מאור ושמש על בראשית כד מט

ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת עם אדוני הגידו וכו' ויש לדקדק אומרו חסד ואמת כי רש"י פי' בפ' ויחי שיעקב אמר ליוסף ועשית עמדי חסד ואמת שהחסד שעושי' עם המתים הוא חסד של אמת ולפי"ז אין ענין חסד ואמת לכאן גם מה שהפציר עליהם להגיד לו דוקא אם רוצים לעשות החסד ואמת עם אדוניו הל"ל אם תרצו להוליך אתי את רבקה או לאו ולבאר הדבר נקדים לבאר מפני מה לא רצה אברהם ליקח לבנו אשה מבנות הכנעני אשר הוא יושב בארצם כי הלא גם מהם הי' יכול לברור איזה בתולה כשירה במדות ישרות ובפרט מבני חת שהיו מיוחסים כפי דאיתא במדרש רבה ומפני מה מאס בהם ונראה על פי מה דאיתא במדרש הנעלם על פסוק וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו אילן אבהתא אברהם יצחק ויעקב ר"ל שראה שעתידין לצאת ממנו יצחק ויעקב והנה ידוע שיצחק מרמז למדת גבורה ויעקב למדת האמת וזה מרומז בפסוק כי ידעתיו למען אשר יצוה כו' לעשות משפט וצדקה כידוע שמשפט הוא גבורה וצדקה מרמזת למדת אמת מדתו של יעקב שממנו יבנה מדת אמת וזהו תתן אמת ליעקב חסד לאברהם שהאיש ההולך בדרך אמת מכונה לשם יעקב והוא ממשיך החסד לאברהם נמצא למדין מכל זאת שנתגלה זאת לאברהם שממנו יצא זרע קודש יעקב שהוא מרכבה למדת אמת והי' צריך עתה בעת שבא לזווג את יצחק שיתן לו זיווג אשר יוכל להבנה על ידי מדת האמת והנה איתא בגמרא ג' דברים צוה כנען את בניו ואחד מהם הוא אל תדברו אמת נמצא שכנען מאס במדת האמת ולא חפץ בו כי על כן צוה את בניו שירחיקו את מדת האמת רק לדבק עצמם בשקר ולכך מאס אברהם בבנות כנען כי הי' צריך לעשות השתדלות להמשיך מדת אמת לעולם ע"י הזרע שיצא מיצחק וזה אשר רמז להם אליעזר באמרו אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני הגידו לי ר"ל תגידו לי אם חפצים אתם במדת האמת לא ככנען שמואס בו כי על ידי מדת האמת ימשך החסד בעולם כמאמר הכתוב תתן אמת ליעקב וחסד לאברהם תגידו לי ואוכל להדבק בכם זרע אברהם אשר זה מגמתו וחפצי וזהו חסד ואמת ואם לא תחפצו בזה אפנה כו' ודו"ק.

במדרש אמר ר' אחא יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים שהרי פ' אליעזר שנים וג' דפים הם אמרה ושינה ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מרבוי המקרא רשב"י אומר טמא הטמא ר' אליעזר בר' יוסי אומר זה וזה עכ"ל ויש לדקדק אמאי קורא המדרש תורתן של בנים הלא תורת ה' היא או תורת משה כדכתיב זכרו תורת משה עבדי גם יש לדקדק הלא יש כמה אלפי' רבבות הלכות התלוי' בשערה כדאיתא בחגיגה הלכות שבת חגיגות ומעילות כהררים התלוים בשערה יע"ש א"כ למה נקט דוקא הדרש שאין דם השרץ מטמא כבשרו והנראה בזה עפ"י דאיתא בגמרא במס' מעילה פ' ד' פעם אתת גזרה המלכות גזירה כו' שלחו לרשב"י ולר' אליעזר בר' יוסי כשהיו מהלכין בדרך נשאלה שאלה זו בפניהם דם שרץ שיהי' דמו מטמא כבשרו מנלן כו' עקם פיו ר' אליעזר בר' יוסי זה וזה כו' יצא לקראתם בר תלמין אמר רצונכם שאבא עמכם (ר"ל לעוזרם) בכה רשב"י ואמר שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך ג' פעמי' ואני אפילו פעם אחת לא אלא יבא הנס מ"מ ע"ש ואיתא במדרש על פסוק ישלח מלאכו כו' שנזדמן לו לאליעזר שני מלאכים אחד להוציא את רבקה כו' נמצא שיפה כחו של אליעזר יותר מהתנאים הנ"ל שהם חדשו בדרך זה שהלכו בה חדושי תורה על השאלה שנשאלה בפניהם בהיותם בדרך ולא נזדמן להם שום מלאך רק בר תלמין ולא עמדה להם זכות תורתם ר"ל שחדשו הם דרשות אלו מרבוי המקרא מר אמר מזה וזה ומר אמר מטמא הטמא אליעזר עבד אברהם בכל שלשה דפים לא חדש דבר רק אומרה ושינה ונזדמנו לו שני מלאכים וז"ל המדרש יפה שיחתן של עבדי אבות היינו בזה יפה שיחתן וכוחם שנזדמנו לו המלאכים מתורתן של בנים דייקא שהי' תורתם של הבנים היינו התנאים רשב"י ור אליעזר בר' יוסי שהם בעצמם חדשו הדרש שיהי' דם השרץ מטמא כבשרו מרבוי המקרא ולא נזדמן להם שום מלאך וזה שסיים המדרש שהרי פרשתו של אליעזר שנים ושלשה דפים הם אומרה ושינה כלומר שלא חדש דבר רק שאמר ושינה ונזדמנו לו המלאכים ודם השרץ מגופי תורה ולא נאמרה בפרוש בתורה רק שהבנים היינו התנאים הנ"ל הם בעצמם שחדשו המדרש לרבות שיטמא הדם כבשרו מרבוי המקרא שמצאו התנאים הנ"ל רק מרבוי אות אחת ולא נזדמן להם שום מלאך ודו"ק היטב כי נכון הוא.