שהוא רמז לעמינו וז"ש אם יבא עשו וגו', אלו אחינו שבדרום והיה המחנה וגו' אלו אחינו וגו' כי אינם גוזרים בב' מקומות יחד שאם היה הפגם נוגע לעמינו ולערי אלהינו וזה א"א כמו שקדם. אני אני היא המדברת עמך נשמתך לא הנפש ולא הרוח אלא הנשמה בעצמה והלא אם פסקה נבואה מישראל ממך לא פסקה כי בכל פעם אני בא אליך להדריכך בדרך זו תלך ועתה אתה ידעת את אשר עותה וגם לימים ראשונים ככל אשר דבר האיש ההוא ועתה שוב אל ה' אלהיך כאשר עשית בקצת שבוע זה שתמיד היית עוסק בתורה בשקידה עצומה וכשהיית קם מעל הספר תמיד היית מהרהר בד"ת בין בעת האוכל בין בשאר השעות לא נפרדת מן התורה אפי' רגע א' ואם כה תעשה כל ימיך להיות לבך כלי משכן לתורה תמיד בלי הפסק וגם תזהר מן היין ולא תשתה כי אם מעט ומזוג יסירו הבגדים הצואים מעליך והלבש אותך מחלצות לנפש. מעטיפה לרוח. שהרונים לנשמה. כי היין משכן ס"מ הרשע ובהתרחקך ממנו ובהשים לבך קן ומשכן לתורה תכפה אותו תחתיך לכן חזק ונתחזק בכל אשר דברתי אליך ואזכך לעלות להר הצבי ושם אתן את דודי לך ואהברך בעה"ז וטוב לך לעה"ב אם תשמע לדברי וסוד העה"ז והעה"ב מסוד עמינו וערי אלהינו תדענו ואתה שלום וכל אשר לך שלום: