מ"ג תהלים קל ה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קויתי יהוה קותה נפשי ולדברו הוחלתי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קִוִּ֣יתִי יְ֭הֹוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י
וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"קויתי ה'" - קויתי אל ה'
"קותה נפשי" - כפל הדבר להתמדתו
"ולדברו הוחלתי" - אני מייחל ומקוה לדברי הבטחתומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"קויתי, הוחלתי". המקוה מקוה על דבר בלתי ברור, והמיחל מיחל על דבר ברור (ישעיה נ"א ה', יחזקאל י"ט ה', מיכה ה' ו', ז' ז', למעלה ל"ח וא"ו, משלי יו"ד כ"ח א' ז', איוב למ"ד כ"ו) ובזה תבין מ"ש בברכות (ל"ב ע"ב) כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם וכו' איני והאמר רחב"א אר"י כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנא' תוחלת ממושכה מחלה לב, ל"ק הא דמאריך ומעיין הא דלא מעיין, אר"ח ב"א אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ וכו', כי תוחלת הוא המצפה שתעשה בקשתו בודאי וזה מחלה לב, אבל המקוה אינו מצפה על ודאי, וזה כמ"ש התוס' שם ד"ה כל דהכא במצפה שתבא בקשתו: