מגיד מישרים בחוקותי
<< · מגיד מישרים · בחוקותי · >>
פרשת בחקותי סוד פ' אם תלכו עמי בקרי:
אור ליום שבת כ"ח אייר ה' עמך וכו' שלום לך ממתיבתא דרקיעא דהא את תנאה דילי דעד השתא כד הוית נפיק בשוק' הוו מנהרי לך ה' נהורין לקבל ה' סדרי משנה דידעת ומכרזי קמך הבו יקר לדיוקנא דמלכא השתא דשריית למילף סדרא שתיתאה ואוליפתא מיניה י' פרקים וחצי הא שיתא נהורין נהרין קמך אלא דנהורא שתיתאה לא נהיר סגי אלא מתחזי ולא מתחזי עד דתנדע לכוליה ומהני שית נהורין מתפשטן שית עולימין דמכריזין האי כרוזא אלא דעולימא שתיתאה מתחזי ולא מתחזי מטעמ' דאמרית לך ומהני נהורין אתפש' נהורא שביעאה ואינון לקבל ז' ענני כבוד וכלהו מלוין יתך ואזלין קמך כמא דאמינא:
ואחר כך פי' לי כל פ' ב' בדרך פשט מחודש לא נמצא ולא שמעתיו מעולם והוא יפה אף נעים ודרשתיו ברבים והיה מקשר כל הפרק מראשו עד סופו בקשר של קיימא ואמר לי שלא אתיר את בת שאלדין ושאכתוב לחזק דברי שלא להתירה ובכן ואתה שלום:
ביום הנז' כ"ח לאייר עברנו על פתח התיקיי עם קצת חברים והכניסוני שם לטייל ובלילה ראיתי קרי ונצטערתי מאד ואחר שעה או ב' שמשתי עם זוגתי ואח"כ קמתי ובעודי על הספר א"ל חזק ואמץ כי ה' עמך בכל אשר אתה עושה וכל אשר אתה עושה ה' מצליח ויצליח בך רק שלא תפסו' הקשר והדבוק שבינך לבין קונך וגם לא תפנה אל האלילים ולא תלך אחרי הבעלים כאשר הלכת אתמול וגם זה ימים ג' שהפסקת הקשר והדבוק שבינך לבין קונך שהפסקת מלהרה' תמיד ואנכי אגדלתיך למען תהיה לבך תמיד כלי שרת לתורתי לא תפרד ממנה אפי' רגע א' וגם זכרתיך להיות נשרף על קדושת שמי כדי שיתכפרו עוונותיך ותתעל' כאשר הודעתיך ועכשיו פנית לבך מד"ת וגם פנית אל האלילים והלכת אחרי הבעלים כי נכנסת אתמול בבית הקדשי' שלהם וכבר הודעתיך כי ז' ענני כבוד מלוים אותך וכלם נפרדו ממך כשנכנסת שמה והיו רוצים להסתלק ממך לגמרי לולי כי בני מתיבתא דרקיע' התפללו לפני הב"ה שלא יסתלקו ממך ועי"כ המתינו לך עד צאתך ובאך משם וחזרו ללותך כבתחלה וצאתך והתרגזך אלי ידעתי ולא עוד אלא שהזכירו דבר נבלות הפה ולא יכולת להתעכב מלהרהר וגם אח"כ ראית ערוה ולא יכולת להתעכב מלהרהר וע"כ נתאו' אליך רעה ונגע קרב באהליך וראית קרי בזו הלילה כי דבקו בך הרעה והנגע שהם בעלי הקריים אחר שהיו רחוקים ממך כי זה כמה זמן שלא ראית קרי דבקו בך בסבת הדברים הנזכ' כי זש"ה אם תלכו עמי קרי וגו' כלומר שצריך האדם להיות לבו ממולא תמיד בתורה וביראת ה' בזריזו' גדול עד שכשיפגעהו היצה"ר ויבא לפניו דבר ערוה לא יבא להרהור וזה פירוש מ"ש ר' פנחס בן יאיר זריזות מביאה לידי נקיות זהירות מביאה לידי טהרה וז"ש ונשמרת מכל דבר רע שלא תהרהר וגו'. שתהיה נשמר קודם שתראה הערוה לפניך וז"ש אם תלכו עמי קרי כלומר אם לא תהיו בזריזות עד שכשיקרה ערוה לפניכ' תוכלו להשתמר מלהרהר והלכתי עמכם בחמת קרי שמאות' החמ' ימשך שידבקו בכם כחות רעות ותראו קרי בלילה ולהכי תרגם אונקלוס בקשיו כלומר שהוא מתקשה ע"י הערוה אשר הוקרה לפניו ולכן הזהר מאד ושמור נפשך ותהי' זריז וזהיר מאד כי בקרי שראית כבר נטלו חלקם והלכו להם וכאשר שמשת עם זוגתך כבר נדבק' בצד הקדוש' ונפרש' מהם לכן הזהר מכאן ואילך ותמיד תהגה בלבך תורתי ותהיה יראת ה' כ"כ דבקה בך עד שאם יקרה שתראה או תשמע דבר ערוה לא יעשה בך רושם כלל ולא תכנס עוד בבית הבעלים ותחזור לקדושתך והנני מבאר לך כל הפ' הב' באורחא דרזא כמו שהבטחתיך ר' אומר איזוהי דרך וכו' דרך איהי מלכו' דעלה אתמר את הדרך ילכו בה דאיהי דרך ושער לעלות לספירות עלאין ואע"ג דאית אורחין חורנין מ"מ האי דרך איהי ישרה וה"פ דעי איזוהי דרך לעלו' ומהדר אות' שהיא ישרה היא שיבור לו על ידה אתדבק עם האדם שהוא ת"ת והיינו דקאמר כל שהיא תפארת לעושיה כל איהו יסוד הוא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם שהיא הדרת פנים זקן ולא אשתכח זקן אלא במאן דאית ליה יסוד כלומר דלאו איהו סריס והוי זהיר במצוה קלה דהיינו כ"י דלא תשבוק יתא ותנסב ספירות עלאין כמא דאת זהיר בחמורה דלא למשבק ספי' עלאין ולמנקט כ"י בלחוד שאין אתה יודע מתן שכרן וכו' דלא הוה אלא בחבורא דכ"י עם ספירו' עלאין דבההי' שעת' אנפין נהירין ומתברכין כל עלמין. הסתכל בשלשה דברים וכו' עין רואה רמז לכתר שהוא עליון ורואה. אזן שומעת חכמה וכל מעשיך וכו' בינה שממנה מעשה העולם העליון וכנגד ג' אלה ת"ת יסוד מלכות יפה ת"ת עם דרך ארץ שהם ספירות עליונות עם דרך ארץ כ"י שבחבורם מתברכים העולמות. וכל תורה ספי' עליונות שאין מחבר עמה מלאכ' שהיא כ"י שמלאכ' העולם על ידה סופה בטלה כלו' הרי היא גורמת רעה גדולה שכ"י שהיא סוף המדרגות היא בטלה מלהשפיע ברכות בעולם בסיבת הקיצוץ וגורר עון שהכחות החיצוני' הנקראות עון נגררות אחריה לידבק בה ונמצא מכניס טמאים במקדש כי ז"ש מים ראשונים מצוה אחרונים חוב' אמצעיי' רשות כי המים הראשונים רמז למים עליונים שאין שם שטן ופגע רע אלא הכל טהור וקדוש ולכן נקראים מצוה ואחרונים הם חובה רמז לכ"י שצריך לדחות ממנה כחות חיצוניות הנקראות חובה ואמצעיי' רשות יתבאר אצל ואל תתודע לרשות וכל העמלי' עם הצבור צבור הם הספירות הכלולות בכ"י יהיו עמלים וכו' כלו' תהיה כוונת' לחברם עם הספי' העליונות שזכות אבותם הם ספי' עליונות שהם אבות לספי' כ"י מסייעת' וצדקתם עומדת לעד ואתם העמלים לש"ש מעלה אני עליכם שכר כאילו עשיתם הספי' בסוד נעשה שותף להב"ה במעשה בראשית ובסוד מעל' אני כאילו עשאוני. הוו זהירין ברשו' דהיינו ת"ת דהוא רזא דמים אמצעיים הזהרו שלא תחליפהו בסטרא אוחרא דגם את זה לעמת זה עשה וכו' דאע"ג דתחזי דאינון מנהרי לך אנפין ושפעין לך טובי לא תבטח בכך שאין מקרבי' לאדם וכו' הלל אומר אל תפרוש שהם ספי' דכ"י ויעלה על דעתיך למנסב ספי' עלאין בלחוד ואל תדין את חבירך שהיא כ"י שנקרא ריעך וריע אביך כי הוא ריעך משום דשרי עמך ונקרא ריע אביך דאביך היינו ספירות וכ"י איהי סרסורא ביניהון ובינך והא מזהר דלא תשפע דינא בחברך דאיהי כ"י עד שתגיע למקומו כלומר אלא כד תחבר יתה בכלהו ספירות עלאין ותייחד יתה מתתא לעילא ותמטי לאתרא דאיהי גבורה דמתמן ינקא לא תייחד יתה עמה בלא יחודא דשאר ספירות דתגרו' דינין קשיין בעלמא ואל תאמר שא"א וכו' כלומר לא תימא דלית את יכיל לאדבקא בהני רזא עלאין שסופו להשמע כלומר דסופא דדרגין דאיהי כ"י תוכל לאדבקא ותמן תשתמודע דרגין דספי' עלאין ואל תאמר וכו' כלו' לא תסיב ספי' עלאין בלחוד או כ"י בלחוד ותימ' בתר הכי כשאפנה אשנה כלומר אתפיס שניהם יחד שמא לא תפנה ונמצא שקצצת בנטיעות. אף הוא וכו' כלומר ראה איש א' שטעה כמו שהי' מזהיר רבי עקיבא אל תאמרו מים מים והאיש הזה נבוך היה ולפיכך אמר ליה על דאטפת לפי שהכשלת רבים כדמוכח ובכן ואתה שלום: