מאורה לפורים

פיוט מאורה שהיה נהוג לאמרו בפורים בקהילות שהתפללו בנוסח פולין.

הטקסט מ"סידור לכל השנה", קראקא שנ"ז, עמ' 508:

שִׁיר אֵל נֶעֱלָם, לְיוֹם אוֹת עוֹלָם, וְהָיָה שֵׁם לַמְ/נַשֵׂא לְכָל רֹאשׁ.
יְהַלְלוּ יַחְדָּיו, יוֹם יוֹם מְעִידָיו, כִּי בִּלְעָדָיו, אֵין [מִי] לִדְרוֹשׁ.
עֶזְרִי מִשְׁמֵי / מְרוֹמִי, כַּמֶּה / הָיָּה בִּימֵי / אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.
בְּקוּם רַע חוֹרֵשׁ, גָּרֵשׁ יְגָרֵש, פּוֹרֶה שׁוֹרֶשׁ, לַעֲנָה וָרוֹשׁ.
נֵצֶר רֵאשִׁית, גוֹי אֲשֶׁר הֵשִׁית, רוּחַ חֲרִישִׁית, לַעֲקוֹר וְלִשְׁרוֹשׁ.
אוֹרִי וְיִשְׁעִי, אַמֵּץ זְרוֹעִי, יָאִיר לְעֶבְרָה, שֶׁמֶשׁ זָרְחָה.

יְרוֹמְמוּ יְדִידִים, כִּי לַיְהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.

מִקְוֵה יִשְׁרָ/אֵל בְּעֵת צָרָה, הִלְבִּישׁ גְּבוּרָה, בֶּן אֶפְרָתִי.
לִנְקּוֹם נְקַם אֵל, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּלֵץ הַמְּגָאֵל, אִישׁ חֶרְפָּתִי.
בָּא זְדוֹן קָלוֹן, עַד מְלוֹן, פְּלֵיטֵי וִילוֹן, לִכְרוֹת בְּרִיתִי.
זִכְרוֹ לְהַכְרִית, שְׁמוֹ עַד אַחֲרִית, מִּצְוַת עִבְרִית, הָיְתָה אִתִּי.
וָאֶתְמוֹגֵג, מֵאֲשֶׁר שָׁגַג, חֲמוֹל עַל אֲגָג, רֹאשׁ מַלְכוּתִי.
לוּלֵי אוֹר לִי, וְאֵל חַלִי, מִצַר עֶזְרָה הִמְצִיא רְוָחָה.

יְרוֹמְמוּ יְדִידִים, כִּי לַיְהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.

וְיוֹצֵא רַעֲ/נָן פֶּרַח רָע, הָמָן הָרָע, בֶּן הַמְדָתָא.
זָמַם בְּאַפּוֹ, לְהַכְבִּיד אַכְפּוֹ, עַד אֵין רָפוֹא, לְהָשִׁית בָּתָה.
כִּי הוּקַם עָל, כָּל מִמַּעַל, כּוֹס הָרַעַל, כְּדֵי לִשְׁתּוֹתָהּ.
נִקְלֶה בְּנִכְבַּד, בְּמָרְדְכַי לְבַד, בָּז וְתִּכְבָּד, בְּפִּי כְּסִיל מְּחִיתָה.
אֱלֹהַי מַחֲסִי, הֲפָכָה לְשׁוֹסִי, בְּלִי תֵּת לַחֲסִי/דָיו הַמָוְתָה.
הֵעִיר דַרְכִּי, אַחֲרֵי מַלְכִּי, בְּבֹא לוֹ צָרָה, לְצַר וַאֲנָחָה.

יְרוֹמְמוּ יְדִידִים, כִּי לַיְהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.

אֱלֹהַי צוּרִי, שַׂמְתִּי סִבְרִי / בּוֹ, כִּי בְּעֶזְרִי, קַשְׁתּוֹ דּוֹרַךְ.
הֵשִׁיב פֶּשַׁע, גְּמוּל יַד רָשָׁע, צַדִּיק וְנוֹשַׁע, קְרוֹא לוֹ אַבְרֵךְ.
פְּרִי מַעֲשֵׂיהוּ, לְהַאְכִילָהוּ, לְהַשְׂבִּיעֵהוּ, יָמִים אוֹרֶךְ.
זֶּה לִי כַּמֶּה, לְבָבִי הוֹמֶה, שְׁנַי מְגוּרֵי מֵ/עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ.
זֶרַע לְהַחֲיוֹת, אֲבוּדוֹת שֵׂיוֹת, אֲבַקֵשׁ לִהְיוֹת, בָּמוֹת דּוֹרֵךְ.
וּבְאוֹרְךָ אוֹר, נִרְאֶה בְּאוֹר, וְכַנֵּס פְּזוּרָה / הַנִּדָחָה.

יְרוֹמְמוּ יְדִידִים, כִּי לַיְהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.