מגיד מישרים וישלח

<< · מגיד מישרים · וישלח · >>

פרשת וישלח מהדורא קמא:

אור ליום שבת ח"י כסליו פרשת וישלח, ה' עמך וכו' הא אתינא לגלאה לך רזין טמירין דכל חכימי דרא כד ישמעון להון יחדון ויתחדש רוחם בקרבם. כדאמר לב טהור ברא לי אלהים וכו', דהא אית למבעי היכי הוי מצלי דוד הכי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים קיימא לן, ותו מאי ברא לי דמשמע דהוי בעי דיימית יתיה ובתר הכי יברא ליה בריה חדשה, ותו מאי טהור, ותו מאי רוח נכון חדש בקרבי. אבל רזא דמילתא דדוד לקביל מלכות דאיהי דרגא דיליה קאמר הכי דהיא מידת דילה ברזא דמלכות בית דוד משיחך במהרה תחזירנה למקומה דהיינו לומר דכנסת ישראל תתאה ידביק אותה בעשר ספיראן עילאין דרמיז בבמהרה. והיינו דקאמר תחזירנה למקומה כלומר דתתיחד בספיראין עילאין כדהוות בשירותא דבריאה והשתא קאמר דוד ל"ב נתיבות חכמה דהיא עולם הטוהר אשפע במידה דילי וקאמר בלישנא דבריאה ברזא דאוליד ליה כמלקדמין, ומיירי עם בינה דישפע מחכמה במלכות ולהכי קאמר אלהים דרמיז בבינה, ורוח נכון חדש בקרבי כלומר דכל ספירה וספירה אית בה רוחא וחילא דאתיהב לה בקדמיתא לקיומא דילה ובר מהאי צריך תדיר לאשפעא (חסר) אתיהב בה רוח היונאה וחילא בשירותא דבריאה דילי' ועם כ"ז צריך תדיר למזוני לקיימא ההוא רוחא וחיילא תדיר די ביה, ואי פסקי מזונא ההוא רוחא דביה איתכפייא וכד נקיט מזונא ההוא רוחא וחילא די ביה מתתקפי', ובהאי דוגמא איהו בספיראן, ומשום הכי קאמר ורוח נכון חדש בקרבי כלומר ההוא רוח דיהבת במידה דילי בשירותא דאיקרי נכון, משום דאיהי המכוונה והמעמידה תדיר עביד כגוונ' דיתחדש ויתתקף ע"י שפע ברכאן דתשפע בה תדיר ולזה קאמר נכון:

ורזא דברכתא דאשר יצר את האדם בחכמה איהי רמיזא בספירו' דבנין דאיקרון אדם וקאמר דיצר יתהון בחכמה, וברא בו נקבים וכו' אינון צינורין דמשפיעין מספירה לספירה, שאם יסתם אחד מהם כלומר ואי הוה מסתים צינורא דחסד אפי' רגעא חדא, או אם יפתח א' מהם. כלומר אם יפתח צינורא דגבורה טפי ממאי דחזי ליה אי אפשר להתקיים ספיראן וכולהו עלמין אפילו שעה אחת דברגעא חדא הוו מתוקדי כולהי בשלהובוי דגבורה, ברוך אתה ה' רופא כל בשר כלומר דאית לשבחא לקב"ה די עביד למלכות דינא רפייא כי היכי דלא ליתוקדו עלמין כולהן בשלהובי דילה והיינו דקאמר רופא מלשון לא ירפך, כ"ל דהיינו מלכות דאיקרי כל, בשר היינו שבע ספירות הבנין דאיקרון בשר ומפליא לעשות כלומר דישפע במלכות מחכמה דאיקרי פלא:

והא השתא בעינא לגלאה לך רזין בהאי פרשתא. ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים כלומר כד יעקב דאיהו תפארת. הלך לדרכו דיך. גבר בעלמא כלומר דאזל לאשפעא בכנסת ישראל, ויפגעו בו כלומר נפקו לקדמותיה לקבל שפעא, מלאכי אלהים אינון נצח והוד ויסוד דאינון שלשה עדרי צאן רובצים עליה דאינון שליחאן דיליה לאייתאה לה שפעא מתפארת ולהכי איקרון מלאכי אלהים כלומר שליחאן דכנסת ישראל דאיקרייא אלהים, ויאמר יעקב כלומר אתחברת תפארת במלכות, דויאמר רמז במלכות ברזא ואת אמרת קדוש ישראל נאצו, כאהבר ראם כמו וראיתי אני, או רואה אני את דברי אדמון כלומר דבעי לאשפעא בהון כי היכא דישפעון בכנסת ישראל והיינו דקאמר מחנה אלהים זה כלומר דאינון שליחאן דכ"י דאקרייא אלהים, וקאמר זה כלומר דע"י זה דהוא יסוד אתחברת תפארת במלכות, ויקרא שם המקום ההוא מחנים, ויקרא רמיז במלכות ברזא ויקרא אל משה, שם היינו רזא דויקרא בשם ה', המקום היינו רזא דתלת עילאי ברזא דברוך המקום, ההוא היינו רזא דכתר, מחנים כלומר דתרי מחנות אינון תרי ההין דתפארת ייניק מלעילא ומשפע לתתא וכיון דתפארת מיחד ובמלכות מיד:

וישלח יעקב מלאכים לפניו וכו' לומר בעא לאתכפייא לאינון דסוחרני כורסייא דלא ישלטון והיינו דקאמר אל עשו אחיו לההוא דאיהו בתמורות לקבל תפארת, ארצה שעיר דהא שעירים ירקדו שם, שדה אדום דאיהו סומק משום דתמן הוא אתר דשפיכות דמים, כה תאמרון לאדני לעשו כלומר דעד השתא הוה איהו אדון ושליט והשתא דאתחברית במלכות איבעי ליה לאיתכפייא, והיינו בשירותא אמר כ"ה דרמיז בכנסת ישראל, עם לבן גרתי ואחר עד עתה, כלומר אע"ג דאסתלקותא לעילא באתר דלובן עילאי לא הוה לאשתארה תמן אלא דרך גרות למינקט שפע ברכאן לארקא במלכות דרמיז בואחר דהא היא אתקריי' אחרית, והכא קאמר ואחר להתחברא וא"ו עם אחרית, ויהי לי כלומר אע"ג דוא"ו אסתלק לעילא מיו"ד דלהכי רמיז וי' לא הוה לאשתארה תמן אלא למנקט ברכאן לארקא בה' בתראה ולחברא לה בחכמה דרמיזא ביו"ד, ולהכי רמיז ה"י ולהכי רמיז נמי לי כלומר דיניק מבינה דרמיז בלמ"ד לארקא בכנסת ישראל, שור היינו גבורה, וחמור חסד ברזא דחמור של אברהם, צאן היינו נצח והוד דעלייהו אתמר ואתנה צאני צאן מרעיתי, ועבד היינו יסוד דאיהו עבד דתפארת, ושפחה היינו מלכות, הא כללא דספיית הבנין מתייחדין בי' ואשלחה להגיד לאדני, מנגידנא שפע ברכאן לכנסת ישראל למצא חן, כלומר לחברא כל ספיראן דרמיזי בחן. בעיניך כלומר לחברא עיניך בעל אפך ועל חמתך ספירן כולהו מתייחדין ומתחברין כולהו כחדא, וישובו המלאכים כו' באנו אל אחיך אל עשו כלומר לא בעי לאיתכפייא אלא בעי למהוי שקיל כוותיך, והיינו אל אחיך, וגס הולך לקראתך כלומר לא מסתייעא דמחזיק בתר אינון דרדפין בתר הנאין וכיסופין דעלמא, אלא אף דבאינון דבעו לאתקרבא לדחלתך ולמיפלח יתך אזל לקבלהון ולאסטאה יתהון מאורח טבא, וארבע מאות איש עמו כלומר ההוא רע עין דסליק לארבע מאות והוא רמיז בכנעני ובלוט ובעפרון, אזיל עמיה לאסטאה בני נשא מפולחנא דקב"ה, ויירא יעקב מאד דלא יתחברון עלמין בההוא אסטיותא דמסטי לבני נשא, ויצר ליה דכנסת ישראל ותלת ספירין דיליה לא בעי לאשפעא לעלמא ואהדרא שפעא דילון בתפארת והיינו ויצר דהוא צר מהכיל כל כך שפעא, ויחץ את העם אשר אתו כו' לשני מחנות כלומר דעם צאן ובקר אינון מחנה חד, ואיהו מחנה דקדושה, וגמלים היינו מחנה תניינא, והוא מחנה דההוא סטרא, ברזא דבא נחש ורכב על גמל לאסטאה לחוה וברזא דהרואה גמל בחלום מיתה נקנסה עליו, ומשום הכי גבי ויהי לי שור וחמור לא אידכר גמלים משום דאינון לאו מסטרא דקדושה, והתם לא מיירי אלא במילי דסטר קדושה, ויאמר אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו כלומר אם יחזיק באינון דרדפין בתר הנאין דעלמא, והיה המחנה הנשאר דהיינו דבעי לקרבא לפולחנא דקב"ה, לפליטה דלא ישלטון עליהון, ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק דהיינו חסד וגבורה, ה' האומר אלי שוב לארצך כו' כלומר דשדר יתי למיזן למלכות דאיקרייא ארץ והיינו ארצך ואיקרייא נמי מולדתך כלומר בגין דאת זן יתה הוי כאילו את אולידת יתה, ואיטיבה עמך, כלומר דיסוד דאיקרי טוב יתחבר בי ועל ידיה אזון לכנסת ישראל. קטונתי כלומר דאנא משפע לכנסת ישראל דאיהי קטן מכל החסדים ומכל האמת וכו' כי במקלי כלומר דאנא בריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה, ואתה אמרת היטיב איטיב עמך, רזא דיסוד דאיקרי טוב ועל ידי תניק מלעילא, ותוניק לתתא ולהכי קאמר תרי זימנא היטיב איטיב, ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו, היינו רזא דתנו שוחד לסמאל וברזא דשעיר המשתלח כי היכי דיסלק מעלוי קודשא, הא אתגליאו לך יזין עילאין בהאי פרשתא ומנייהו תיליף לדוכתי אחריני לכן אזדהר מהנאין וכסופין דעלמא ולא תפריד מחשבתך מאורייתא אפילו רגעא חדא, ובעידן ק"ש כוין כדקא יאות ולא כדאת עביד, והא ייחדתיך למיהוי עולה תמימה לפני לאתוקדא על קדושת שמי, ואת ידעת דבעולה לא בעי לאשתכחא בה שום פיסול ואפילו במחשבה לכן אזדהר מן יומא דין והלאה למיהוי כל מחשבתיך באורייתא, ואתה שלום:

עוד לפרשת וישלח:

אמאי השפיל יעקב גרמיה דיליה קמי עשו וקרא לו אדוני כמה זימני. אבל רזא דמילתא דא רמיז דמאן דהוי מסטרא דקב"ה דלא לאיתנהגא בתוקפא ורוגזא לאינון דמסטרא אחרא, אלא לאמשכא לון במילין דרחימו זימנא בתר זימנא, ות"ח דוד המלך ע"ה דאע"ג דעביד רעותא דקב"ה לאגחא קרבא בעממיא. אתמר עליה דמים רבים שפכת וכו' ומשום הכי בעי יעקב דלא לאתנהגא עם עשו בתוקפא ורוגזא, אלא במשיכא דרחמי וחינא' ומשום הכי שדר למימר ליה עם לבן עילאה דאיהו רזא דלובן עילאה ומשיכנא מיניה מלכות, והיינו ואחר, ראייה דאיהו עומק אחרית והיינו נמי עד עתה ראיה אקרי עתה, ויהי לי שור וחמור דאיהי פחד וחסד, וצאן היינו תפארת כד"א ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם, ועבד ושפחה דאינון נצח והוד ויעקב גופיה איהו יסוד, דהא יסוד משך הוא"ו, ואיבעי תשוי ליעקב בתפארת וצאן ביסוד דאיהו אקרי בשמא דתפארת, ואשלחה להגיד לאדוני כלומר לאמשכא בהדן מכל הני סטרין דקדושה, למצוא חן בעיניך' על ידי דאת מלברא תסתכל בהון ישפעון עליך, והיינו בעיניך. אי נמי הכי קאמר על כרחך ימצאון חן בעיניך כמו אם לא על פניך יברכך, וישובו המלאכים וכו' באנו אל אחיך אל עשו, כלומר לא בעי לינקא מינך אלא למיהוי איהו רישא לגרמיה והיינו אחיך, וגם הולך לקראתך לאגחא בך קרבא, ולא בעי למיהוי ליה חיבורא בהדך, וארבע מאות איש עמו, דאיהו רזא דרע עין עמו, ויירא יעקב מאד דאיהו אדם בהפוכא, כלומר דחיל דלא יקטרג עליהו דאיהו תפארת, ויצר לו, כלומר דחיל דלא ייצר ליה כד ינקוט שפעא דקדושא וכו' לשני מחנות חד מחנה שכינה דספירין עילאין, והיינו אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו, דהיינו מחנה שכינה דתמן אית ליה קצת תפיסה, דהיא המחנה האחת והכהו, והיה המחנה הנשאר לפליטה דהיינו ספירין עילאין, ויאמר אלהי אבי אברהם, לאמשכא על המלכות שפעא דאברהם ויצחק ובשמא דהוי"ה, קטונתי מכל החסדים וכו' כי במקלי וכו' כלומר דאנא בריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה, כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני וכו' כלומר למלכות עם עולמין דילה, ואתה דהיינו חכמה עם כל ספיראן, אמרת ברחמים היטיב בספיראן עילאין איטיב למלכות, וילן שם בלילה ההוא ברזא דהוא דאיתחבר בלילה דאיהי מלכות, וישתחו ארצה שבע פעמים ועל ידי כן אפייס ליה, נסעה ונלכה, ומהכא אית לן למילף דלא למיתיב רשיעי ברוגזא, וכל שכן בזמנא דגלותא דליכא שולטנו לישראל אלא לגלגלא עימהון במילין דרחימו זמנא בתר זמנא עד דיתפייסון לאשתעבדא באורייתא: