מ"ג תהלים קמד יג


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְזָוֵ֣ינוּ מְלֵאִים֮ מְפִיקִ֥ים מִזַּ֗ן אֶ֫ל־זַ֥ן
  צֹאונֵ֣נוּ מַ֭אֲלִיפוֹת מְרֻבָּב֗וֹת
  בְּחוּצוֹתֵֽינוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מזוינו מלאים" - זויות אוצרותינו מלאים טוב

"מפיקים מזן אל זן" - מספיקים מזון משנה לשנה מזן אל זן משעת אסיף מזון לשנה זו עד זמן אסיף לשנה אחרת זן גובירניי"ל בלע"ז

"מאליפות מרובבות" - לאלפים ולרבבות עושות פרי

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מזוינו - זויות בתינו מלאים.

מפיקים - רמז למשרתים.
מזן אל זן - מין כתרגום למינו לזנוהי. וכן וזנים מרוקחים והטעם: מיני חטה ואורז ודוחן והדומה להם. ויש אומרים מגזרת מזון וזה המפרש אמר כי מלת מפיקים שבה אל מזוינו ופירושה כפי צורך המקום בלי חבר.
צאננו מאליפות - עושות אלף.

מרובבות - מגזרת רבבה בכח עליון. והטעם צאננו שהיו מאליפות שבו מרובבות.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מזוינו" - מלשון זויות

"מפיקים" - מוציאים כמו ויפיק רצון (משלי ח')

"מזן" - מלשון הזנה ומזון 

מצודת דוד

"צאננו מאליפות" - הצאן יתרבו בחוצותינו לאלפים ולרבבות

"מזוינו" - הדרך לתת התבואה באמצעית החדר וכשהיא רבה נתמלאים גם הזויות ולזה אמר מזוינו מלאים וגו' ר"ל בעבור זה ראויים אנו להיות זויות חדרי התבואות מלאים מתבואות עד אשר יוציאו מהם לפרנסה משעת האסיף מזון שנה זו עד שעת האסיף מזון שנה שאחריה ולא יחסר כל ימות השנה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מזוינו", כל הזויות מלאים ור"ל שהם "מלאים מזן, ומפיקים אל זן", שהם מלאים מכל מיני מזון, והם מוציאים אל הזן את בני הבית ואת העניים. ואינו כאיש אשר יתן לו ה' עושר ונכסים ולא ישליטנו לאכול ממנו, "צאננו לאלפים ולרבבות בחוצותינו":

ביאור המילות

"מזוינו".

"זו"יות הבתים.

"מלאים, מפיקים". היינו מוציאים אוכל ומזון: