מאור ושמש על דברים יד כב

עשר תעשר את כל תבואת זרעך כו' וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשום שמו שם כי יברכך כו' ונתת בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו. ויש לדקדק דלכאורה הלשון מהופך וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו הול"ל אם לא תוכל שאתו כי ירבה ממך הדרך. ותו מאי לשון כי ירבה ממך הדרך שאין לו פי' ותו דהא כתיב כי ירחק ממך המקום לא הול"ל רק כי ירחק המקום ולא תוכל שאתו ולמה לי כי ירבה ממך הדרך כלל. ותו מאי ונתת בכסף שאין לו פי' לפי משמעו ותו מאי וצרת הכסף בידך שאין לו פי' כלל לפי משמעו וכי אפשר לצרור מטבעות בידו הול"ל ולקחת הכסף בידך מאי וצרת הכסף בידך שאין לו פירוש לכאורה. ונראה דהנה בדורות שלפנינו כשהיה מגיע ר"ח אלול עשו תשובות גדולות בתעניתים ובסיגופים גדולים לשם שמים באמת ואמונה והנה בדורות הללו אנו תשושי כח וחלושים עד למאד ואי אפשר לעשות תעניתים וסיגופים. והנה איתא בכתבי האר"י ז"ל יחוד גדול על זה ר"ח אלול לכווין הפסוק (ישעיהו מג טז) הנותן בים דרך ובקיצור לכווין קס"א וס"ג גימטריא דרך ולכווין הוי' בנקודת צירי ונקודת סגול והם ס"ג בנקודת חירק כי נקודת סגול מורה על חסד ונקודת חירק מורה על נצח ועי"כ יכולין למשוך רחמים גדולים וחסדים מגולים מי"ג תקוני דיקנא והנקודת צירי הוא תשובה וי"ם הוא בגימט' חמשים דהיינו חמשים שערי בינה והוא צירי ויצייר שהוא ציור העולמות כולם ע"י תשובה ונקודת סגול הוא חסד לאברהם (מיכה ז כ). וכן חירק הוא בנצח שהוא ימין פשוטה לקבל שבים וימין במלואו יו"ד מ"ם יו"ד נו"ן גימטריא 'ד'ר'ך ע"ש באריכות וזהו כי ירבה ממך הדרך ר"ל הכוונה של היחוד 'ד'ר'ך לכוין כנ"ל כי לא תוכל שאתו ר"ל שלא תוכל לנשא א"ע לעשות היחוד של 'ד'ר'ך הנ"ל. כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' כו' ר"ל שתהיה רחוק מהש"ית ע"כ לא תוכל לעשות היחוד וקאמר הפסוק אח"כ ונתת בכסף ר"ל לשון תאוה וחשקות והוא גימטריא קס"א ע"ה וצרת הכסף בידך וצרת הוא לשון צירי דהיינו הוי' בנקודת צירי כנ"ל שהוא ציור העולמים שהוא נו"ן שערי תשובה הכסף כנ"ל בידך היינו ימין במילואו שהוא גימטריא 'ד'ר'ך כנ"ל דהיינו נצח שהוא ימין שהוא נקודת חירק כנ"ל שהוא ימין. והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו ואז תוכל לעשות יחוד של דרך הנ"ל למשוך חסדים מגולים ורחמים גדולים מי"ג תיקוני דיקנא עילאה על כנ"י אמן.