מאמרי הראיה/מכתב לפועל המזרחי

אחים יקרים, הפועל המזרחי, בחיפה. חביבי, נתקבצתם לכבודו של אותו האדם הגדול, אשר יסד את התנועה המזרחית, אשר בשמה אתם דוגלים, הגאון המנוח רבי יצחק יעקב ריינס ז"ל, ליום הזכרון הי"ג של העלותו מאתנו, יהי זכרו ברוך. הנני רוצה להביע לפניכם, יקירי רוחי, את אשר יהגה לבי בנדון המטרות השונות אשר ליסוד "המזרחי", שהנני מוצא אותן נחלקות לשלוש מערכות. שכל אחת מהן כדאית בפני עצמה לתשומת לב, לכל אשר נפש יהודית נכונה בקרבו: המטרה האחת היא כאשר בתקופתנו המאוחרת נתעוררה ההכרה הלאומית בעולם, והיא חדרה גם כן בשדרות רבות בעמנו, והשפעותיה הגיעו עד לידי הרחבת העבודה הממשית לשיבת ישראל אל ארץ האבות, ולחיזוק בנין הארץ. וההרגשה הזאת מיסוד הטבעי שלה, הוכרה בראשונה ביותר בליטה, אצל החלק מעמנו אשר ההרגשות הטבעיות של האחדות הגזעית והלאומית היתה אצלם יותר תופשת מקום, מפני שההרגשות הנעלות מהנה, הבנויות על יסוד הקדושה והתורה, נתרופפו אצלם לדאבונינו. אבל עם זה היתה דעתו של חלק מגדולי ישראל נוטה, שאעפ"י שההבלטה של ההכרה הלאומית בגולה באה אולי מתוך הליקוי שברוח החיים היותר עליון, אבל מתוך שהננו מוצאים בכחה של הבלטה זו שימוש מעשי, המצורף למטרה שהיא קדש קדשים, שהיא בנין ארצנו הקדושה והרגלת רגל ישראל על אדמת ירושתו, חייבים אנחנו להרחיב את ההכרה הזאת, ולהכניסה גם כן בחוגים היותר מקודשים שבעמנו, בשדרותיהם של שלומי אמוני ישראל, כדי להאדיר את המפעל הגדול והקדוש היוצא מתוכה של ההכרה הלאומית שנתחדשה. זאת היא המטרה הראשונה לנשיאת דגל "המזרחי". המטרה השניה היא אמנם יותר עוד חשובה מהראשונה, כי ע"י השיתוף של בחירי ישראל, גדולי התורה והיראה, וכל המון בית ישראל התמים עם ד' ורד עם קדושיו, יתרומם גם כן הרוח של אלה אשר מרחוק עמדו וכפשע היה בינם ובין היציאה מחוץ למחנה ישראל והטמיעה בין הגויים, כי גם המה ישובו וינהרו מאור הקודש, ולאט לאט תשוב אליהם אותה ההרגשה העליונה, שהיא באמת נשמתה של ההכרה הלאומית, ושבו וחיו. וישובו לבצרון להבנות לדורות בתוך עם ד', ברוח אמונים ובנפש יהודית שלמה. אבל יותר נעלה מאלה שתי המטרות, היא המטרה השלישית של נשיאת דגל "המזרחי", שאינה מכוונת אל היחידים נושאי הרעיון, אלא אל עצמותו של הרעיון בעצמו, כי הרעיון הלאומי כשהוא רק חילוני הלא יוכל להתהפך לרועץ לישראל, לנכר את כל אותות האומה. ולהפג מקרבה את כל רשמי חייה, שאז יוכל להיות כח מהרס, במקום כח בונה. ועל כן הננו נקראים, מטעם "המזרחי" להרעיף טללי תחיה ממקור הקודש, ממקור האמונה הקדושה והתמימה, ממקור החיים הישראליים המקודשים בקדושת תורה ומצוה, על כללותו של הרעיון הלאומי כולו. ומתוך ההשגה של ההכרה הלאומית כולה אל מקור שרשה בקודש, ישובו אלינו כל הכוחות הטובים המשמשים להיות גורמי התחיה הלאומית וההתעוררות של בנין הארץ בכל מלא הקודש, כפי אשר היא גנוזה בנשמת ישראל מיסוד געגועי הקודש לארץ הקודש ולגאולת האומה, בצפיית ישועתה מאז ומעולם. עליכם אחים, "הפועל המזרחי", החובה היא בעיקרה: החדירה אל אותו העומק של העלאת הרעיון הלאומי למרום פסגת קדושי. הלא יודעים אתם שהסכנה של ההתנכרות לרוח האומה בכל אופיה תוכל להולד מכחה של התנועה המקיפה את הפועל הכללי, אם לא נקדים רפואה רוחנית רבת עוז ורבת תוכן מוסרי ישראלי מקורי. לכו אחים בדרך הקודש אשר בחרתם, דגל תורת ישראל וקדושת אור ד' המלא הוד כל האידיאלים היותר נשגבים, אשר האנושיות העתידה תדגל בשמם. שאו ברמה החיים הטהורים והנאמנים, עבודת הבנין והתחיה הלאומית המאוחדות בשמירת התום של כל החיל והחוסן אשר בתורת חיים, במורשת אבות קדושי עליון ומסורת קודש נאמנה בדבר אלוקים חיים. בכל אלה היו למופת לכל אחיכם, ושם שמים, שם ישראל, ושם תחיית הארץ ובנינה, יתגדל ויתקדש על ידכם, והייתם לברכת דור דורים משובבי נתיבות לשבת בבנין ארץ חמדה, השבה לתחיה על ידי בניה בוניה, כדבר ד' הנאמן סלה. כברכת אחיכם מוקירכם נצח אברהם יצחק הכהן קוק (נתיבה, ט"ו אלול, תר"ז)